נתבקשנו לעורר בענין יתרת חובה בחשבונות בנקים, שהלקוח סומך על כך שחתם היתר עיסקא עם הבנק, כי אדם שאין לו עסקים שניתן להרויח בהם, אין להיתר עיסקא שחתם עם הבנק על מה שיסמוך, וכשמשלם ריבית על יתרת חובה הוי ריבית גמורה, והמכשלה בזה מצויה עד מאוד.
ניים ושכיב כתב:אני שואל מתוך בורות גמורה בנושא:
למה העסקא שלו עם הבנק, בה הבנק נותן לו ריבית זכות, לא נחשבת שיש לו עסקים שניתן להרוויח בהם?
חשבונות רבים כתב:אוי לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערם של ת"ח ממה הם מתפרנסים וכו' שאין להם שום הפקדות ותכניות חיסכון בבנק (כי אם בגמ"חים שונים ומשונים) ואינם מקבלים מהבנק שום ריבית.
חשבונות רבים כתב:ואשריך שלא בזבזת שעותיך על חכמות חיצוניות ובפרט חכמת התשבורת ואי אתה יודע לחשב שא"א בשום ריבית שבעולם הבנק להרוויח כמו שאתה נותן להבנק ועל כן לא שייך כלל לומר שהכסף שאתה נותן לבנק הוא הוא הכסף שהרווחת בעיסקא שלך עמו (ולא שייך בזה לומר שאינו נאמן שלא הרוויח כי הבנק עצמו הוא העושה עמו את העיסקא).
ניים ושכיב כתב:חשבונות רבים כתב:
ואשריך שלא בזבזת שעותיך על חכמות חיצוניות ובפרט חכמת התשבורת ואי אתה יודע לחשב שא"א בשום ריבית שבעולם הבנק להרוויח כמו שאתה נותן להבנק ועל כן לא שייך כלל לומר שהכסף שאתה נותן לבנק הוא הוא הכסף שהרווחת בעיסקא שלך עמו (ולא שייך בזה לומר שאינו נאמן שלא הרוויח כי הבנק עצמו הוא העושה עמו את העיסקא).
אני מצטער, לא הבנתי (אני לא יודע מושגים בסיסיים בהל' ריבית). אתה יכול בבקשה להסביר יותר
ניים ושכיב כתב:חשבונות רבים כתב:
אוי לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערם של ת"ח ממה הם מתפרנסים וכו' שאין להם שום הפקדות ותכניות חיסכון בבנק (כי אם בגמ"חים שונים ומשונים) ואינם מקבלים מהבנק שום ריבית.
בנקים נותנים ריבית גם על עו''ש.
אולי כוונתך במי שאין לו אפילו חשבון בנק, אלא רק משכנתא?
(העלון דיבר להדיא על חשבונות בנקים. יש חילוק בהל' ריבית בין משכנתא למשיכת יתר?)
בברכה המשולשת כתב:זכורני שהגר"מ לוי האריך על כך בספרו מלוה ה'
וכן שמעתי מהגר"י אריאל (ונדפס באחד מספריו)
משולש כתב:לכאורה כל אדם שעובד הוא בעצם "עושה עסק" ומרוויח. בין אם הוא שכיר או עצמאי.
מ.ל. כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שהגר"מ לוי האריך על כך בספרו מלוה ה'
וכן שמעתי מהגר"י אריאל (ונדפס באחד מספריו)
שמא תוכל להביא הפנייה מדוייקת יותר?
(הספר מלוה ה' נמצא באוצר, אולי מישהו יועיל ללנקק)
ניים ושכיב כתב:בברכה המשולשת-
בפשטות עיסקא היינו שיקנה וימכור ויתחלקו ברווחים או בהפסדים. כאן אין רווחים והפסדים מהדירה, רק שהמקבל הוציא את הכסף על דבר מוכרח עבורו. לכאו' על פי סברא זו היה גם ניתן לומר שאם הוציא את הכסף על מזון, העסק הוא האישפוז שהוא חוסך..
ארי במסתרים כתב:האם יש סברא לחשב שהעיסקא במשכנתא היא שהערך של הדירה עולה בינתיים?
(בפרט במציאות בימינו בשנים האחרונות שמחירי הדירות עולים, ואולי גם במקומות שלא בטוח שיעלו תקוות הלוה שיעלו המחירים)
מ.ל. כתב:ארי במסתרים כתב:האם יש סברא לחשב שהעיסקא במשכנתא היא שהערך של הדירה עולה בינתיים?
(בפרט במציאות בימינו בשנים האחרונות שמחירי הדירות עולים, ואולי גם במקומות שלא בטוח שיעלו תקוות הלוה שיעלו המחירים)
אם קונה את הדירה למגורים ואין לו שום תכנית למכור, מה יתן לו ומה יוסיף לו הערך הממוני?
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 474 אורחים