כתבו תוס'
באושפיזא - אם שאלוהו אם קבלוהו בסבר פנים יפות יאמר לא כדפירש רש"י דאמרינן בערכין (דף טז.) מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם בערב קללה תחשב לו
שאלה: למה אין בזה משום לשה"ר. ואי תימא משום שגם המארח מעוניין שכך יענה. עדיין אבל השומע שומע דברי גנות ומקבל ויש פה לכה"ח לפ"ע דנתכוון לאכול בשר חזיר וכו' עי' תוס' קידושין לב.. והח"ח מסתפק שיתכן שזה עבירה ממש ולא רק נתכון (הוא מדבר על מקרה שהמספר מכוון לתועלת והמקבל מכוון סתם לשמוע לשה"ר).
אולי הכוונה שצריכים לענות לשואל שקיבלני 'רגיל' לא יפה ולא רע, היינו דאין לו מעלה גדולה זו שנקרא סבר פנים יפות וזה כמו להגיד "פלוני אינו יודע את כל הש"ס בע"פ" אין פה לשה"ר כי לא חשבו שיש לו ואינו גנות למי שלא יודע כי רק יחידים אוחזים שם. וה"ה בזה שאמנם יש הרבה שיש להם מעלה טובה ומיוחדת אבל מיש אין לו אינו פחות וגרוע בעיני כל וצ"ב.
עכשיו תורכם