להתארח אצל חבר על סמך מאכילין את האכסניא דמאי

[בנימין עורך]

מבואר במשנה מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי,.
ויש בזה בפוסקים רש"ז והחזו"א האם יש היום דין דמאי וחברים וכ' וכו'
והשאלה היא למה שלא נוכל לסמוך על דין דמאי ולהתארח אצל כולם, [לדוגמא, למי שלא סומך על הכשר הרבנות, דודאי לא גרע מדמאי]
והאם זה רק בדיעבד כשאין לך אופציה אחרת וכדו'.

ושוב אשמח לשמוע גם הנהגות בענין.

[אוהב אוצר]

חלק מהתשובה ענית לעצמך, קודם עלינו לדעת אם דין חבר ואכסניא ישנם בימינו ביחס להגדרת חז"ל.

לענין בדיעבד למי שחייב מכל סיבה שהיא, ברור שאפשר לסמוך עם מס' ס"ס בדרבנן שקיימות היום.

[בנימין עורך]

יש בזה כמה חלקים בשאלה
לדעתי החלק היותר בעייתי הוא האם היום יש דין דמאי, דלכאו' הבסיס לזה הוא משום רוב עמי הארץ מעשרין והיום זה לא כך.

מצד דין אכסניא, זה יותר קל כי גם בזמנם היה מושג כזה, אבל יש בזה כמה פירטי דינים ולדוגמא אם לן שם בלילה אין דינו כאכסניה...

ושמעתי שהרב בן ציון אבא שאול במצבים דומים היה סומך בשעת הדחק...

וא"כ יש לשאול האם מותר לאדם להכניס את עצמו לזה...

[אוהב אוצר]

לדעתי החלק היותר בעייתי הוא האם היום יש דין דמאי, דלכאו' הבסיס לזה הוא משום רוב עמי הארץ מעשרין והיום זה לא כך.

והיום זה לא כך? אם לא יותר, לפחות בצורה שווה: הרי רוב הפירות והירקות מעושרין, כל מה שעובר דרך תנובה והדומה לזה מעושר. [לא נכנס איך וכיצד לכתחילה או לא]

[בנימין עורך]

אמר לי אדם שמבין בזה, שהרבה חנויות בשוק מחנה יהודה מביאים פירות באופן עצמאי ישר מהשדות, ואין זה נכון שרוב עמי הארץ מעשרים, ולא רוב הפירות עוברים דרך תנובה.

[בנימין עורך]

מה גם שהיום אין מושג של מי שמעשר רק תרומה גדולה ולא שאר מעשרות, מי שמעשר מעשר הכל, ומי שלא לא מעשר בכלל.
וכל דין דמאי נאמר רק במקום שמהתורה זה היה מותר וחכמים החמירו ולא החמירו לעניים וכו' אבל בזמנינו לכאו' יש לאסור.

[בברכה המשולשת]

אכסניא עניינו חיילי המלכות שהיה צריך לפרנסם, וכפי שכתב רש"י, ואין הכוונה לאורח רגיל.

[יורה_דעות]

הרב בברכה, אין הלכה כדבריך, אלא אכסניה הוא כל מי שנמצא בדרך, שדינו כעני ויכול לאכול מן הדמאי. ומשמע בפו' דראוי מ"מ לעשר אם יכול. ובזמננו כל מקום שיכול להשיג אוכל בקלות מסתמא אין קולא זו.
ואת עיקר הנדון לא הבנתי, האם הכוונה שהאוכל כשר ומהודר ורק יש חשש שלא עישר? והרי אם קנה בחנות כשרה הוא גם מעושר, ואם לא מה צריך לעשר. ואם הכוונה לאכול ירקות חיים, ומתעצל לעשר בעצמו. הרי ממ"נ מותר, דאם יש דין דמאי בימינו (שיטה תמוהה מאד דאפי' אם בזמן החזו"א היה, הרי בזמננו אין עופות מוזרים כאלו ששומרים מצוות אבל אוכלים לפעמים טבל ממעש"ר, ועכ"פ לא על חבר כזה מדובר) מותר, ואם אין דמאי בימינו] הוא משום דיותר קל הדבר, שכל מי ששומר מצוות נאמן ולא צריך להגיע לדין דמאי ולקולת דמאי.

[בברכה המשולשת]

הרב בברכה, אין הלכה כדבריך, אלא אכסניה הוא כל מי שנמצא בדרך, שדינו כעני ויכול לאכול מן הדמאי. .

אשמח אם כתר"ה יציין למקור שדינו כדין אכסניא (ייתכן שהפוסקים כתבו שדינו כעני, אך האם כתבו שהוא מוגדר כאכסניא?)

[מה שנכון נכון]

דרך אמונה מעשר י.GIF (27.79 KiB) נצפה 3313 פעמים

[בברכה המשולשת]

ייש"כ, אבל רואים שהגרח"ק כתב שהם נחשבים לעניים- אז הוא לא סמך רק על דין אכסניא

[בנימין עורך]

סוריי
אבל לא מצאנו בגמ' שעליו להשתדל למצוא מקום אחר לאכול, וכמו"כ לא מצאנו שכדאי שיאכל מה שפחות בגלל זה אלא זה ההיתר וכיון שהותר הותר.
כמו"כ יש מקום לנידון הזה א, אפשר שרוב הפירות עוברים דרך תנובה, ב. אפשר שבדין תרומה כיון שמספיק כל שהוא לכן ודאי עישר אבל לענין מעשרות פעמים שלא נותנים באמת אחד חלקי עשר,
כמו"כ גם מבחינה טכנית, אפשר במקרה שלאדם אין פרוטה לחלל עליה או שנתקל בזה בשבת עצמה ולא ידע מערב שבת שיגיע למצב כזה,

השאלה היא עקרונית, ולא באופן מעשי ולכן גם בנוגע להערה שציינת מה עם שאר האוכל, אפשר שמדובר רק על סלט פירות, או ששאר האוכל הוא קנוי וכדו'....