בעקבות ויכוח שהיה לי אתמול בענין כבוד בעל
רציתי לשאול מה דעתכם
מצד אחד מבואר ברמב"ם שאשה צריכה לכבד את בעלה כמלך או שר גדול, מהלכת בתאות ליבו ומרחק כל מה שישנא
ומצד שני כתוב שם שבעל צריך לכבד את אשתו יותר מגופו
האם יחסי הכבוד הם שווים?
כלומר האם הם שותפים שצריכים לתת כבוד לכל אחד בצורה הדדית, ושווה לגמרי
או שהיש ציווי של כבוד יותר מהאישה לבעל,
כמו רב ותלמיד, ואב ובנו, שברור שהתלמיד צריך לכבד את הרב יותר ממה שהרב צריך לכבד את התלמיד, אע"פ שכתוב "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך"