בין כוס לגביע

[הכהן]

שאלוני בשבת:
מדוע פרעה שותה בכוס ויוסף בגביע?

[יאיר]

א.היכן כתוב שיוסף שתה בגביע?
ב.יתכן ששניהם (או רק אחד מהם) השתמשו גם בגביע וגם בכוס בזמנים שונים.

[אוהב אוצר]

השאלה טובה רק יש לשאול אותה בצורה אחרת:
מדוע יש שינוי לשון כזאת?

[הכהן]

א.היכן כתוב שיוסף שתה בגביע?

הלוא זה אשר ישתה אדני בו

[בן החבורה]

בירמיה לה פסוק ה ואתן לפני בני בית הרכבים גביעים מלאים יין וכוסות, ובמצודות שם גביעים הם כעין כוסות וגדולים מהן ובהם מביאים היין וכן ואת גביעי גביע הכסף (בראשית לב).

[הכהן]

יישר

[קולמוס הסופר]

בס"ד

פרי האדמה א עמוד 286.JPG (107.36 KiB) נצפה 5333 פעמים

פרי האדמה.PDF

(340.57 KiB) הורד 279 פעמים

והעמוד הוא 268 (ולא 286 כמו שכתוב בתמונה)

[זרע הארץ]

גביע לשון גובה, וזוהי הכוס הגדולה שממנה מוזגים לקטנות שבהם שותים. יש לציין דבחילוף גיכ"ק זהו ג"כ לשון כובע, שהוא בגובה הראש.

[קולמוס הסופר]

גביע לשון גובה, וזוהי הכוס הגדולה שממנה מוזגים לקטנות שבהם שותים.

ברוך שכיוונת לדעת הרש"ר הירש על אתר עיי"ש.

[כנסת ישראל]

חילוף גיכ"ק =קביע = קובעת

[קולמוס הסופר]

חילוף גיכ"ק =קביע = קובעת

גם זה ברש"ר הירש שם.

[רחמים]

גביע עם הכולל עולה כמנין כוס = 86


מזרחי (רא"ם) בראשית פרק מד

(ב) גביעי כוס ארוך וקורין לו מדרנ"א. וכן כתב (רש"י שמות כה, לא) גבי "גביעיה - שהן כמין כוסות שעושין מזכוכית ארוכים וקצרים וקורין להם מדראנ"ש". ולא ידעתי איך יפרש הכתוב שבירמיה (ירמיהו לה, ה) "גביעים מלאים יין וכוסות" דמשמע דגביעים לחוד, וכוסות לחוד, לא שזה כמו זה. ושמא יש לומר, שׁשֵׁם כוס כולל הארוך וקצר וזולתו, ושם גביע אינו נופל רק על הארוך וקצר. ובאמרו גביעים וכוסות, יהיה הגביע הכוס הארוך וקצר, והכוס הקצר והרחב או זולתו.

[ראש חכם]

אל תתמה על גביע=גובה, כי לא דבר ריק הוא מכם. ועיין תוס' גיטין ז' ע"א ד"ה בזמן ובפנים יפות שמות כח, ד; ועיין רש"י ורד"ק יחזקאל מ, ב.

[בן יצחק]

בדרך גימטריא בפרעה כתוב כו"ס בגימ' אלהי"ם ...
וביוסף כתוב : גבי"ע ראשי תיבות י"ג, ע"ב. רומז על י"ג מכילין דרחמין, וע"ב גימ' חסד.

[הכהן]

ועיין תוס' גיטין ז' ע"א ד"ה בזמן

ומפרש ריב''א משום דלכהן הדיוט לא היה ציץ והיתה גדולה קרויה מגבעת

וכן כתב הרמב"ן (שמות כח לא)

אבל בכהן הדיוט אמר הכתוב מגבעות (להלן כח מ, כט ט, ועוד), ואף היא מצנפת היא, אלא שקושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים עליו כעין מגבעת שהוא קובע כדברי אונקלוס, כי מגבעת כמו מקבעת, כאשר אמרתי בסדר ויהי מקץ (בראשית מא מז) בחלופי הגימ''ל והקו''ף

ועיין רש"י יחזקאל מ, ב.

זה?

אל הר גבוה מאוד. שכן הוא עתיד להיות גבוה שנא' (ישעי' ב) ונשא מִגְּבָעוֹת:

[ראש חכם]

להכהן: א. מתוס' בלבד אין כ"כ ראיה כי יתכן שפירשו מלשון 'גבעה' כדברי הרמב"ן [ו'גבעה' אינו הר גבוה אלא ההיפך] על כן הבאתי דברי הפנים יפות שפירש דברי התוס' שהוא מלשון 'גובה'. ב. אכן כוונתי לרש"י שם.

[הכהן]

מה הראיה מרש"י שם? הוא מצטט פסוק שהר בית ה' יהיה נישא=גבוה מהגבעות האחרות. איפה יש כאן גבע=גבוה?

[נרו יאיר]

אולי יש כאן טעם נוסף למה שופכים על הגביע עד שיישפך קצת החוצה, כביכול להדביק את האחד שחסר מגימ' כוס שזה אלוקים