האם לפני קום המדינה היה מותר להתגיס לאצל לחי והגנה

[שלח]

אפשר להגיד שזה מותר ומצוה כי זה בא לגרש את הבריטים מהארץ, אבל זה כרוך בהסתכנות עצמית, גם אפשר לומר שכאשר נעשו פעולות של המחתרות, זה סיכן את הישוב כולו, האם הדבר תלוי בהשקפה, כי היה שליחות של הרב זוננפלד לעשות שלום עם הערבים, ולעומת זאת היו גורמים שרצו לגרש את הבריטים ולא להסכים לשום הסכם , האם ידוע מה היתה דעת הרבנים בענין?

[שפה ברורה]

למה נפק"מ?

[מאיר סובל]

בזמנם לא היתה קיימת שאלה בכלל.





אלו ששאלו מה מותר ומה אסור לא היתה להם הו"א להתגייס למחתרות,
ואלו שהתגייסו למחתרות לא היתה להם הו"א לשאול. זה היה דחף פנימי שלהם.
לא ידוע על אף רב שנשאל בעניין זה.
רק לאחרונה ראיתי בספר חדש על רבי אהרן מבלז שהיה מתפלל להצלחת החיילים היהודים שבמחתרות, וזה חידוש. מעבר לכך אין התייחסות אפילו לא בדיעבד.

[לא ידען]

לא מדויק.
בספר על רבי שמאי גינזבורג זצ"ל מסופר ששאל את האמרי אמת.
בספר של ר' יצחק מאיר שיחי', גם כתוב מה.
מאידך גיסא אגו"י, בהתייעצות עם רבנים מסויימים, פרסמה כרוז נגד שפיכות הדמים. בכלל זה כמובן גם נגד המחתרות.
כמ"כ, כמה מהגדולים כגון הרב דושינסקיא והרב מבריסק זצ"ל פעלו בשתדלנות שמורנו רוזנהיים ורבי יצחק מאיר לוין והרב סילבר ששהו בארה"ב ור' הרי גודמן מלונדון יפעלו נגד שפיכות הדמים.

מעצמי אוסיף, שאיני מאמין שהיה רב שהתיר לפוצץ את קינג דויד ולהרוג חיילים בריטיים תמימים. אפי' לא 'רב המחתרות' רבי ארי' לוין זצ"ל. כנראה.
ושמא היה 'היתר' של דין 'רודף'...

[בברכה המשולשת]

א. הבריטים רדפו והרגו יהודים, וגם מנעו מיהודים להיכנס לארץ ובכך חרצו דינם למוות באירופה (כמה שנים לפני כן).
ב. כמדומני שמרן הגרצ"פ עסק בשאלה זו והתיר (לא לבחורי ישיבות)

[ברזילי]

בביתו של הגרצ"פ היה סליק נשק של ההגנה (בנו של הרב היה פעיל בהגנה), ומאוחר יותר גם של האצ"ל (בעקבות פנייתו של דוד רזיאל, שהיה מבאי ביתו). כידוע, באותם זמנים הצדדים היו צהובים זל"ז, ועל כן הגרצ"פ ניהל את "שעות הפתיחה" של מחסני הנשק באופן שהצדדים לא ידעו זה על קיומו של מחסן נשק של זה. כל זה נתפרסם מכבר על ידי נכדו שגר באותם ימים עם סביו.

[היימישער]

צריך לקחת בחשבון שלעיתים היה מסוכן לא להיענות לבקשותיהם.

[החזן]

כידוע, ר' אהרן פישר זצ"ל (אביהם של האחים הגאונים ר' ישראל יעקב ור' מאיר צבי זצ"ל ויבדלו לחיים ר' אליעזר משה ור' שלמה) היה חבר ההגנה.

[בברכה המשולשת]

צריך לקחת בחשבון שלעיתים היה מסוכן לא להיענות לבקשותיהם.

הגרצ"פ עצמו לא הסביר זאת כך, אלא בהסכמה- ויעויין במשואה לדור בהרחבה

[לא ידען]

כידוע, ר' אהרן פישר זצ"ל (אביהם של האחים הגאונים ר' ישראל יעקב ור' מאיר צבי זצ"ל ויבדלו לחיים ר' אליעזר משה ור' שלמה) היה חבר ההגנה.

ההגנה היה ארגון שלא פעל נגד הבריטים במאבק מזויין. כמעט. זו הייתה סיבת קמת האצ"ל.
נגד הערבים, זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

[היימישער]

צריך לקחת בחשבון שלעיתים היה מסוכן לא להיענות לבקשותיהם.

הגרצ"פ עצמו לא הסביר זאת כך, אלא בהסכמה- ויעויין במשואה לדור בהרחבה

תגובתי הופנתה לשאלת האשכול ולא דווקא לענין הגרצ"פ.

[בברכה המשולשת]

למיטב ידיעתי, בתקופת המאבק בבריטים, אף ארגון לא גייס בכפיה

[היימישער]

אכן גיוס רשמי בכפיה לא היה, ובכ"ז שמעתי עדויות של אנשים הזוכרים שדה פקטו היו פעמים שהיה מסוכן לא להענות להצעותיהם.

[ראש חכם]

ההבדל פשוט. ארגונים אלו לא פעלו מתוך דחף לחנך מחדש את המתגייסים, ועל כן לא היה בדבר משום 'העמדת הדת על תלה' אלא כל מי שרצה הלך בלי לשאול את גדולי ישראל. [ואע"פ שהרבה מהם התקלקלו שם, לא היו מוכרחים להתקלקל. ויש סימוכים לדעה שכבר נטו לעזיבת הדת לפני שהתגייסו, והיותם 'שגצים' גרם להצטרפותם לגייסות אלו ולא שהצטרפותם גרמה להם להחמיץ], משא"כ בצבא המושתת על 'כור ההיתוך' ו'חינוך מחדש', קרוב לכפייה [לא פיזית כ"א נפשית וחברתית] ומלבד שהם נותנים עשרים דקות לשחרית ואוכל כשר הרי מתנהגים שם באופן שקשה לעמוד נגד פיתויי היצר, או שאי אפשר לעמוד נגד - הרי ודאי שגדולי ישראל מתנגדים בכל תוקף לכך. אדרבה שיבטלו את 'חיל חינוך' ויפסיקו לדבר מ'צבא העם' ויגייסו מוכשרים בלבד כמו שמגייסים למשטרה וכדו'.
אני מודע לכך שיבואו כמה 'מזרחיסטים' ויוכיחו לי שהרבה מהם נשארו 'דתיים'. ויש ע"ז כמה תשובות מוכחות, ומפאת כבודם לא צריך להיכנס לענין. ובקיצור: פוק חזו את בנט וחבורתו וראה מה עלתה בידם.

[היימישער]

[ואע"פ שהרבה מהם התקלקלו שם, לא היו מוכרחים להתקלקל. ויש סימוכים לדעה שכבר נטו לעזיבת הדת לפני שהתגייסו, והיותם 'שגצים' גרם להצטרפותם לגייסות אלו ולא שהצטרפותם גרמה להם להחמיץ]

לא נכון עובדתית.

[לא ידען]

לא נכון עובדתית.
בכלל חשבתי שהשאלה הייתה מפאת הסכנה שבדבר.

[ברזילי]

הכל מעניין, אבל לעניננו - טור שמאלי באמצע