מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סינון
הודעות: 76
הצטרף: ב' נובמבר 12, 2012 7:56 pm
יצירת קשר:

צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

הודעהעל ידי סינון » ב' ינואר 27, 2014 11:55 am

קיי"ל דלצרכי קטנים (הבסיסים) מותר להביא גוי בשבת ויעשה אפי' מלאכות דאו', דקטנים מקרי חולה שאין בו סכנה (רמ"א שכח סי"ז).
מהו בשיש לקטן אוכל אך הוא מאכ"א. האם זה נקרא שהוא מסודר או"ד מאכ"א מקרי כאילו אין לו אוכל ומותר להביא גוי לבשל אוכל כשר בשבת [להמחיש הענין הקטן בוכה שהוא רעב ביותר, ואתה נזכר שהגוי המנקה השאיר במקרר שלך קופסא עם בשר שהביא מהכפר שלו. ואמר שהוא לא מקפיד שיקחו את זה. האם תביא לבנך בשבת או"ד תביא גוי שיבשל אוכל כשר (כמובן שיבשל דבר שאינו עולה על שלחן מלכים ואין בו משום בישולי עכו"ם)] ?

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' ינואר 27, 2014 12:23 pm

לא הבנתי את הספק, יש איסור לספות איסור לקטן, ואאל"ט יש דעות שהוא איסור דאורייתא, ואמירה לעכו"ם הוא רק דרבנן.
ואף לדעות שספייה הוא איסור דרבנן, עדיין איסור דרבנן סתם חמור מאיסור דרבנן של אמירה לעכו"ם.

קשר של קיימא
הודעות: 144
הצטרף: ה' ינואר 12, 2012 5:58 pm

Re: צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

הודעהעל ידי קשר של קיימא » ב' ינואר 27, 2014 12:49 pm

השאלה תהיה באופן שהוא יודע לקחת לבד ולאכול לבד - אין פה ספייה. והשאלה תהיה האם למנוע אותו ולהביא גוי. וגם לא הגיע לחינוך וממילא אינו חייב להפרישו א"נ כגון שאינו אביו עמו שאין עליו חובה להפרישו (אמנם יש מחמירין שכל אדם חייב להפריש קטן שהגיע לחינוך עי' מ"ב שמג)

זנב לשועלים
הודעות: 169
הצטרף: ו' אוגוסט 30, 2013 2:20 pm

Re: צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

הודעהעל ידי זנב לשועלים » ב' ינואר 27, 2014 1:43 pm

ידוע הנידון בראשונים ופוסקים בכה"ג לעניין חושיב"ס שאפשר לשחוט לו או ליתן לו נבילה. ומוזכר שם כמה סברות בפוסקים ויש לדון על כל סברא אם שייכת כאן או לא.

סינון
הודעות: 76
הצטרף: ב' נובמבר 12, 2012 7:56 pm
יצירת קשר:

Re: צרכי קטן הוי כחולה שאין בו סכנה

הודעהעל ידי סינון » ב' ינואר 27, 2014 4:06 pm

זנב לשועלים כתב:ידוע הנידון בראשונים ופוסקים בכה"ג לעניין חושיב"ס שאפשר לשחוט לו או ליתן לו נבילה. ומוזכר שם כמה סברות בפוסקים ויש לדון על כל סברא אם שייכת כאן או לא.


שם מדובר על חולה שיש בו סכנה וישראל יחלל שבת. כאן קיל טפי דהוא אמירה לנכרי וי"א אפי' דבשביל בריא מותר לומר לעשות מלאכות דאו' לצורך מצוה גמורה כמש"כ ברמ"א סי' רעו(ז) אלא דרבים פליגי עליה ולכן אין מקילין אלא לצורך גדול. ושמא קטן זה שהוא חולה שפיר י"ל להקל את העיטור הנ"ל שמיקל אפי' באיסור דאו' וזה ודאי מצוה גדולה שלא יאכל נבילה דמטמטם הנפש וכמש"כ בשו"ע יו"ד פא ס"ז.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 484 אורחים