מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מפי עליון לא תצא הרעות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גם זו לטובה
הודעות: 2523
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' נובמבר 26, 2013 2:18 am

שמירת הלשון ח"ב יא " "וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף וגו'. ויקרע יעקב שמלותיו וגו', ויתאבל על בנו ימים רבים":
ומכאן ואילך התחיל הכתוב לספר הענשים והבזיונות שסבלו עבור זה, והכל מדה במדה. ראשון לכל נענש יהודה, שהוא היה הסבה למכירה, שנעשה אבל על בניו, ובודאי קרע עליהם גם כן כדין, וגם אחיו לא נפטרו מענש הקריעה, שגם הם קרעו ברב צערם את בגדיהם, כאשר כתוב בסוף מקץ. ועל שכתוב, שהתאבל על בנו ימים רבים, לכן כתוב גם כן (בראשית ל"ח י"ב), "וירבו הימים, ותמת בת שוע אשת יהודה". ועל שרמה את אביו בגדי עזים, שהטביל כתנת יוסף בדמו, רמוהו גם כן בגדי עזים, כדאיתא במדרש. ועל שאמרו (בראשית ל"ז ל"ב), "הכר נא", נענש גם כן על ידי תמר (בראשית ל"ח כ"ה) ב"הכר נא למי החותמת והפתילים" וגו'. ומי יוכל לשער גדל הבזיון והכלמה שהיו לו אז מזה:
ומכל מקום נוכל לראות גדל חסדי ה' יתברך, כי הנה תכף שאמר "צדקה", וקבל על עצמו את הדין, יצתה בת קול ואמרה, צדקה, ממני יצאו כבושים. והעקר שהענין כלו הוא סבה מן השמים (עין פרוש רש"י), וכמו דאיתא במדרש, שמלאך הממנה על התאוה נזדמן לו אז, הרי שמן הבזיון הזה שנגזר עליו, מזה גופא נצצה עליו טובה רבה, שנתעברה בשני בנים צדיקים, ומזה יצאה מלכות בית דוד:
וכזה מצינו גם כן אצל נעמי, דכתיב (רות א' י"ט), "ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי". ופרש רש"י, שיצאו הכל לקבר אשתו של בעז, ואמרו הכל, ראו מה עלתה לה, שיצאת לחוץ לארץ. ולכאורה מה זה שהזדמן ככה? והאמת, שהוא מדה במדה, דבודאי בשעה שהיא ובעלה נסעו מבית לחם בעת הרעב מפני העניים הבאים, בודאי נקבצו כלם ובכו באמרם, מי יחיינו עתה, בעת הרעב? ועבור זה נגזר עליה, שבבואה לבית לחם תהיה הומה כל העיר ויאמרו, ראו מה עלתה לה, עד שהיא בעצמה קבלה עליה את הדין, שאמרה (שם כ'), "אל תקראנה לי נעמי וגו', וה' ענה בי" וגו':
אכן נתבונן נא עוד ונראה גדל טובותיו של הקדוש ברוך הוא, שבענש גופא נסבבה טובה גדולה, שהוכן בזה מקום להשיב לה שבותה ולכלכל את שיבתה, שעל ידי שמתה אשתו של בעז, הוכן לו מן השמים שישא את רות, כמו שכתוב, ו"מה' אשה" וגו', ועל ידי זה יולד לה עובד, שידוע שהוא מחלון, כמו שכתבו המקבלים, שעל זה נאמר (רות ד' י"ז), "ילד בן לנעמי וגו', ולכלכל את שיבתך":
כלל הדבר, צריך האדם להאמין, שמפי עליון לא תצא הרעות, ואם נסבב איזה דבר צער, צריך לידע, שיש בזה דבר טוב:

לדידי היה בדברים הנ"ל חידוש, אשמח לקבל עוד מ"מ בסוגיא זו.

קולמוס הסופר
הודעות: 879
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ג' נובמבר 26, 2013 2:41 am

בס"ד
מה הצד השני של הסוגיא, שמסובב צער לאדם ע"י אדון הכל ואין בזה שום דבר טוב?

גם זו לטובה
הודעות: 2523
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' נובמבר 26, 2013 2:47 am

קולמוס הסופר כתב:בס"ד
מה הצד השני של הסוגיא, שמסובב צער לאדם ע"י אדון הכל ואין בזה שום דבר טוב?


יש הרבה אפשריות, לדוגמא: הצער בא לאדם כעונש, זה גופא דבר טוב.

קולמוס הסופר
הודעות: 879
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ג' נובמבר 26, 2013 3:01 am

גם זו לטובה כתב:הצער בא לאדם כעונש, זה גופא דבר טוב.

ואולי לזה נתכוון הח"ח.
ועיין אור החיים בראשית ל"ז כ"א וז"ל: ויצילהו מידם. פי' לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה משא"כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים. ע"כ.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' נובמבר 26, 2013 6:39 am


בנימין אריה
הודעות: 72
הצטרף: ד' נובמבר 20, 2013 9:45 am

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי בנימין אריה » ג' נובמבר 26, 2013 9:26 am

ידוע בגמ' מגילה שנענשו על שנהנו מסעודתו של אחשורוש וע"ז נגזר עליהם כליה, ובאותו הסעודה נהרגה ושתי בכדי שאסתר תוכל לבוא לבית המלוכה ובחז"ל אחר שהקדים רפואה למכה
אי"ז ממש שע"י העונש נעשה טוב, אך הרעיון שבשעה שמגיע העונש כבר הקב"ה מתחיל להכין הטוב
משהו דומה יש אצל לאה שויתרה לאחותה על יוסף כדאי' בחז"ל שהתפללה שיהפך לנקבה - לדינה, ולבסוף זכתה שיוסף נהיה חתנה כבנה כידוע במדרש שאסנת היתה בתה של דינה (זה כבר יותר שמויתור לא מפסידים)

גם זו לטובה
הודעות: 2523
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: מפי עליון לא תצא הרעות

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' נובמבר 26, 2013 10:56 am

קולמוס הסופר כתב:
גם זו לטובה כתב:הצער בא לאדם כעונש, זה גופא דבר טוב.

ואולי לזה נתכוון הח"ח..

תקרא שוב את דברי הח"ח.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 461 אורחים