בכפרות שמסובבים לאיזה צד,עם כיוון השעון או נגדו

[שלח]

שמוציאים ספר תורה ובהקפות הולכים נגד כיוון השעון, וגם פה יהיה אותו דבר או לא?האם יש מקור לדבר בספרים?, ומדוע בהקפות הולכים כך?

[היימישער]

מימין לשמאל.
סוטה ט"ו ע"ב: נכנס להיכל ופנה לימינו וכו' מ"ט דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פ' י"ד ה' י"ג: כשמחזירין הכהנים את פניהם לציבור לברכם וכשמחזירין פניהם מן הציבור אחר שמברכין לא יחזירו אלא על דרך ימין בכל מקום וכן כל פינות שיהיה אדם פונה לא יהיו אלא על דרך ימין.

[אשבמבש]

אבל לא מצינו שיהא כן כשמסובב משהו.

[היימישער]

אצל מקובלים וחסידים הקפידו ע"כ בכל ענין, ובודאי בענין מצוה.
פנאי לחיפוש מקורות אין לי כרגע, אולי אשלים בפעם אחרת.

[וטוב לו]

כל פינות שאתה פונה... ולכן הקפידו בכל הדברים שבנ"א פונה ואין סיבה לצד זה יותר מצד אחר שיהיה לימין כמו בהקפות, הגבהת הס"ת,
אבל כשמסובב משהו אחר אין שום סיבה ויעשה כרצונו

[היימישער]

מצאתי כעת שיש באנציקלופדיה תלמודית ערך בשם כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, ולתועלת הת"ח דכאן העתקתי את הקטע הדן על הקפה ביד אי צריכה פניה לימין:

אנציקלופדיה תלמודית כרך כט, כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין [טור א]
=========================================================================
ה. הקפה ביד. במתן דמים שעל קרנות המזבח-‏הפנימי*, כגון פר ושעיר של יום הכפורים, שנאמר בהם: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' ונתן על קרנות המזבח סביב77, נחלקו תנאים: לדעת חכמים במשנה, ור' יוסי הגלילי בברייתא, מתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית78, שהם סוברים שבתחילה בא לו הכהן הגדול לקרן מזרחית צפונית ונותן שם79, וחוזר לקרן צפונית מערבית דרך ימין80, ולדעת ר' עקיבא מתחיל מקרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית81, שסובר שהוא יוצא מקדש הקדשים דרך הדרום82, ובא לו למזבח לקרן דרומית מערבית, שהיא ראשונה לו, ושם אינו נותן, שצריך שיצא מכל [טור ט] המזבח83, לפיכך יוצא לקרן מזרחית דרומית ומתחיל שם, וחוזר דרך שמאל לקרן דרומית מערבית84. ופירשו בדעתם שנחלקו אם למדים מתנות פנים ממתנות חוץ - ש"סביב" שנאמר במזבח הפנימי, כ"סביב" שנאמר במזבח החיצון85 - שיש לפנות בו דרך ימין86, ושלדעת ר' עקיבא הסובר שאין למדים פנים מחוץ, אינו פונה לימין, אלא לקרן דרומית מערבית, שבה נתחייב תחילה, לפי שאין- מעבירין-‏על-‏המצות*87, או שלדברי הכל למדים פנים מחוץ, אלא שלדעת ר' עקיבא מקיף ביד - ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות, לפי שאינו צריך להקיף ברגל, שהרי המזבח כולו אינו אלא אמה על אמה88 - ואין למדים יד מרגל, ולדעת חכמים ור' יוסי הגלילי, אף במתנות אלו מקיף ברגל, ויש לו לפנות דרך ימין89.

הקפה ביד לימין, מצינו אף בנענועים שבנטילת-‏לולב*, שאמרו: מוליך ומביא ומעלה ומוריד90, היינו לכל צד מארבעה צדדים, ומעלה ומטה91, שאף על פי שעומד במקומו ומוליך ידיו לצדדים, יש לו לפנות לימין92, שהעומד ופניו למזרח, יקיף דרך ימין וינענע למזרח ולדרום ולמערב ולצפון93. ויש שכתבו להקיף למזרח ולצפון ולמערב ולדרום, ושהוא הנקרא דרך ימין94. ויש שכתבו סדר אחר, שאינו דרך ימין95. וכן בהדלקת נר חנוכה, שעומד במקומו ומדליק, כתבו ראשונים שבכל לילה שמוסיף והולך, מתחיל בנר שבצד שמאל ופונה לנרות שבצד ימין96, ואף כאן [טור י] יש שכתבו להתחיל בנר שבצד ימין ולפנות לנרות שבצד שמאל97. מן האחרונים יש שכתב, שאף הסוברים שלמדים יד מרגל, אין הדברים אמורים אלא במקום ששייך בו הליכה והקפה ברגל, אבל בנר חנוכה וכדומה שלא שייך בו הליכה ברגל, אין למדים יד מרגל, ואין אומרים בזה כל פינות וכו'98.

77. ויקרא טז יח. וע"ע מתן דמים וע' עבודת יום הכפורים.
78. משנה וברייתא יומא נח ב; תורת כהנים אחרי מות פ"ד; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ה הי"ד ועבודת יום הכיפורים פ"ד ה"ב.
79. עי' גמ' ור"ח ורש"י שם בטעם הדבר, וע"ע הנ"ל.
80. רש"י שם ד"ה ר"י הגלילי.
81. ברייתא שם.
82. ע"ע הנ"ל וע' אמה טרקסין ציון 48.
83. עי' יומא נח ב: אמר שמואל, וע' מתן דמים וע' עבודת יום הכפורים.
84. רש"י שם נח ב ד"ה מהיכן. ועי' כ"מ על הרמב"ם שם ושם, שהביא תשו' הרשב"א סי' שפח, בד' הרמב"ם, ועי' תוי"ט ותורעק"א יומא פ"ה מ"ה, ולח"מ ומרכה"מ עיוהכ"פ שם וצל"ח יומא שם ועוד, ועי' שו"ת רדב"ז ח"ה סי' אלף שצח (כה), שהאריך ליישב כמה סתירות בדעת הרמב"ם, וע"ע עבודת יום הכפורים.
85. עי' ר"ח שם נט א, ע"פ הגמ' שם, ועי' רש"י והג' הגר"א שם.
86. גמ' שם נח ב. וצ"ב למה צריך ללמוד פנים מחוץ, עי' ציון 8, שמקור הכלל הוא מהכתוב בים שעשה שלמה, ולא מהמזבח, ועי' ציון 10, ועי' לעיל ולהלן, שהכלל נאמר במקומות רבים שאינם ענין למזבח.
87. שם. וע"ע אין מעבירין על המצות, כרך א עמ' תרע. ועי' שו"ת חתם סופר או"ח סי' קפז, שהוכיח מכאן שפנייה לימין עדיפה מאין מעבירין, שאל"כ היה יכול לומר שלר"ע למדים פנים מחוץ, ואעפ"כ אינו פונה לימין. ועי' לעיל ציון 36.
88. רש"י שם נט א ד"ה ואי בעית, וע"ע מזבח הפנימי.
89. מסקנת הגמ' שם. וע"ש: ואבע"א, שלדברי הכל מקיף ביד, אלא שנחלקו אם למדים יד מרגל, ודחו, שכן ר' יוסי הגלילי וחכמים סוברים שמקיף ברגל, ועי' להלן בנענועים שבנטילת לולב ובהדלקת נר חנוכה, שיש לפנות בהם לימין, אף על פי שההקפה היא ביד, והאחרונים תמהו, שלכאורה למסקנת הגמ' שם לד"ה אין למדים יד מרגל, עי' פר"ח וחמד משה ומאמר מרדכי או"ח סי' תרעו; שו"ת חת"ס שם; שו"ת צמח צדק (החדש) או"ח סי' סז; הגהות חכמת שלמה או"ח תרנא; רש"ש יומא שם, ועוד, מש"כ ליישב.
90. עי' סוכה לז ב; רמב"ם לולב פ"ז ה"ט - י; טוש"ע או"ח תרנא ט.
91. טוש"ע שם, וע"ע נטילת לולב, ושם שי"ס שאינו מוליך ומביא אלא לב' צדדים.
92. שו"ת מהרי"ל סי' מ.
93. שם, הובא בב"י שם; שו"ע שם י. ועי' לעיל ציון 21.
94. עי' לעיל ציון 28.
95. עי' מג"א שם ס"ק א ובאר היטב שם, שכ"ה בכתבי האריז"ל.
96. עי' לעיל ציון 22.
97. עי' לעיל ציון 29 ואילך.
98. צמח צדק (החדש) או"ח סי' סז אות ה.
* * * * * * * * * * * * * *

[היימישער]

משנה ברורה סימן תרע"א ס"ק ל"ד: ואם אין וכו' מימין - דכל מידי דמצוה ימין עדיף.