דין 'המדביר הקטלני'

[אבי ישועה]

מי יודע מה היה דינו של המדביר בזמן ביהמ"ק, שהרי אשו משום חיציו, האם נחשב שכלו לו חיציו, האם היה צריך לברוח לעיר מקלט, האם נחשב אונס או לחילופין פשיעה?
כמו כן מה דין תשובתו בזמן הזה?
והאם יש עליו חיוב ממון?

[קולמוס הסופר]

בס"ד
לכאו' אינו נקרא רוצח כלל כיון שבשעת ההדברה הנרצחים לא היו בבית והם נכנסו לתוך 'האש'.
על איזה חיוב ממון אתה מדבר?

[איש רגיל]

בס"ד
לכאו' אינו נקרא רוצח כלל כיון שבשעת ההדברה הנרצחים לא היו בבית והם נכנסו לתוך 'האש'.
על איזה חיוב ממון אתה מדבר?

אולי על נזק צער ריפוי שבת ובושת.

[אבי ישועה]

בס"ד
לכאו' אינו נקרא רוצח כלל כיון שבשעת ההדברה הנרצחים לא היו בבית והם נכנסו לתוך 'האש'.
על איזה חיוב ממון אתה מדבר?

האש היתה מוצנעת, ולא העלו על דעתם שטמונה להם מלכודת אש.

התכוונתי על נזק, צער, ריפוי, ושבת של ההורים [נידון בפני עצמו]

[קולמוס הסופר]

בס"ד

האש היתה מוצנעת, ולא העלו על דעתם שטמונה להם מלכודת אש.

זה הופך אותו לרוצח? אם נכנסו הם לחץ אינו רוצח בכל מקרה.
לכאו' אם אינו שוגג ונדון אותו כ'גרמי' יהיה חייב רק נזק.

[מן השורה]

אומרים שיש בארץ רק שני מכונות לב-ריאות, [וכרגע מחוברים שם שני הבנים, לרפו"ש]. ולכאורה אם הבנות היו במצב כזה היה הדין כמו במשנה בהוריות שבן קודם לבת. אבל יל"ע מה היה הדין אם כבר חברו את הבנות למכונות, לכאו' היה אסור לנתק אותם, כי כעת זה רציחה בידים לנתק אותם טכל הדין דבן קודם זה רק לפני.

[הוה אמינא]

הדין הוא שגרמא בנזיקין פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים, ויש חיוב לצאת ידי שמים אבל בית דין לא דן את זה.
לפי זה השאלה הנשאלת [תיאורטית בלבד כמובן] מה דין הגרמא במיתה.

[מן השורה]

מה דין הגרמא במיתה.

למה שיהיה חילוק

[קולמוס הסופר]

הדין הוא שגרמא בנזיקין פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים, ויש חיוב לצאת ידי שמים אבל בית דין לא דן את זה.
לפי זה השאלה הנשאלת [תיאורטית בלבד כמובן] מה דין הגרמא במיתה.

כלומר? במה אתה רוצה לחייבו מדין גרמא במיתה?

[מן השורה]

לכאו' החומר הקטלני אינו אש אלא בור, כי הוא לא הולך אלא נמצא באויר הבית והם נכנסים בתוכו [כמו הבל של בור], ובור פטור על אדם.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
בור שהולך ומתפשט כמדומה שהוא מוגדר אש.

[אמסטרדם]

מזכיר לי השאלה של הקהלות יעקב במי ששם גחלים בבור אי הוי בור או אש.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
לענ"ד אין זה קשור לשאלת הקהילות יעקב שהרי בשאלתו אין הגחלים מתפשטים מהבור, משאי"כ בנידוננו האש מתפשט כל הזמן גם מעבר למקום הינוחו, וזה דומה ממש למבעיר שדה קוצים ומישהו נכנס לקצה השני של השדה ובסוף נשרף, ואולי אם נכנסו לבית אחרי שכבר התפשט הרעל יש לדמותו לאבנו וסכינו שהזיקו בתר דנייחי שיש לו הפטורים של בור.

[מן השורה]

התכוונתי שכיון שהמזיק התפשט בבית לפני שהם באו והם נכנסו לתוכו, א"כ א"א לחייב אלא מצד בור, שאינו הולך ומזיק. ואע"פ שהוא מתחדש כל רגע מכוח החומר שבפינה מ"מ ה"ז כבור שההבל מתחדש תמיד.

[קולמוס הסופר]

ואולי אם נכנסו לבית אחרי שכבר התפשט הרעל יש לדמותו לאבנו וסכינו שהזיקו בתר דנייחי שיש לו הפטורים של בור.

[אוהב אוצר]

אם הוא מדביר עם היתר ופועל לפי כל ההוראות, מה הוא שונה מדין 'חוטב עצים' שעליו דיברה תורה? יש לו דין של רוצח בשוגג. הפעולה מותרת - התוצאה אסורה.
נשמע מידי פשוט אבל זה מאד הגיוני לעניות דעתי.
אולם, אם באמת היה אסור לו להשתמש עם החומר הזה בבית מגורים [וכפי שכבר מפרסמים] זה עבר את גדר השוגג וקרוב למזיד, איך לקרוא לזה, אני לא יודע.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
מזיד הוא בטח לא, וגם לא קרוב למזיד, כי לא הייתה לו שום כוונה להרוג - בחלום הכי שחור שלו.
מה שיש לדון אם זה פשיעה או לא, כמובן שהדבר מצריך חקירה מדוקדקת, ועם כל הכבוד לחברי הפורום איננו יכולים בשום אופן לקבוע זאת, הכל נכתב כאן לשעשוע, בכל אופן מצידי.
לפי מה שפורסם בתוספת לשבת של המודיע המדביר סגר את הרהיטים בחדר אטום - שלמעשה הוא אמור לאטום לחלוטין גם מחומרים קטלניים הרבה יותר.
אבל כך גזרה רצונו ית' והחומר כן דלף, אם כנים הדברים הוא שוגג אמיתי, וגם אם אסור לו עפ"י התקן את הרהיטים בבית, אז הוא למרבה שוגג קרוב לפשיעה.
ההשלכה ההלכתית תיאורטית, שוגג פטור בגרמי, וגם בפשיעה בגרמי כמדומה שיש מחלוקת בפוסקים.

[איש רגיל]

לפי מה שפורסם בתוספת לשבת של המודיע

צ"ל: בתוספת ליום שישי ולמוצ"ש.
בשבת היה אסור לקרוא כתבה זו.