מה לפי התורה צריכה להיות הגישה לגבי מה שקורה בסוריה

[שלח]

האם לפי התורה יש הדרכה בענין?, כמו למשל האם להתפלל שאמריקה תפציץ בסוריה, או שעדיף שלא כי זה אולי יסכן את ישראל, האם להתפלל באופן כללי שיהיה טוב, או לעשות פעולות אחרות, האם זה צריך לענין אותנו שהם הורגים אחד את השני, האם צריך להצטער או לשמוח על כך שהם עסוקים בעצמם ולא מאיימים עלינו, האם יש מקורות בענין, והאם רבנים דברו בענין, האם זה קשור לשולחן ערוך החמישי, ולכן אין בזה כללים ברורים, או שאמנם אין התיחסות מפורשת, אבל אפשר בעזרת ספרי מהר"ל רמח"ל הגר"א וכדומה לנסות לגלות מה דעת התורה בענין, בגלל שליכא מידי דלא רמיזי באורייתא, מה דעת רבני הפורום בענין?

[יאיר]

האם לפי התורה יש הדרכה בענין?, כמו למשל האם להתפלל שאמריקה תפציץ בסוריה, או שעדיף שלא כי זה אולי יסכן את ישראל, האם להתפלל באופן כללי שיהיה טוב, או לעשות פעולות אחרות, האם זה צריך לענין אותנו שהם הורגים אחד את השני, האם צריך להצטער או לשמוח על כך שהם עסוקים בעצמם ולא מאיימים עלינו, האם יש מקורות בענין, והאם רבנים דברו בענין, האם זה קשור לשולחן ערוך החמישי, ולכן אין בזה כללים ברורים, או שאמנם אין התיחסות מפורשת, אבל אפשר בעזרת ספרי מהר"ל רמח"ל הגר"א וכדומה לנסות לגלות מה דעת התורה בענין, בגלל שליכא מידי דלא רמיזי באורייתא, מה דעת רבני הפורום בענין?

כן.

http://www.otzar.org/aspcrops/62120_130 ... 882013.asp

1.gif (26.63 KiB) נצפה 5158 פעמים

רבי חייא אמר, "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" - זו התורה. ועל זה "יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב", שאין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עובדי כוכבים ומזלות, פרט לשעה שישראל מתעסקים בתורה. שכל זמן שישראל מתעסקים בתורה, הימין מתחזק, ונשבר כח ותוקף של עמים עובדי כוכבים ומזלות. ולכן התורה נקראת "עֹז", כמו שנאמר "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן".

ובשעה שישראל לא מתעסקים בתורה - מתחזק השמאל, ומתחזק כח של עמים עובדי כוכבים ומזלות, ושולטים עליהם, וגוזרים עליהם גזרות שלא יכולים לעמוד בהם, ועל זה הוגלו בני ישראל והתפזרו בין העמים.

זהו מה שכתוב, "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ" וגו', "וַיאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי". שהרי כל זמן שישראל ישתדלו בתורה, נשבר כח ותוקפם של עובדי עבודה זרה, זהו שכתוב "יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב".

אמר רבי אלעזר, ודאי כך הוא, שכל זמן שְׁקוֹלָם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות וכו', "הַקֹּל קוֹל יַעֲקב". ואם לא, אז "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", והרי בארנו.

[דניאל]

פירוד לרשעים יפה להם ויפה לעולם.

[חכם באשי]

"וסכסכתי מצרים במצרים". כן יהי רצון ולאורך ימים ושנים...

[מ.ל.]

מאידך, יש גם עניין ושיקול של "מעשי ידי טובעים בים וכו', ורחמיו על כל מעשיו. ובהחלט העניין מורכב.

[חכם באשי]

את זה אמר הקב"ה אחרי שישראל יצאו ממצרים ונגאלו משיעבודם, אך בשעה שישראל היו משועבדין תחת ידם הקב"ה היכה אותם מכות גדולות ועצומות ולא אמר 'מעשה ידי טובעין בים' (או: 'במכת ערוב' או ברד).
ודון מיניה ואוקי באתרין.

[בברכה המשולשת]

הוא אינו שש, אבל אחרים משיש
(וכדברי מרדכי היהודי להמן הרשע: ואתה על במותימו תדרוך ולא בנםל אויבך אל תשמח שנאמר בישראל)
ויש לזכור שכולם גם כך חייבים מיתה

[מ.ל.]

את זה אמר הקב"ה אחרי שישראל יצאו ממצרים ונגאלו משיעבודם, אך בשעה שישראל היו משועבדין תחת ידם הקב"ה היכה אותם מכות גדולות ועצומות ולא אמר 'מעשה ידי טובעין בים' (או: 'במכת ערוב' או ברד).
ודון מיניה ואוקי באתרין.

לא הבנתי. כשם שאלו לוקים על הים כך לוקים אותם במצרים. אבל לשמחה מה זו עושה?

וז"ל רבינו בחיי (שמות פרק לד):
"וכן הוא יתעלה מרחם הוא על הרשע אפילו בלא תשובה, שכן כתוב (תהלים קמה, ט) "ורחמיו על כל מעשיו", ואפילו על העכו"ם, שכן דרשו רז"ל (סנהדרין לט ב) מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני, ואפי' על הבהמות, שנאמר: (שם לו, ז) "אדם ובהמה תושיע ה'.

ומה הוא רחום אף אתה היה רחום וכו'.

[איש.dot]

את זה אמר הקב"ה אחרי שישראל יצאו ממצרים ונגאלו משיעבודם, אך בשעה שישראל היו משועבדין תחת ידם הקב"ה היכה אותם מכות גדולות ועצומות ולא אמר 'מעשה ידי טובעין בים' (או: 'במכת ערוב' או ברד).
ודון מיניה ואוקי באתרין.

לשכלי הדל לא כן הוא, וההפרש הוא שבשעה שהיו בני ישראל משועבדים תחת ידם לא חפצו בני ישראל לומר שירה, אך מי יימר לן שאילו היו אומרים שירה לא היה משיבם הקב"ה "מעשי ידי מתגרדים בשחין ואתם אומרים שירה"?

[מ.ל.]

לשכלי הדל לא כן הוא, וההפרש הוא שבשעה שהיו בני ישראל משועבדים תחת ידם לא חפצו בני ישראל לומר שירה, אך מי יימר לן שאילו היו אומרים שירה לא היה משיבם הקב"ה "מעשי ידי מתגרדים בשחין ואתם אומרים שירה"?

טעות קטנה לך, כי מעשה ידי טובעין בים נאמר למלאכי השרת, ולא לבנ"י. אך עכ"פ תמיהתך על דברי חכם באשי, היא גם תמיהתי כנ"ל.

[חכם באשי]

אין לי כוח להתעסק בסוגיית 'מעשי ידים טובעים בים'. עכ"פ את רגשי הרחמנות שלנו יש להפנות כלפי אחינו ובשרינו, ומקסימום, כלפי טובים שבאומות (האמת, איני יודע בדיוק מי ראוי לתואר כזה), אבל לא כלפי רשעי אומות העולם. על זה נאמר: "כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים". אסור לנו לאמץ את כללי המוסר הנוצרי ('דת האהבה והרחמים'...) שקיבל העולם המערבי ודרכו חדר גם לציבור שלנו.
אתם חושבים שאילו הייתם נקלעים לאיזה כפר סורי, 'תמים', לא היו סוקלים אתכם באבנים, באיזה לינץ מטורף שבו היו משתתפים גם הנשים, הילדים ושאר 'חפים מפשע'?!
והאם הם, הסורים ה'חפים מפשע' נתעוררו ברחמים כשסאדם חוסיין שלח את טיליו לכאן? או כשחלילה מחבל מתאבד התפוצץ ולקח עמו כמה נפשות טהורות מישראל? הם שמחו, רקדו וצהלו.
תשיבו להם, אפוא, באותו מטבע.

[איש.dot]

חבל, דוקא אותי יותר מעניינת סוגיית מעשי ידי טובעים בים מאשר סוגיית מעשי אסאד טובעים בדם.
אבל יש כאן דיון קצת אחר - האם לא נדרשת מאיתנו רחמנות טבעית על כל ברוא ואדם באשר הוא? האם אנו אמורים לשמוח עם מותה האכזרי של אם ותינוקה בחבל ארץ נידח ומרוחק? יתירה מזו - האם אנו אמורים לשמוח על תאונת דרכים אכזרית שקטלה פעוט או על קצר חשמלי שהרג קשיש בייסורים, רק מחמת שהם ערבים? האם מילות הפסוק "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" הם חידוש בעבורנו, בניגוד להרגשתנו הטבעית, או שאנו ששים ושמחים לנפץ את ראשו של אחמד הקטן על סלעי קלקיליה?
גם אם הם לא "חפים מפשע", כהגדרתך, האם אין בלבך רגש אנושי של רחמים על נשים, ילדים וזקנים?
כתבת: "תשיבו להם, אפוא, באותו מטבע".
ולמה לא תכתוב: "במידה שאדם מודד - בה מודדים לו"?

[יאיר]

viewtopic.php?f=17&t=14910

[בברכה המשולשת]

יש תשובה מקיפה על זה בשו"ת משנ"ה

[חכם באשי]

אבל יש כאן דיון קצת אחר - האם לא נדרשת מאיתנו רחמנות טבעית על כל ברוא ואדם באשר הוא? האם אנו אמורים לשמוח עם מותה האכזרי של אם ותינוקה בחבל ארץ נידח ומרוחק? יתירה מזו - האם אנו אמורים לשמוח על תאונת דרכים אכזרית שקטלה פעוט או על קצר חשמלי שהרג קשיש בייסורים, רק מחמת שהם ערבים? האם מילות הפסוק "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" הם חידוש בעבורנו, בניגוד להרגשתנו הטבעית, או שאנו ששים ושמחים לנפץ את ראשו של אחמד הקטן על סלעי קלקיליה?
גם אם הם לא "חפים מפשע", כהגדרתך, האם אין בלבך רגש אנושי של רחמים על נשים, ילדים וזקנים?
כתבת: "תשיבו להם, אפוא, באותו מטבע".
ולמה לא תכתוב: "במידה שאדם מודד - בה מודדים לו"?

שתי הערות:
1. איך תסביר את מאמר חז"ל: "כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים"? רק כשמדובר בשונא ישראל בפועל או גם בכזה שב'תיאוריה' הוא היה שמח 'לחסל' כמה יהודים?
2. לאמיתו של דבר, כאב לי הלב על אותם אומללים, טף ונשים, שאסאד טבח בהם שבוע שעבר, וגם לפני כן. אבל כאן לא שאלו מה בדיוק אני מרגיש... אלא מה צריך להרגיש, לתפיסה התורנית, וזה מה שכתבתי לעיל. וכן, הפסוק "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" מוכיח את התפיסה הזאת. רציתי להביאו בהודעתי דלעיל, אך לא חפצתי להגזים.
אם תפרש את "כל המרחם על אכזרים" וכו' ואת הפסוק "אשרי שיאחז" ועוד מקורות ופסוקים כיוצא בכך, באופן שונה, אסכים לך בכל לב.

[איש רגיל]

'אשרי שיאחז' נאמר כנקמה על מי שהחריב את בית המקדש והגלנו לבין האומות. הסורים אמנם נלחמו עמנו, אך לא גרמו לנו לאסון בכזה קנה מידה.

[חכם באשי]

הראשונים איחלו כאלו 'איחולים' גם על ראשי שונאי ישראל שלא נשתתפו בחורבן המקדש.
ראה מה שהבאתי כאן: viewtopic.php?f=7&t=10626&p=99814&hilit

[יאיר]

הראשונים איחלו כאלו 'איחולים' גם על ראשי שונאי ישראל שלא נשתתפו בחורבן המקדש.
ראה מה שהבאתי כאן: viewtopic.php?f=7&t=10626&p=99814&hilit

viewtopic.php?f=7&t=10626#p99747

[חכם באשי]

תודה על התיקון.

[לבנון]

מאידך, יש גם עניין ושיקול של "מעשי ידי טובעים בים וכו', ורחמיו על כל מעשיו. ובהחלט העניין מורכב.

מעשי ידי טובעים בים וכו', נאמר כנראה רק למלאכים. עם ישראל אמר שירה על מפלת מצרים, וכן אמרנו שירה על כל מפלות שונאינו במשך כל הדורות. ולא נמנענו מחמת מעשי ידי טובעים בים. וכן קבעו לנו לשמוח על כך. ופסוקים רבים יש בספר תהלים של השמחה שבאבדן הרשעים.

[המדינאי]

אדמו"ר של חסידי חב"ד היה הלוחם הכי חזק בעד ארץ ישראל והיה נגד נסיגות או וויתורים, ובכל זאת הוא התבטא פעמים רבות ששמירה על ארץ ישראל זה טוב גם עבור עמי העולם.

ושהמטרה היא גם שלא יהיו קורבנות גם בצד שכנגד.

הנה קטע:


http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=83

אין לתת שטחים מא"י לגוים, ואדרבה: "גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים להכנס בה".
...
והשמירה ד"ברזל ונחושת מנעליך" נעשית באופן שאין צורך במלחמה כלל... ונמצא - שענין זה מביא תועלת גם לצד שכנגד, כי כאשר אין צורך במלחמה - אין הרוגים ופצועים גם אצל הצד שכנגד..

והנהגה באופן האמור היא גם "ברכה" לצד שכנגד - שאין פוגעים בו כלל כי "בשבעה דרכים ינוסו לפניך", וכאשר הצד שכנגד בא אל ארצו שנותן לו הקב"ה במרחק ממקום ישובם של בנ"י (כך שלא יוכלו לפגוע ח"ו בשלומם ובטחונם של בנ"י), הרי גם הוא מנהל את חייו באופן ד"לשבת יצרה", ע"י קיום ז' מצוות דב"נ.

(שיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג)

זכור לי ברור באחת השיחות גם ביטוי שהתנהגות תקיפה תביא לפחות הרוגים גם בצד שכנגד ו"פחות הרוגים גם בקרב המחבלים", אבל אין לי קישור לזה.

לפי כל זה נראה לי שהגישה של עם ישראל צריכה להיות:


זה לא לפי כוחנו ויכולתנו להיות שופט ושוטר בסוריה ולהתערב מי צודק שם. אנחנו מתפללים ומקווים שלא יהיו יותר הרוגים ופצועים, והקטל ההמוני שכבר היה לצערנו, ינוצל למטרה אחת: להבין ולהפנים עד כמה לא טוב מלחמות בכלל ונשק להשמדה המונית בפרט.

מה שארה"ב והמעצמות יכולים לעשות זה לדרוש מסוריה וארצות אחרות להתפרק מהנשק הכימי ומטילי ארוכי תווך, בדרכי נועם ובדרכי שלום, אבל מתוך תקיפות.