שאלה בהלכות ברכות

[ממרומי היער]

כידוע, אדם שברך על דבר מה, לדוגמא בורא פרי העץ, ברכתו חלה גם על פירות אחרים שלא היו בפניו ובלבד שכיוון עליהם, והיושב בסעודה כתבו הפוסקים שדעתו על כל מה שיביא בעה"ב או השמשים וברכה אחת פוטרת הכל.
השאלה היא בזמנינו שיותר ויותר מצוי המנהג (הלא יפה ומכובד) לנשנש אוכל בצורה לא מסודרת ומבוקרת מכל הבא ליד בארונות האוכל ובמקרר, ואחרי שגומר אחד חוזר הוא על מאכל אחר וחוזר ושותה, הכל לפי מה שיצריו הקרובים מורים ומפתים אותו, השאלה היא אם בכל מאכל ומאכל הוא צריך לברך מחדש כי הרי לא עלה בדעתו שהוא עכשיו מנשנש אלא הולך ואוכל הכל לפי דחיפת לבו, האם צריך לברך על כל מאכל ומאכל ?

[בברכה המשולשת]

יעויין בספר תנאים טובים למרן הגר"ש דבליצקי

[מאן מלכי]

כידוע, אדם שברך על דבר מה, לדוגמא בורא פרי העץ, ברכתו חלה גם על פירות אחרים שלא היו בפניו ובלבד שכיוון עליהם, והיושב בסעודה כתבו הפוסקים שדעתו על כל מה שיביא בעה"ב או השמשים וברכה אחת פוטרת הכל.
השאלה היא בזמנינו שיותר ויותר מצוי המנהג (הלא יפה ומכובד) לנשנש אוכל בצורה לא מסודרת ומבוקרת מכל הבא ליד בארונות האוכל ובמקרר, ואחרי שגומר אחד חוזר הוא על מאכל אחר וחוזר ושותה, הכל לפי מה שיצריו הקרובים מורים ומפתים אותו, השאלה היא אם בכל מאכל ומאכל הוא צריך לברך מחדש כי הרי לא עלה בדעתו שהוא עכשיו מנשנש אלא הולך ואוכל הכל לפי דחיפת לבו, האם צריך לברך על כל מאכל ומאכל ?

אדרבה הואיל וזה הצורה שבו רגיל, ועשה כן כבר פעמים רבות בחייו, הוי כמי שדעתו מראש להכנס מסעודה קטנה לסעודה גדולה (זה לשון הנמצא בראשונים ובפוס' בסי' קעט) ודעתו על כל הבא לידו. וכן מורים הרבה (עי' זאת הברכה) לחוש שהיסח דעת שלנו היינו כשאחד מחליט גמרתי לאכול, אינה היסח דעת כי המציאות מוכיחה את עצמה שהרב פעמים אחר רגע קטן מתחרט ושוב מוצא עצמו עם האוכל בפה, ורק מתי שמוכרח לגמור אז יש להחשיב כהיסח דעת שטעון ברכה מחדש, וכגון שהמונית צופרת לו למטה שאז היסח דעתו הוא בגמירות דעת שלימה.