תיקונים כתב:ראה מה שעושים מהגרשז"א ז"ל אחד כמו לייזרסון ועוד כאלו את כל השטויות בעולם דוחסים שם כאילו הוא אמר כן.
חבל שתיקונים אינו מטפל בהליכות שלמה כמו שטיפל בספר תפלה בציבור. זה רק כבוד לו להגרשז"א ז"ל. ומי יאמר לנכדים שם הרפו הניחו לו לסבא ז"ל.
תיקונים כתב:http://hebrewbooks.org/home.aspx
https://www.google.com/url?q=http://www ... _56zcv58IA
בהיברו בוקס אין על מזוזה מהגרח"ק שליט"א רק באויצר בלבד. וראה קישורים.
---
ספר בשם מועדים לישראל המדבר על דרך גדילתן לדעתי מועתק מברייתא דמלאכת המשכן עמוד 7 וכן ספר זה download/file.php?id=17782
http://hebrewbooks.org/49837
http://hebrewbooks.org/51030http://hebr ... 38&hilite=
קיים רק זה.
ובסופו מהחזו"א שגם זה נוגע קצת לסוכה.
---
כמו כן שימו לב, שבמאורי אש להגרשז"א ז"ל עוד לפני ההתכתבות עם החזו"א כבר העלה את האפשרות לומר שיש בחשמל משום בונה.
ראה עמוד 77
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=
על שקלים וקידוש החודש ישנו בהיברובוקס ולא מצאתי באוצר.
http://download.hebrewbooks.org/downloa ... ?req=49937
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 77&hilite=
יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון
רובץ בין המשפתיים כתב:יורה_דעות כתב:רובץ, כתבת שגם להגרשז"א ברור שאסור בשבת חשמל, וזה לא נכון
כתבתי שבפועל גם הגרשז"א מסכים שהפעלת חשמל אסורה (היינו מדרבנן) בשבת, והוא מצד שחשש לדעת הבית יצחק, כידוע לכל. ובמילא, בפשטות ולענ"ד (אף שכעת איני מונח בעומקם של דברים), עיקר הנפק"מ תהי' כאשר מדובר על חולה שאב"ס, או כאשר יש לצרף עוד צדדי היתר לדבר, וכיו"ב.
[אלא שלעיל העיר א' הכותבים (כמדומה - בברכה המשולשת), שלמעשה הי' הגרשז"א מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א (ומעניין מהיכן שמע זאת הכותב). ואינני יודע אם הדברים עולים בקנה א' עם מ"ש לעיל, או שהדברים גורעין או מוסיפין, כי יש לפרשם בכמה פנים. אשמח אם יאריך בזה הכותב].
גם זו לטובה כתב:ד' יש מקום לומר דאף אם יתכן שאילו חז"ל היו בימינו היו אוסרים את החשמל מה"ת, מ"מ עתה שחז"ל לא אסרו, הדבר נשאר בהתירו, והדברים עמוקים.
בברכה המשולשת כתב:
מה שהגרשז"א היה מורה לכתחילה לחשוש לדעת החזו"א שמעתי מת"ח אחד שהיה שואלו, וכמדומני שדברים דומים נדפסו באחד מהספרים אודותיו (אאל"ט התורה המשמחת או אורו של עולם)
יורה_דעות כתב:איך שאני הקטן הבנתי, ממישהו שלדעתי הוא מוסמך, שהגרשז"א אחז כדעתו שמותר לכתחלה, והרי על זה דן לגבי מכשיר השמיעה של אמו. אלא שסבר שאין להורות לרבים כנגד החזו"א, (בענין זה כמובן, בדברים אחרים הורה כנגד החזו"א), אבל כששאלוהו מקורבים ובני משפחה (המקרה שאני מכיר) דהיינו אנשים שהולכים לאור הגרשז"א אמר להם "לפי דעתי אפשר לכתחלה, אם אתם רוצים תעשו על ידי גוי". כאמור לעיל המדובר בהפעלת מאורר ביום חם, אבל איסור דרבנן לא מתירים עבור מאורר ביום חם, לאדם בריא, ובודאי לא לפני עשרים וחמש שנים שלא היו כולם רגילים למיזוג ובודאי לא בירושלים.
תיקונים כתב:רובץ בין המשפתיים כתב:שמעתי פעם שהגרשז"א התבטא על מה שאמר החזו"א שהחשמל אסור משום בונה: 'או שהוא לא יודע מה זה חשמל או שהוא לא יודע מה זה בונה'...
ראה כאן. אם כי איני מאמין לו.!!!
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... #_ftnref15
והנה, אחרי שיצא לאור הספר מאורי אש השלם הגיע לידי קובץ אסיא נז-נח (כסלו תשנ"ז), ובו מאמר שכתב הרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין בשם: "קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בהלכות רפואה ופיקוח נפש" (עמ' 17 ואילך), ושם בעמ' 52-53 כתב את הסיפור הבא:
בחורף תשמ"ב צעדתי ברחובות שערי חסד בירושלים לצידו של הגרשז"א. על הפרק עמדה שאלה הנוגעת לצוות הרפואי ביחידה לטיפול נמרץ בבתי החולים. מה עדיף, שימוש במחשבון (calculator) בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, או כתיבה ביד? תשובתו היתה חד משמעית: 'שימוש במחשבון'[16]! פסיקה זו התבססה, בין היתר, על שיטתו שאין איסור בונה בהפעלת מעגל חשמלי בשבת, "שכן כל גדולי תורה שלפני החזו"א לא הזכירו כלל החשש של בונה[17], ולכן יש להחשיב פתיחת מעגל חשמלי (שאינו כולל גוף חימום) לפעולה שאין בה איסור תורה". עכ"ל. מאחר ולפסיקה זו יש משמעות לא רק לגבי חולים שיש בהם סכנה אלא גם לגבי חולים שאין בהם סכנה, הוספתי ושאלתי: כרופא, אם אטפל בחולים בבית חולים בבני ברק, כיצד יהא עלי לנהוג בשאלה זו שם, במקומו של החזון אי"ש? הגרשז"א חייך את חיוכו המיוחד וענה לי במילים הללו: 'כשמדובר בבית חולים, גם בבני ברק אין הלכה כדעת החזון איש. אולם בבית (פרטי) גם בירושלים אנו מחמירין לכתחילה. מה שאין כן לגבי חולים, גם שאין בהם סכנה, צריך לנהוג על פי הדין'.
מה שנכון נכון כתב:
ראה גם בהערה 53.
אוצר החכמה כתב:איני יודע מי מחבר המאמר הזה.
אוצר החכמה כתב: השאלה המדהימה בפשטותה על כיבוי חשמל בשבת, שהיא שאלה שכל מי שלומד מתקשה בה, ואת אותה שאלה אפשר לשאול על כיבוי גז בשבת ואלי עוד יותר, ואו שמדמים את זה למסתפק מן השמן (שגם על זה אפשר לשאול שאלות אבל זה גמרא מפורשת) ואז פשוט לאיסור או שלא ואז יש שאלה למה אסור אבל אין מי שמתיר בפועל (גם ר' משה פיינשטיין לא התיר אלא רמז על השאלה)
אוצר החכמה כתב:איני יודע מי מחבר המאמר הזה, אבל יש באותם עמודים כמה וכמה דברים מוזרים.
יורה_דעות כתב:אתפלא על המעירים כאן שלא שמעו שהגרשז"א היקל וכו'.
מערבבים הם ב' שאלות: 1) מה יוצא לדעת הגרש"ז אותה הציג בעמודי אש וכו', 2) האם פסק כדעתו או כחזו"א.
הנדון שלי היה לגבי שאלה 1, ולגבי שאלה 2 ברור שלא סתר פסק החזו"א, אבל גם דעתו לא ביטל, ואף שלא הורה לרבים, הוא עצמו לא חזר בו, וכן לתלמידים מובהקים אמר שכך סובר. כמובן שאין לצפות למצוא הוראה לרבים כגון בשש"כ וכדו'.
יורה_דעות כתב:במחילת כבודו אין לי מושג מה הוא אומר, אין דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אלא במנהג, אבל כשיסודו במחלוקת הלכתית לא שייך.
יורה_דעות כתב:במחילת כבודו אין לי מושג מה הוא אומר, אין דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אלא במנהג, אבל כשיסודו במחלוקת הלכתית לא שייך. כי כל חד כדאית ליה. ידוע ומפורסם מה היתה דעת הגרשז"א, ולכן פרסם את ספרו ולא ציוה לגנזו. ואמר במפורש שאינו רוצה לפסוק נגד החזו"א. אבל דעתו כתובה וברורה, וכן היה אומר. והרי אמרתי שלא היקל כפסק הלכה לרבים, כי אחז שאין לפסוק בזה דלא כחזו"א. אבל הוא עצמו סבר כדעתו.
חיים כתב:אם הוצאת עששיות מן האש מותרת, הרי הוא הדין להוצאת האש מהעששיות, אם כן למה שלא לדמות את כח החשמל לאש, שסילוקה מותרת.
אולי החשמל במקרה זה אינו דומה לאש אלא לחומר בעירה והאש כאן הוא הלהט של חוט המתכת, ושניהם - החשמל והלהט מחוברים יחד כמו שמן לנר. אך מה ההסבר בזה?
יורה_דעות כתב:אתפלא על המעירים כאן שלא שמעו שהגרשז"א היקל וכו'.
מערבבים הם ב' שאלות: 1) מה יוצא לדעת הגרש"ז אותה הציג בעמודי אש וכו', 2) האם פסק כדעתו או כחזו"א.
הנדון שלי היה לגבי שאלה 1, ולגבי שאלה 2 ברור שלא סתר פסק החזו"א, אבל גם דעתו לא ביטל, ואף שלא הורה לרבים, הוא עצמו לא חזר בו, וכן לתלמידים מובהקים אמר שכך סובר. כמובן שאין לצפות למצוא הוראה לרבים כגון בשש"כ וכדו'.
יורה_דעות כתב:הרב אוצה"ח, הנך טועה בדבר משנה, דין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אינו אלא במנהג, ובמה שתלוי בבירור הלכתי כל חד כדאית ליה. מפורש בשו"ע ובפוסקים.
חשבונות רבים כתב:במחילת כבודו לי אין מושג מה הוא אומר, כשיסודו במחלוקת הילכתית זה יותר חמור ממנהג [של טעות] דנותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ושבא לשם.
הרב אוצה"ח, הנך טועה בדבר משנה,
יורה_דעות כתב:צר לי, לא ידענא מאי קאמר מר, מפורש בגמ' כדברי, והא דחלבא דאייתרא פירשו בו הראשונים ב' דרכים, או שהיה מנהג המקום וחומרא בעלמא ומנהגא, או דכיון שנהגו בני מתא כמנהג האוסר עשאוהו כרבם ואסור לשנות ממנהג מרא דאתרא משום לא תתגודדו. עי' ר"ן ועוד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 245 אורחים