שלח כתב:שמעתי שהחזון איש החמיר בבני ברק , והגרי"ז בירושלים, מחשש שהשלוחים לא הגיעו למקומות אלו בזמן הקדמון
שלח כתב:שמעתי שהחזון איש החמיר בבני ברק , והגרי"ז בירושלים, מחשש שהשלוחים לא הגיעו למקומות אלו בזמן הקדמון
ממ"נ, במקום שהיה ישוב ידעו על קידוש החודש, ובמקום שלא היה ישוב, גם האידנא אי"צ לשמור שני ימים טובים.מאיר סובל כתב:הבי"ד היה בעיר העתיקה, ובמקום שהיה ישוב בעיר החדשה ודאי שידעו, אבל איפה שהיה אז שמם? לא היה מי שידע.
ואם היו משפחות בודדות ומנותקות מהמרכז שבעיר העתיקה, הם ידעו רק באמצעות שלוחי בית דין כמו כל ארץ ישראל. אבל מי אומר באיזה מסלול נסעו אז השלוחים?
זו החומרא.
איש רגיל כתב:ממ"נ, במקום שהיה ישוב ידעו על קידוש החודש, ובמקום שלא היה ישוב, גם האידנא אי"צ לשמור שני ימים טובים.מאיר סובל כתב:הבי"ד היה בעיר העתיקה, ובמקום שהיה ישוב בעיר החדשה ודאי שידעו, אבל איפה שהיה אז שמם? לא היה מי שידע.
ואם היו משפחות בודדות ומנותקות מהמרכז שבעיר העתיקה, הם ידעו רק באמצעות שלוחי בית דין כמו כל ארץ ישראל. אבל מי אומר באיזה מסלול נסעו אז השלוחים?
זו החומרא.
איפה הרמב"ם?בברכה המשולשת כתב:איש רגיל כתב:ממ"נ, במקום שהיה ישוב ידעו על קידוש החודש, ובמקום שלא היה ישוב, גם האידנא אי"צ לשמור שני ימים טובים.מאיר סובל כתב:הבי"ד היה בעיר העתיקה, ובמקום שהיה ישוב בעיר החדשה ודאי שידעו, אבל איפה שהיה אז שמם? לא היה מי שידע.
ואם היו משפחות בודדות ומנותקות מהמרכז שבעיר העתיקה, הם ידעו רק באמצעות שלוחי בית דין כמו כל ארץ ישראל. אבל מי אומר באיזה מסלול נסעו אז השלוחים?
זו החומרא.
לפי הרמב"ם יש יטש"ג בעיר חדשה בא"י
איש רגיל כתב:איפה הרמב"ם?בברכה המשולשת כתב:לפי הרמב"ם יש יטש"ג בעיר חדשה בא"י
ברזילי כתב:איש רגיל כתב:איפה הרמב"ם?בברכה המשולשת כתב:לפי הרמב"ם יש יטש"ג בעיר חדשה בא"י
קדוש החודש ה,יב: מקום שבינו ובין ירושלים עשרה (ימים) או פחות מעשרה והוא סוריה או חוצה לארץ ואין להם מנהג או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל או מקום ששכנו בו ישראל עתה עושין שני ימים כמנהג רוב העולם.
הריטב"א חולק וסובר שכל שהוא א"י עושים בו יום אחד(ר"ה יח וסוכה מג)
חכם באשי כתב:מדוע בני ברק היא מקום חדש? הרי כמסופר בהגדה של פסח היו מסובין שם חמשת החכמים, וזה היה סמוך לאחר החורבן, כשעוד קידשו ע"פ הראייה.
לזכרוני, מציינים את מקומה של בני ברק העתיקה באיזור צומת מסובין הסמוכה לבני ברק.
דב בער כתב:יש סיפור שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א סיפר שהחזו"א אמר לו שידליק את החשמל כשראה שהוא נזהר שלא להדליק, מה הם פרטי הסיפור?
אם החזו"א החמיר או לא איני יודע, אבל מלשונו שם בסי' קלב אין כל כך הכרע, שהרי סיים שם "והנה נהגו בכל א"י לעשות יום אחד ויש להם על מה שיסמכו אחרי שכן דעת הריטב"א ובשל סופרים הלך אחר המיקל ועוד דאצלנו הכל ספק ובספק גם לדעת הר"מ אין עושין רק יום אחד" ולשון זאת אפשר לפרש גם באופן שיש עדיין מקום למחמיר להחמיר.איש רגיל כתב:איך אפשר לומר שהחזו"א החמיר משום שחשש לדעת הרמב"ם שבמקום ישוב חדש עושים ב' ימים, ושמא בני ברק היא מקום חדש, הלא הוא עצמו כתב (או"ח סי' קלב סק"ג, הו"ד בשקל הקודש להגרח"ק שם) בדעת הרמב"ם שבמקומות המסופקים בא"י, עושים יום אחד.
אני שאלתי איך אפשר לומר שהחזו"א החמיר משום שחשש לדעת הרמב"ם. ואכן מדבריו שם נראה שלדעתו יש מקום להחמיר דלא כהרמב"ם ודלא כהריטב"א.ברזילי כתב:אם החזו"א החמיר או לא איני יודע, אבל מלשונו שם בסי' קלב אין כל כך הכרע, שהרי סיים שם "והנה נהגו בכל א"י לעשות יום אחד ויש להם על מה שיסמכו אחרי שכן דעת הריטב"א ובשל סופרים הלך אחר המיקל ועוד דאצלנו הכל ספק ובספק גם לדעת הר"מ אין עושין רק יום אחד" ולשון זאת אפשר לפרש גם באופן שיש עדיין מקום למחמיר להחמיר.איש רגיל כתב:איך אפשר לומר שהחזו"א החמיר משום שחשש לדעת הרמב"ם שבמקום ישוב חדש עושים ב' ימים, ושמא בני ברק היא מקום חדש, הלא הוא עצמו כתב (או"ח סי' קלב סק"ג, הו"ד בשקל הקודש להגרח"ק שם) בדעת הרמב"ם שבמקומות המסופקים בא"י, עושים יום אחד.
ראשית כל אודיעך נאמנה שאיני בעניין, אך אנסה להבין כל אשר ידי הכהה מגעת.ברזילי כתב:אגב, מכיוון שאתה בעניין, אולי תוכל להסביר לי את דברי החזו"א הללו. כל דבריו בסימן זה אינם מובנים לי כלל.
החילוק בין א"י לחו"ל מבואר להדיא בדברי הרמב"ם. וז"ל (קידוש החודש פ"ה הי"ב) 'מקום שבינו ובין ירושלם עשרה ימים או פחות מעשרה והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג, או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה, עושין שני ימים כמנהג רוב העולם'. הנה לנו שהרמב"ם חלק בין חו"ל לא"י, בחו"ל בכל מקום שאין ידוע מה היה המנהג, אף אם היו השלוחים יכולים להגיע, עושים ב' ימים טובים. ואילו בא"י, רק בעיר שנתחדשה עושים ב' ימים טובים, אך במקום שאין ידוע מה המנהג עושים יום אחד.ברזילי כתב:הן הדיוק לחלק בין א"י לחו"ל שלא הבנתי
כל שדה מסופחת לאיזו עיר, אין שדות במדבר.ברזילי כתב:הן ההשואה להלכות מעשר (שם מדובר על א"י שהחזיקו בה לענין מצוותיה, שזה כולל גם מקומות שאינם מיושבים, שדות וכרמים, ולא על מקומות יישוב, ערים וכפרים, שזה הקובע לענין השלוחים)
הבאתי את לשון הרמב"ם בה מוכח לכאו' שרק בידוע לנו בודאי שהיא עיר חדשה.ברזילי כתב:זאת ועוד לענ"ד כלל לא מסתבר להעמיד את דינו של הרמב"ם בעיר חדשה באופן שיש מסורת איש מפי איש שלא שכן בה יהודי בכל משך הזמן שקדשו על פי הראייה, או שחפרו ארכיאולוגים את כל אדמתה עד התהום ונתנו חוות דעת שלא היה שם יישוב. פשטות לשונו היא שכל שאין לנו ידיעה ברורה שהייתה שם עיר, או שיש לפחות מה שמעורר ספק, הרי יש להניח שזו עיר חדשה, ולא הבנתי מה הכורח להוציא מההבנה הפשוטה הזו.
זה לא חילוק בין א"י לחו"ל, אלא בין מקום שידענו שהגיעו אליו שלוחים למקום שלא ידענו. בא"י - ידענו כי לכל המקומות הגיעו שלוחים, אך בחו"ל יש שהגיעו ויש שלא. לכן על מקומות ישנים שהיו בזמן השלוחים, בחו"ל הדבר תלוי במנהג ובא"י לא. מקומות חדשים לא שייך בהם מנהג כלל כמובן, ולכן בין בארץ ובין בחו"ל דינם שני ימים. בקיצור, אין שום הבדל עקרוני בין א"י לחו"ל בענין זה, וכל השאלה (בין בארץ ובין בחו"ל) היא אם ידענו שהגיעו לשם שלוחים. כל זה כמעט מפורש, ולכן איני מבין כנ"ל. כמו כן אין שום דוחק להעמיד את דין הרמב"ם בעיר חדשה במציאות רחוקה שיש לנו ידיעה ברורה שמעולם לא היה שם יישוב.איש רגיל כתב:החילוק בין א"י לחו"ל מבואר להדיא בדברי הרמב"ם. וז"ל (קידוש החודש פ"ה הי"ב) 'מקום שבינו ובין ירושלם עשרה ימים או פחות מעשרה והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג, או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה, עושין שני ימים כמנהג רוב העולם'. הנה לנו שהרמב"ם חלק בין חו"ל לא"י, בחו"ל בכל מקום שאין ידוע מה היה המנהג, אף אם היו השלוחים יכולים להגיע, עושים ב' ימים טובים. ואילו בא"י, רק בעיר שנתחדשה עושים ב' ימים טובים, אך במקום שאין ידוע מה המנהג עושים יום אחד.
אינני מבין מה רצונך, הלא הרמב"ם מזכיר מציאות של עיר חדשה, וע"כ צ"ל שאותו שטח של העיר החדשה לא היה מסופח לשום עיר בזמן השלוחים. עכשיו נשאל, האם לדעתך פירות שגדלו באותו שטח בזמן השלוחים דינם כפירות חו"ל? ודאי שלא, דין א"י לענין תרו"מ ושמיטה זה דבר אחד, והגדרת מקומות היישוב אליהם הגיעו השלוחים הוא ענין אחר לגמרי, ייתכן מקום שיש לו קדושת א"י למצוותיה למרות שאינו מסופח לשום עיר. לכן, זה שכתב הרמב"ם שהחזיקו ברוב שטח א"י לענין תרו"מ אין פירושו שרוב שטח א"י היה תפוס על ידי ערים וכפרים, ואינו נוגע כלל וכלל לדיני יוט"ש (לשיטתו).איש רגיל כתב:כל שדה מסופחת לאיזו עיר, אין שדות במדבר.ברזילי כתב:הן ההשואה להלכות מעשר (שם מדובר על א"י שהחזיקו בה לענין מצוותיה, שזה כולל גם מקומות שאינם מיושבים, שדות וכרמים, ולא על מקומות יישוב, ערים וכפרים, שזה הקובע לענין השלוחים)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 450 אורחים