בברכה המשולשת כתב:תמהני- וכי אם לא יעבוד בשבת, וכי ישמור שבת?
לכאו' בביתו יחלל שבת פחות מאשר בעבודתו.
עוד יש צד לומר שאין כאן לפני עור [וכ"ש מסייע מדרבנן] ע"פ מה שכתב המשנ"ב (סי' קסט ס"ק יא) בשם הפמ"ג שמותר לתת אוכל למישהו אם הוא אנוס ואינו יכול לברך. וכתב באג"מ (או"ח ח"ה סימן יג) שלפי"ז אף מותר לתת איסור לתינוק שנשבה שכיון שאם היה יודע מהאיסור לא היה עובר עליו, לא אמרינן בכה"ג שהנותן לו עובר על לפני עור. וכתב עוד שאף שהמשנ"ב לא התיר בכה"ג אלא לתת לו צדקה, מ"מ לא גרע להכשילו באיסור די לקרבו לשמירת המצוות מלתת לו צדקה.
והאג"מ עצמו חולק עליו והאריך לבאר שיסוד איסור לפני עור הוא שאסור לעשות מכשול דחטא בעולם, אף אם החוטא אינו יודע שזה חטא. אך כתב 'מ"מ הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים'.
מבואר בדבריו שלדעת המשנ"ב מי שגורם לאנוס לעבור עבירה אינו עובר בלפני עור, כיון שאונס רחמנא פטריה, נמצא שלא הכשילו בכלום. אך לדעת האג"מ אף אם העובר עבירה הוא אנוס, מ"מ המכשילו עובר בלפני עור. וכיון שכתב האגרות משה שהרוצה להקל כדעת המשנ"ב יכול לסמוך עליו כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים, א"כ אף בנידון דידן יש לסמוך על המשנ"ב ולומר שכיון שאותו יהודי הוא כתינוק שנשבה [בהנחה שאינו שנה ופירש], ומותר להכשילו באיסור כיון דהוא כאנוס.