הודעהעל ידי דוד4 » ב' ינואר 13, 2014 12:33 pm
עיין שיחות הר"נ להרה"ק מברסלב זיע"א, סימן פ"ו, שמביא מנהגי חתונה וטעמם על פי סוד.
וזה לשונו שם:
מַה שֶּׁאוֹמְרִים עַל הַחֲתֻנָּה מִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא וְאוֹמְרִים מִקֹּדֶם: עֶלָּא, רֶמֶז שֶׁאִשָּׁה עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ. וְזֶה "עֶלָּא" בְּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא, הַיְנוּ עוֹלָה עִמּוֹ לְכָל שִׂמְחָה וְטוֹב וְתַעֲנוּג, אֲבָל אֵינָהּ יוֹרֶדֶת עִמּוֹ:
מַה שֶּׁמְּכַסִּין אֶת הַכַּלָּה בְּדֶעק טוּךְ (צָעִיף), כִּי הַכַּלָּה רוֹמֶזֶת לְרָחֵל "עוּלֵימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין" (זֹהַר שְׁמוֹת צ"ה.) גַּם רֶמֶז עַל בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כה ב): "כְּבֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר":
מַה שֶּׁמַּשְׁלִיכִין אוֹפִין (חִטִּין וְכַדּוֹמֶה) לְרַמֵּז... (חָסֵר).
וְזֶה שֶׁמַּשְׁלִיכִין עַל הֶחָתָן אוֹפִין, לְרַמֵּז אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת שָׁמָּה יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים (עיין יְחֶזְקֵאל א כ). וְהֶחָתָן הוּא בְּחִינַת רוּחַ:
מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּל אֶחָד מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְּרַקְּדִין. עַל שֵׁם (תְּהִלִּים סח יג): "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן", הַיְנוּ הֵם מְרַקְּדִין. "וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל", הֵם נוֹתְנִין מָעוֹת "שַׁבָּת" בִּשְׁבִיל הַמְּרַקְּדִין:
הַחֲתֻנָּה הוּא בְּחִינַת סִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי (תַּעֲנִית כו:) וְסִינַי גִּימַטְרִיָּא סֻלָּם. וְכָתוּב: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ", הַיְנוּ רִקּוּדִין, שֶׁבִּשְׁעַת רִקּוּדִין עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כִּי כֵן דֶּרֶךְ רִקּוּדִין שֶׁעוֹלֶה אֶת גּוּפוֹ וְיוֹרֵד אֶת גּוּפוֹ:
וּמַה שֶּׁקּוֹרִין זֹאת הַמָּעוֹת "שַׁבָּת", כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת וּנְוַת בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל אוֹתִיּוֹת שַׁבָּת:
מַה שֶׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ - זֶה מַעֲמַד הַר סִינַי', לְרַמֵּז שֶׁהַחֲתֻנָּה הִיא מַעֲמַד הַר סִינַי, בִּשְׁבִיל זֶה הוּא דּוֹרֵשׁ. וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מָעוֹת שֶׁקּוֹרִין "דְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק" לְרַמֵּז: "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי" (תְּהִלִּים סח יט) בִּשְׁבִיל (זֶה) "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת", וְזֶה הַדְּרָשָׁה גִּישַׁאנְק שֶׁנּוֹתְנִין לְהֶחָתָן:
מַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ הַדְּרָשָׁה, הִיא מוֹעֶלֶת לַזִּוּוּגִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כח יא) "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא", "יֵשׁ כ"ב" אוֹתִיּוֹת, הַדְּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת הֵם לַזִּוּוּג:
הַפְּרָסְטַקֶּיס (פִּזּוּז וְכִרְכּוּר) שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁעַת רִקּוּדִין, זֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית מו ד): "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ". כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל לְבָרֵר נִיצוֹצֵי קֶרִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהַחֲתֻנָּה הִיא תִּקּוּן וְיִחוּד הַבְּרִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה":
מַה שֶּׁפּוֹסְקִין אֶת הַדְּרָשָׁה, זֶה בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת:
הַשּׁוֹשְׁבִין מַלְבִּישׁ הַקִּיטְל לְהֶחָתָן, זֶה רֶמֶז (בְּרֵאשִׁית מו ד): "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ", כִּי יוֹסֵף הוּא שׁוֹשְׁבִין וְקִיטְל הוּא בֶּגֶד מֵתִים:
מַה שֶׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמָן, זֶה בְּחִינַת: "וּמֹשֶׁה עָלָה" (שְׁמוֹת יט ג),: "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שְׁמוֹת יט כ). שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לְמַעְלָה וְהָעֶלְיוֹנִים יָרְדוּ לְמַטָּה: