איתא בשבת שביום שנחלקו שמאי והלל בבוצר לגת נמנו ורבו כשמאי והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. וכן הביאו התוס' לגבי יום שגזרו בו י"ח דבר.
והדברים אין אומרים אלא דורשינו. אמאי חשיב כיום שנעשה בו העגל? ואי משום כבודו של הלל מה נאמר בי"ח דבר דהוא משום כבודם של בית הלל? והא היו ב"ה רבים משל ב"ש ולכאורה ע"כ שבי"ח דבר היו רבים מב"ה שסברו כב"ש דאל"כ איך רבו של ב"ש על של ב"ה? ותו דמאי שייאטיה דעגל הכא? וגם וכי היה כאן איסור בגזירת י"ח דבר? ובכלל הדבר קשה מה בכך שרבו דלא כהלל או דלא כב"ה, כך היא דרכה של תורה.
אנא, שימו עיניכם כבוד הרבנים הנפלאים והתירוני מצערי בהבנת דברי הגמרא.