בחור בישיבה אצלנו שאל, לגבי ספריה ששמשה פעם בישיבה לספרי קודש, וכבר הרבה זמן אינה בשימוש, ורוצה כעת להניח שם נעליים.
האם שייך לדין של "סודרא דאזמניה וצר ביה"?
ומה הדין אם יפרק את הספריה ויבנה מחדש?
תומ"ר
מן השורה כתב:[לגבי לפרק את הספריה [או שאר תשמישי קדושה] אם זה מתיר, זו שאלה מעניינת, האם הקדושה הוא בחומר או רק בהצורה].
גאולה בקרוב כתב:מנין שספר קודש אינו נקרא תשמישי קדושה?
גאולה בקרוב כתב:אולי ניתן להקל לגבי ספריה שלא נחשב "אזמניה", מפני שצורת "ספריה" נעשית במפעל גם לספרי חול להבדיל, ואיןלהם "אזמניה" דוקא לספרי קודש
אוהב אוצר כתב:יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.
אם אינו מייחד אותו רק לקדושה כבר בטלה ההזמנה ומותר לכל דבר, ולכן אין הבדל בין בשעת שימוש קדושה ללאח"כאליעזר שלום כתב:אוהב אוצר כתב:יעויין בספר גנזי הקודש פ"ח סע' יח שתב שמותר ושכך פסק החזו"א לגר"ג נדל שליט"א וטעמו דסתמא דעתם שיניחו עליו עט וניייר ולא נתקדש לספרים בלבד.
לכאורה אינו דומה עט לנעל
שבעט סתמא דעתו שיניחו
ובנעל מסתמא דעתו שלא
שנית משמע שמדובר בשעת התשמיש לקדושה משא''כ כאן שמדובר לאח''כ
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 480 אורחים