להפסיק בדיבור בין ברכת לישב בסוכה בקידוש לאכילת הכזית הראשו

[דב בער]

בשנה שעברה בערב סוכות ראיתי מודעה בבית המדרש בה מעוררים, שבליל יו"ט הראשון של סוכות, לאחר שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש, אסור להפסיק בדיבור עד שיטול ידיו ויברך ויאכל הכזית הראשון שהוא חובה, מפני שהברכה לישב בסוכה חלה גם על הכזית ואם מפסיק בדיבור אין הברכה חלה עליו.
אולם אני תמה שמעולם לא שמענו קפידא זו, האם ידוע למאן דהוא אם יש מהפוסקים שדנו בזה לאסור או להתיר.

[רחמים]

תשובות והנהגות כרך ד סימן קסג

מצות עשה דאכילת כזית פת בלילה ראשונה בסוכה

במועדים וזמנים ח"א (סימן פ"ו) הבאנו כמה אזהרות כיצד יש לקיים המ"ע דאכילה בסוכה בלילה ראשונה בהידור (לאכול כביצה פת לבד, ואם אפשר בבת אחת, ולכוין למצות עשה דלילה ראשונה וזכר לענני הכבוד), ובהאי שתא דסוכות הוספנו בע"ה דהואיל וברכת "לישב בסוכה" דליל א' דסוכות כולל המ"ע המיוחדת דכזית פת דליל א' דסוכות, ע"כ יש להסמיך את הקידוש שבו גם מברך "לישב בסוכה" לאכילה ולא לדבר בין הקידוש לאכילה, וכן שלא להסתובב חוץ לסוכה רק ליטול שמה ידים ומיד לאכול, ולא ישיח בינתיים, דבכה"ג זוכה לברכה בהידור סמוך לאכילה ובלי הפסק. ואף שבדיעבד יוצאין בכל אופן אף שסח, כדמצינו במצה דעיקר המ"ע היא אכילת האפיקומן ולא חיישינן להפסק כיון שהברכה חל על כזית ראשון שמקיים בו מה"ת (כמשנ"ת במוע"ז ח"ג רנ"א), ורק יחידים הקפידו שלא לדבר עד האפיקומן וכאזהרת השל"ה, כאן שאכילת הכזית סמוך להקידוש, [ואינו קשה ליזהר מלהפסיק], וחביב לן מ"ע דכזית פת דלילה ראשונה, נאה הדבר ויאה להסמיך להברכה ולא להפסיק כלל. וכמ"ש.

הן אמת שבעצם שתיית יין הקידוש וישיבה בסוכה כבר יש כאן קיום מצוה מיד, מ"מ עיקר המצוה היא לאכול פת וכדילפינן ט"ו ט"ו ממצה, וכתב החיד"א דאם אכל כזית פת ונתכוין למצות סוכה גרידא ולא למ"ע מיוחדת דליל ראשון דסוכות לא יצא וצריך לחזור ולאכול, וע"כ נראה שעכ"פ הידור היא לכוין בברכה גם על מצוה זאת ולא להפסיק כדי שהברכה תחול עלה. וכמו בתקיעות דאף שיצא יד"ח תקיעות דאורייתא בתחילה אינו סח עד גמר המצוה דרבנן, והוא הדין כאן לא יפסיק רק יאכל כזית ויכוין לקיים המ"ע.

וזכורני שראיתי בספר "פאר עץ חיים" לגאון גדול אחד, שקיבל הסכמת הגה"ק הגרי"ל דיסקין זצ"ל, דחייש דאסור לדבר באמצע קיום מצות כזית שקיומו רק בכזית, וכן כאן ימתין מלדבר עד שיאכל כזית לצאת מכל פקפוק.

[רחמים]

וכ''כ בהליכות שלמה ח''ב סי' ט סעיף ג'
אבל לא כתבו את זה בלשון איסור אלא זה עינין של הידור וחומרא.

[דב בער]

כעת אמרו לי שבבית אהרן וישראל בגליון תשרי חשון תשע"ד שיצא כעת לאור, נדפס מאמר בענין שאלה זו, הקובץ אינו תחת ידי, ואשמח אם אחד יוריד את זה ויביאו כדי לעיין בו.

[רחמים]

אני לא יודע איפה אפשר להשיג את הקובץ החדש אבל כאן פורסם האי-מייל שלהם.