למה מחלוקת הלל ושמאי כיום שנעשה העגל?

[אבן זועקת]

איתא בשבת שביום שנחלקו שמאי והלל בבוצר לגת נמנו ורבו כשמאי והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. וכן הביאו התוס' לגבי יום שגזרו בו י"ח דבר.
והדברים אין אומרים אלא דורשינו. אמאי חשיב כיום שנעשה בו העגל? ואי משום כבודו של הלל מה נאמר בי"ח דבר דהוא משום כבודם של בית הלל? והא היו ב"ה רבים משל ב"ש ולכאורה ע"כ שבי"ח דבר היו רבים מב"ה שסברו כב"ש דאל"כ איך רבו של ב"ש על של ב"ה? ותו דמאי שייאטיה דעגל הכא? וגם וכי היה כאן איסור בגזירת י"ח דבר? ובכלל הדבר קשה מה בכך שרבו דלא כהלל או דלא כב"ה, כך היא דרכה של תורה.
אנא, שימו עיניכם כבוד הרבנים הנפלאים והתירוני מצערי בהבנת דברי הגמרא.

[ברזילי]

תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים.

[אבן זועקת]

הבאת דברי הירושלמי על גזירת י"ח דבר ולא נזכר כן במחלוקת שמאי והלל. וגם שם פירשו המפרשים שלא הרגו ממש ובאמת הוא דבר שלא יתכן לומר.
המקום הנוסף שבו מצאתי לשון כזו הוא בתרגום התורה ליוונית.

[רחמים]

ותו דמאי שייאטיה דעגל הכא?

לענ''ד עגל הוא לאו דווקא אלא הכוונה שהדבר היה קשה מאוד וכמו שמצאנו מסכתות קטנות מסכת ספר תורה פרק א
אין כותבין לא עברית ולא עילמית, לא מדית ולא יונית. שבעים זקנים כתבו כל התורה לתלמי המלך לשון יונית, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו בו את העגל, שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה.

אולם אפשר להסביר גם יותר עמוק ע''פ דברי ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית לחנוכה וז''ל:
וגם אמרו (מסכת סופרים פרק א' הלכה ז') כשהעתיקו התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל. והיינו כי במתן תורה היה נשפע הארה גדולה ואחר כך כשעשו העגל ונשברו הלוחות חזר החשכות. עכ''ל.

והרי גם מחלוקת היא בעצם חושך גדול של אי בהירות בתורה וזה ממש כמו העגל. ובפרט שבגלל העגל באה שכחת התורה ובגלל שכחת התורה יש מחלוקות, נמצא ששורש אחד לכל.

[אבן זועקת]

והרי גם מחלוקת היא בעצם חושך גדול של אי בהירות בתורה וזה ממש כמו העגל. ובפרט שבגלל העגל באה שכחת התורה ובגלל שכחת התורה יש מחלוקות, נמצא ששורש אחד לכל.

אשרי יולדתך שכיוונת מדעתך לדברי היערת דבש אשר כתב כעין זו אם זכרוני איננו מטעני. אך מה אעשה אני הדל שלא נאמר כן על מחלוקות שמאי והלל בכלל אלא דוקא על מעשים אלו שנפסק כשמאי וביתו.

[רחמים]

קרבן העדה מסכת שבת פרק א הלכה ד

קשה. לפי שהלל נשיא וענוותן:
כיום שנעשה בו את העגל. שבעטו במשה שהיה גבר ענותן והם אמרו עשה לנו אלקים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש וכו' א"נ לפי שהרגו בתלמידי (ב"ש) [ב"ה] כבסמוך:

[דניאל]

עיין בבן יהוידע בשבת שם וכעי"ז פירשו עוד מקובלים. ומשמע מהעולה שם שהקושי הוא בעצם מה שפסקו כשמאי ויל"ע.

[ערער בערבה]

viewtopic.php?f=7&t=9633&p=88375&hilit=%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F#p88372