איש אחד כתב:כל הלומדעס בעולם לא יסבירו איך וכיצד ענין שקשור לפן התחושתי יכול להיות מונחה ע"י דינים וגדרים
כשם ששתיית יין בחג אינה מצווה כלל ועיקר למי שלא אוהב יין, ומי שמהדר לשתות יין יבש ללא סוכר בכל יום בחול המועד לקיים את החומרה של הרב אלישיב הוא שוטה שבעולם. שאין הוא מענג אלא מצער עצמו
כך לכאורה גם בשבת, מי שאצלו ברמתו הרוחנית הוא משביע נפשו לתאבון ק"ו שהוא מחויב כך בשבת, ואין הוא מסוגל לענג את השבת בצורה אחרת.
כך נראה לעניות דעתי.
זקן ששכח כתב:יש משל מהבעש"ט על בן מלך שהיה בין כפריים, לימים קיבל מכתב מאביו ועמדו רגליו לרקוד מאליהם, אבל מחמת הבושה הציע לפני הכפריים את הטיפה המרה, שתו הם לשכרה ורקדו בשמחמתם הם ואילו הוא רקד בשמחת מכתב המלך. כן השבת, הנשמה רוצה לשמוח ולהתענג בקדושת נועם השבת, אך מסגרות הגוף מונעות, מה יעשה? יתן לגופו תענוג וישמח הוא בשלו והנשמה בשלה.
בית אליהו כתב:השבת הוא מעין העולם הבא.
בית אליהו כתב:השבת הוא מעין העולם הבא.
בעולם הבא יתקיים תכלית הבריאה שחוק הטוב להיטיב וכמש''כ רמח''ל, והיינו שיכירו הבריות בטובתו של מקום ויודו ויברכו שמו על כך, ועי''ז כבוד שמים מתרבה, ובדעת תבונות האריך בזה בכמה דוכתי.
עונג לש''ש לא ר''ל לשם כח לעבודת הבורא, דלזה סגי בפת במלח, אלא ר''ל שיהנה הנאה גשמית בפועל,
אבל יכיר שזה הוא טובתו של מקום, ויודה ויברך ע''ז, [ובפשיטות טפי, לשם הברכה לפניה ולאחריה].
ובעומק טפי, כשמכיר בטובו של מקום, קובע במחשבתו שהוא רק טוב ומטיב, והוא עתיד להטיב עמו בעוה''ב בהטבה רוחנית שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער, ועי''ז חוזר ומרנן ומודה לה'.
ואם הוא בדרגה מעולה יותר, הרי הוא מכיר עי''ז שאף היסורים בעוה''ז לטובתו הוא, וע''ז גופא הוא מודה ומשבח.
מעתה אינו ענין למה שצריך להתפלל שלא יכנסו מעדנים וכו', דכשעושה לשם כך, ובכל טעימה וטעימה חושב "ב''ה שהטיב עימי להרגיש הנאה זו", שפיר הוא גורם להתעלות רוחנית בכל רגע ורגע, והיינו מש''כ בשיטה ב'.
ובשבת ויו''ט נוסף טעם לעונג מצד מצות השמחה, שע''י שנהנה ושמח וליבו טוב עליו, יכול לשמוח אף בשמחת מלכותו בשבת, ובשמחת המועדים כ''א כפי עניינו.
כמובן שהראוי הוא שתחילת רצונו ותאוותו לאכול יהיה רק לשם הנ''ל, אך מאז חטא עץ הדעת נתערב הטוב ברע, ומתערב גם רצון לשם ההנאה עצמה, והאדם צריך להשתדל להרבות הכוונה הטובה.
ועניין הנשמה יתירה שכ' רש''י יש בזה רמז שמן השמים משפיעים בשבת ויו''ט קדושה טפי לעזור לאדם לכוין לש''ש, וכן בעצרת אמרו דכו''ע מודו דבעי לכם משום שבמתן תורה חזרו כמו קודם החטא ואכמ''ל.
ובשיטה ג' החמירו טפי דאסור שיתערב כלל כוונת הנאה עצמית, וכמובן כ''א בזה כפום דרגתו.
ולפי''ז פשוט שאי''ז אומר שצריכים לחשוב שלא להנות, כי זה ודאי סותר את העונג וכמו שנתקשו כאן, אלא שפיר נהנה בפועל לשם הכרת טובתו ושמחה במלכותו, ואף שיטה ג' מודה בזה, ורק כתבו על עצם רצונו להנות שצריך שיהיה רק לשם הטוב הנ''ל.
ולפיכך צריך שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דאל''ה אינו נהנה בפועל.
ובזמירות האריכו לפרט סוגי המעדנים וריבויים, דזה גופא כבוד שמים שהרבה טובה לבנ''א באופנים שונים ורבים של הנאות.
ועד''ז יתבארו עוד דברים רבים, ואכ''מ.
מן השורה כתב:עיין פי' הגר"א למשלי ז' י"ד, אריכות נפלאה בענין אכילת מצוה [ובשבת] עם תאוה, מי שיעתיק לכאן, ייש"כ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 492 אורחים