בראנסוויל כתב:אם כי תאמרו קשוט עצמך וכו' אבל לדעתי הטעות הנפוצה ביותר הוא לחפש טעותיהם של אחרים.
שלח כתב:אם יוכלו רבני הפורום לתת פה רשימה, של טעויות נפוצות של דתיים, בתפילות ובהלכות שונות, שנתקלים בדבר שהרבה טועים בדבר, אם מחוסר ידיעה, או מחוסר תשומת לב, כדי שנוכל לתקן את הדברים ונעורר על כך לקראת הימים הנוראים ובכלל
זרע הארץ כתב:מי שהגיע לביהכנ"ס אחרי שהציבור התחילו שמונה עשרה ולא יספיק לסיים עד קדושה אסור לו להתחיל. דין פשוט בגמ' ברכות כ"א ב' ובשו"ע סי' ק"ט.
ארזי ביתר כתב:
אדם יצא לפני שמו"ע ממקומו. כשהוא שב ורוצה להתחיל שמו"ע, הוא נעמד במקום, פוסע שלוש פסיעות לאחור ושלוש פסיעות קדימה. ולא היא. שלוש פסיעות קדימה מספיקות.
סח רבינו, סיפר לי יהודי מחו"ל שאירח פעם ראש ישיבה גדול, וראה בלילה שראש הישיבה לא הניח מים לנטילת ידים על יד המיטה לבוקר,
שאל אותו הבעל-הבית, למה לא הכנת מים?
השיב לו הראש ישיבה: "אני סומך על דעת הרשב"א",
שאל אותו הלה: איזה רשב"א?
השיב לו הראש ישיבה: הרשב"א המובא בשערי תשובה או"ח סי' א' סק"א.
התפלא אותו הבעל הבית כי לא היה זכור לו כזה דין בשם הרשב"א,
עיין בפנים וראה "וי"ל שסמכו את עצמם על זה דהרשב"א ס"ל בברכות דכולה ביתא כד' אמות דמיא" עכ"ל השערי תשובה, והרשב"א הכוונה לר' שמעון בן אלעזר בברכות כ"ה ב'...
ואותו ראש ישיבה חשב שזו שיטת הרשב"א, אחד מהראשונים...
IRU כתב:מי יודע למה העולם שמקפידים בכל חומר הדין שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם, ומוציאים ממון רב להשיג הכל רק גלאט, ובכל זאת לא נזהרים בתשובת החת"ס (יו"ד קמט) שהובאה גם בפת"ש (יו"ד קפח, ב), שלא לסמוך על אשה שהורה בה חכם, והיינו שנזקק להכרעת חכם להתיר מראה שלה.
קלונימוס הזקן כתב:טעות נפוצה מאד, כך היא מובאת בספר החדש 'מנחת תודה' מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
דניאל כתב:לדידי צ"ע קצת דברי החת"ס מהא דברכות ד' ע"א ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו' אני נמלך במפיבשת רבי וכו'
הא קמן דאף שלא היה פשיטא ליה לדוד וודאי היה בגדר בהמה שהורה בה חכם מ"מ חשב לו למצוה לטהר אשה לבעלה ומשמע קצת דבזה אין להחמיר. וידענא די"ל ובאתי לעורר לב המעיין.
יעקב כהן כתב:דניאל כתב:לדידי צ"ע קצת דברי החת"ס מהא דברכות ד' ע"א ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו' אני נמלך במפיבשת רבי וכו'
הא קמן דאף שלא היה פשיטא ליה לדוד וודאי היה בגדר בהמה שהורה בה חכם מ"מ חשב לו למצוה לטהר אשה לבעלה ומשמע קצת דבזה אין להחמיר. וידענא די"ל ובאתי לעורר לב המעיין.
מה רציתה שכל העולם ינהגו כיחזקאל...
יעקב כהן כתב:IRU כתב:מי יודע למה העולם שמקפידים בכל חומר הדין שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם, ומוציאים ממון רב להשיג הכל רק גלאט, ובכל זאת לא נזהרים בתשובת החת"ס (יו"ד קמט) שהובאה גם בפת"ש (יו"ד קפח, ב), שלא לסמוך על אשה שהורה בה חכם, והיינו שנזקק להכרעת חכם להתיר מראה שלה.
בהמה שהורה בה חכם פירושו שיש באמת צדדים לאסור והחכם הורה מסברא להתיר לכן יש מקום לחסידים ואנשי מעשה להחמיר שמא טעה החכם בשיקול הדעת משא"כ אם השואל שואל שאלת תם מחוסר ידיעה אין מקום להחמיר, מה גם שכיום שמטמאים כל מראה שנוטה לאדמימות שזה חומר שאינו מן הדין (כיום זה מהדין כמובן) אין צורך להוסיף חשש על חשש ומ"מ היכא שיש צד אמיתי לאסור מדין תורה והחכם הורה משיקול הדעת לאסור אין הכי נמי שיש מקום להחמיר לחסידים ואנשי מעשה, ומסתמא הם גם נוהגים כך וכמו ששאל השואל את החתם סופר האם מותר לו להחמיר ע"ש (ומ"מ אל לנו לשכוח שאת זה אמר יחזקאל...)
יעקב כהן כתב:דניאל כתב:לדידי צ"ע קצת דברי החת"ס מהא דברכות ד' ע"א ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו' אני נמלך במפיבשת רבי וכו'
הא קמן דאף שלא היה פשיטא ליה לדוד וודאי היה בגדר בהמה שהורה בה חכם מ"מ חשב לו למצוה לטהר אשה לבעלה ומשמע קצת דבזה אין להחמיר. וידענא די"ל ובאתי לעורר לב המעיין.
מה רציתה שכל העולם ינהגו כיחזקאל...
יעקב כהן כתב:קלונימוס הזקן כתב:טעות נפוצה מאד, כך היא מובאת בספר החדש 'מנחת תודה' מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
זה לא טעות...
זה חומרא של הזוהר שאינה מעיקר הדין ורוב ככול העולם לא נוהג בה מכמה טעמים המוזכרים באחרונים (וכן מוכח בגמרא ברכות ס ע"ב וכמו שהעירו בזה האחרונים)
IRU כתב:מי יודע למה העולם שמקפידים בכל חומר הדין שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם, ומוציאים ממון רב להשיג הכל רק גלאט, ובכל זאת לא נזהרים בתשובת החת"ס (יו"ד קמט) שהובאה גם בפת"ש (יו"ד קפח, ב), שלא לסמוך על אשה שהורה בה חכם, והיינו שנזקק להכרעת חכם להתיר מראה שלה.
היימישער כתב:IRU כתב:מי יודע למה העולם שמקפידים בכל חומר הדין שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם, ומוציאים ממון רב להשיג הכל רק גלאט, ובכל זאת לא נזהרים בתשובת החת"ס (יו"ד קמט) שהובאה גם בפת"ש (יו"ד קפח, ב), שלא לסמוך על אשה שהורה בה חכם, והיינו שנזקק להכרעת חכם להתיר מראה שלה.
אולי כי החומרא שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם היא על חשבון עצמו, והחומרא השניה היא על חשבון אשתו.
היימישער כתב:IRU כתב:מי יודע למה העולם שמקפידים בכל חומר הדין שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם, ומוציאים ממון רב להשיג הכל רק גלאט, ובכל זאת לא נזהרים בתשובת החת"ס (יו"ד קמט) שהובאה גם בפת"ש (יו"ד קפח, ב), שלא לסמוך על אשה שהורה בה חכם, והיינו שנזקק להכרעת חכם להתיר מראה שלה.
אולי כי החומרא שלא לאכול מאכל שהורה בו חכם היא על חשבון עצמו, והחומרא השניה היא על חשבון אשתו.
החת"ס דוחה שלא נאמר שאינו יכול מדינה להחמיר על חשבון שעבודה, אבל כוונתי לא היתה מדינא כ"א על דרך המוסר, דשמא על אף שמותר להחמיר כיון שחומרה זו על חשבונה צריך כל אחד לבדוק ולראות שהוא באמת בדרגת פרישות זו מצד מדרגתו ברוחניות לפני שהוא מחמיר בחומרה שאשתו משלמת את המחיר, ובפרט שיש מצבים וחלקים שרק היא משלמת את המחיר.יעקב כהן כתב:את זה בדיוק דוחה החתם סופר שם ע"ש
כשאני קונה לאשתי גלאט זה שוב על חשבוני, משא"כ כאן.IRU כתב:וכי לאשתך אתה קונה 'כשר' ורק לעצמך אתה קונה 'גלאט'?
היימישער כתב:החת"ס דוחה שלא נאמר שאינו יכול מדינה להחמיר על חשבון שעבודה, אבל כוונתי לא היתה מדינא כ"א על דרך המוסר, דשמא על אף שמותר להחמיר כיון שחומרה זו על חשבונה צריך כל אחד לבדוק ולראות שהוא באמת בדרגת פרישות זו מצד מדרגתו ברוחניות לפני שהוא מחמיר בחומרה שאשתו משלמת את המחיר, ובפרט שיש מצבים וחלקים שרק היא משלמת את המחיר.יעקב כהן כתב:את זה בדיוק דוחה החתם סופר שם ע"שכשאני קונה לאשתי גלאט זה שוב על חשבוני, משא"כ כאן.IRU כתב:וכי לאשתך אתה קונה 'כשר' ורק לעצמך אתה קונה 'גלאט'?
ושוב כל דברי היו רק על דרך האפשר להסביר למה לא נפוצה החומרה הזו בין יראי השם כפי שנפוצה החומרה השניה, וע"ז כתבתי שמאחר ובחומרות לא כל אחד נמצא באמת בדרגת הפרישות של החומרה, אלא שכל זמן שהחומרה על חשבונו האישי אין זה נורא אם יחמיר למעלה ממדרגתו לכן עודדו יראי השם את קבלת החומרה על הכלל, משא"כ כשמדובר על חשבון זולתו, אבל כשהוא במדרגה המתאימה ודאי שיש בין יראי השם המקפידים ע"כ, ובזה לכאו' צודק הרב יעקב כהן בדבריו שאיירי רק בשאלה הצריכה שיקול הדעת ולא בשאלה אם יש שאלה..
גלאגוזים כתב:איני יודע אם אפשר להגדיר זאת כטעות, אבל זו הנהגה רווחת שלכאורה אין לה טעם ומקור.
כוונתי לנוהג לצעוד לבית הכנסת וממנו בשבת מעוטפים בטלית, גם אלו שלא מקפידים על טלטול,
או במקומות שהעירוב מהודר.
מן הסתם, הנוהג התחיל בשל האיסור לטלטל, וגם במקום שבטל הטעם לא בטל המנהג.
יעקב כהן כתב:קלונימוס הזקן כתב:טעות נפוצה מאד, כך היא מובאת בספר החדש 'מנחת תודה' מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
זה לא טעות...
זה חומרא של הזוהר שאינה מעיקר הדין ורוב ככול העולם לא נוהג בה מכמה טעמים המוזכרים באחרונים (וכן מוכח בגמרא ברכות ס ע"ב וכמו שהעירו בזה האחרונים)
הוא היה אומר כתב:יעקב כהן כתב:קלונימוס הזקן כתב:טעות נפוצה מאד, כך היא מובאת בספר החדש 'מנחת תודה' מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
זה לא טעות...
זה חומרא של הזוהר שאינה מעיקר הדין ורוב ככול העולם לא נוהג בה מכמה טעמים המוזכרים באחרונים (וכן מוכח בגמרא ברכות ס ע"ב וכמו שהעירו בזה האחרונים)
מה זה הזלזול הזה, הרי הוא הלכה בשולחן ערוך, וידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש על מי שאינו נזהר בזה???
גלאגוזים כתב:איני יודע אם אפשר להגדיר זאת כטעות, אבל זו הנהגה רווחת שלכאורה אין לה טעם ומקור.
כוונתי לנוהג לצעוד לבית הכנסת וממנו בשבת מעוטפים בטלית, גם אלו שלא מקפידים על טלטול,
או במקומות שהעירוב מהודר.
מן הסתם, הנוהג התחיל בשל האיסור לטלטל, וגם במקום שבטל הטעם לא בטל המנהג.
הרב הנ"ל כתב עוד סברא שמצאה חן בעיני ומשום מה התעלם ממנה מר. דכיוון שאוסרים כל נוטה לאדמומית הרי שאנו אוסרים כבר מדינא כל מה שיש להסתפק בו וכשמתיר הרב הרי הוא פוסק שאין כלל מה להסתפק.IRU כתב:ובקשר למהות השאלה, מסתבר שצדקו דברי הכהן, שרק כשצריך שיקול דעת, אמנם זה מצוי מאד במראות, יש שהנשאל מתיר מיד, ובזה מתברר שלדעתו אין בזה כל שאלה מלבד אי ידיעת השואל, אמנם לעתים חוכן הנשאל בדעתו, וזה מורה שהיה המראה צריך שאלת חכם, שלדברי החת"ס ראוי להחמיר בזה.
הוא היה אומר כתב:מה זה הזלזול הזה, הרי הוא הלכה בשולחן ערוך, וידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש על מי שאינו נזהר בזה?
אוצר החכמה כתב:מלבד זאת שיש בזה לפעמים עניין של ביטול פו"ר, ובכלל כל מבין מבחין שיש הרבה לחלק בצד המעשי בין מאכלות אסורות לעניין זה, ולא בכדי דווקא כאן חששו חז"ל שלא יהיה ליבו נוקפו ופורש.
הוא היה אומר כתב:וידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש על מי שאינו נזהר בזה???
יעקב כהן כתב:זילזול ח"ו, אבל דבר ברור הוא שכל חומרות הזוהר אינם מעיקר הדין וכמו שכתבו האחרונים ואכמ"ל.
אגב זה לא מוזכר בשלחן ערוך רק בתולעת יעקב בב"ח וכו'
שי אבי דוד כתב:רבב על בגדו של ת"ח - טעות (נפוצה)?
הוא היה אומר כתב:וידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש על מי שאינו נזהר בזה.
יעקב כהן כתב:הוא היה אומר כתב:וידוע מה שמבואר בזוהר הקדוש על מי שאינו נזהר בזה.
אלו דברי הרב מאזוז בהסכמה לספר עדות משה ח"ב.
אין כוונת רש"י בדוקא שומן וחלב אלא ה"ה גם בפס הלבן שנהיה בכובע מזיעה וכל כהאי גוונא, דזיל בתר טעמא.עשוי לנחת כתב:שי אבי דוד כתב:רבב על בגדו של ת"ח - טעות (נפוצה)?
כמדומני שרש"י מסביר שרבב הכוונה 'שומן וחלב'. וזה כבר ודאי לא נפוץ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 509 אורחים