מתנות לאביונים בשינויי הזמן

[בנימין11]

עלתה שאלה בבית המדרש ,ראובן נזכר כמה דקות לאחר צאת בכוכבים של יום הפורים שלא נתן מתנות לאביונים אמר לו שמעון מה הבעיה תתקשר לאחותך הגרה במדינת הים שבמקומה עדין פורים לעוד כמה שעות, והיא תתן לאביוני עירה. ישר כל החברים קפצו ואמרו הרי הוא גברא שלא בר חיובא.
מה דעתכם?

[מה שנכון נכון]

כהח תרצד.GIF (20.01 KiB) נצפה 3655 פעמים

ולכאורה ה"ה בנד"ד.
אך עיין בבה"ל תרצד ד"ה לשני בשם המחה"ש דפליג.
וע"ע בפמ"ג שכתב ע"ד המאור "תיפוק ליה בלאו הכי מתנות לאביונים כתיב עם משלוח מנות, ובמנות בעינן ביום י"ד דווקא לעיירות, וט"ו לכרכין, ולא בליל י"ד, הוא הדין מתנה לאביון נמי אף בליל י"ד לא יתן. וי"ל דסברא הוא ליתן לעני קודם שיכין לפורים, ומשום הכי רשאי ליתן בתענית אסתר וכל שכן בליל י"ד, וקודם לא, דלמא אכלי כו', וצ"ע. עכ"ל.
ולפי"ז גם המקילים להקדים ליתן מתנו"א לפני פורים, יודו לאחר פורים דלא יצא.

[מחולת המחנים]

יש לחלק בין בן י"ד הנותן לבן ט"ו ביום ט"ו, דהסברא נותנת דבכה"ג לא יצא כלל דלאו יומא דידיה הוא כלל.
אבל משא"כ בן י"ד הנותן ביום י"ד לחברו שבמדינת הים, באופן שכזה נוכל לומר שאולי יצא ידי חובת מתנות לאביונים אף בשעה שכבר אינו פורים אצלו, מכיון שמכל מקום יומא דידיה הוא.

[בנימין11]

כהח תרצד.GIF

ולכאורה ה"ה בנד"ד.
אך עיין בבה"ל תרצד ד"ה לשני בשם המחה"ש דפליג.
וע"ע בפמ"ג שכתב ע"ד המאור "תיפוק ליה בלאו הכי מתנות לאביונים כתיב עם משלוח מנות, ובמנות בעינן ביום י"ד דווקא לעיירות, וט"ו לכרכין, ולא בליל י"ד, הוא הדין מתנה לאביון נמי אף בליל י"ד לא יתן. וי"ל דסברא הוא ליתן לעני קודם שיכין לפורים, ומשום הכי רשאי ליתן בתענית אסתר וכל שכן בליל י"ד, וקודם לא, דלמא אכלי כו', וצ"ע. עכ"ל.
ולפי"ז גם המקילים להקדים ליתן מתנו"א לפני פורים, יודו לאחר פורים דלא יצא.

לא כ"כ הבנתי למה ה"ה בנידון כאן הרי פה הוא כבר לא חייב ושם מדובר שהוא חייב ויגיע בזמן שחייב

[מה שנכון נכון]

לא כ"כ הבנתי למה ה"ה בנידון כאן הרי פה הוא כבר לא חייב ושם מדובר שהוא חייב ויגיע בזמן שחייב

האם ח אדר הוא זמן קיום המצוה יותר מאשר טו באדר [לבני יד].
אני מסכים שהסברא תמוהה אך לכאורה כן מוכח מהמאור.
מ"מ לדברי הפמ"ג מובן יותר, ולדבריו יש לחלק באמת בין קודם יד לאחריו, דחיוב מתנות לאביונים מעיקרא נתקן לתתו גם לפני פורים, כדי שיספיק העני להכין, משא"כ לאחר יד.

[אמן]

השאלה היא, האם אדם חייב גם בז' בניסן לתת מתנות לאביונים בפורים, ז"א האם החיוב הוא תמיד, רק זמן העשייה הוא בפורים. וא"כ בנידון דידן פשיטא שיצא. או שחל עליו חיוב ביום הפורים לעשות המצווה וכיון שעבר היום עבר החיוב. וזה היותר נראה לי בסברא.

[בנימין11]

האם ח אדר הוא זמן קיום המצוה יותר מאשר טו באדר [לבני יד].
אני מסכים שהסברא תמוהה אך לכאורה כן מוכח מהמאור.
מ"מ לדברי הפמ"ג מובן יותר, ולדבריו יש לחלק באמת בין קודם יד לאחריו, דחיוב מתנות לאביונים מעיקרא נתקן לתתו גם לפני פורים, כדי שיספיק העני להכין, משא"כ לאחר יד.[/quote]

נראה לי בדעת בעל המאור שאין המצוה לתת בפורים (שזה דעת הפמ"ג) אלא שיהיה לאביון בפורים ואם יאכל לפני פורים הנותן לא יקיים המצוה .
השאלה כאן היא האם הפורים של האביון צריך להיות באותם השעות של הנותן.

[אמן]

ז.א. השאלה היא רק לגבי חיובו של הנותן ולא הזמן שהעני מקבל.
ולכן נ"ל שכיון שעבר זמן חיובו בטל ממנו.
אלא דיש לדון מצד שליחות, שכיון שלשליח עדיין פורים אפשר שמקיים אבל גם אם נניח שמצד שליחות יועיל שמא זה רק שהמשלח עשה אותו שליח בזמן חיובו אך אם זה אחר זמן חיובו לא יכול למנות אותו שליח על דבר שאינו חייב.

[מה שנכון נכון]

השאלה כאן היא האם הפורים של האביון צריך להיות באותם השעות של הנותן.

כאשר אצל שניהם אי"ז פורים [ח באדר] יוצא יד"ח, וכאשר אצל אחד מהם פורים אינו יוצא, אתמהה.
רק אולי תסתפק באופן כזה, נתן לעני קודם יד ושוב נסע [הנותן או המקבל] לכרך ונעשה בן טו אם מהני. [כמובן לולי הסברא דדלמא אכלי להו שאפשר לפותרה].

אמנם בעיקר הדבר עיינתי בגוף דברי בעה"מ ולכאורה אין כל ראיה ממנו שאפשר להקדים מתנות לאביונים לפני יד. דזו לשונו "אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. כתב הרי"ף ז"ל כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה. וקשיא לן על הדין פירושא הא דאמרי' לקמן בגמ' הואיל ואמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה וראיתי לרב ר' אפרים ז"ל שפי' לפרק זו הקושיא ואמר בזמן הזה שישראל מיוסרין בדקדוקי עניות אי יהבינן להו מתנות בי"א ובי"ב ובי"ג אזלי ואכלי להו ביומא ההוא ושמחת פורים אינה נוהגת אלא בזמנה ובטלה לה שמחה ואי אמרת ליקרו בי"א ולא ליתב להו מידי עד יום י"ד וט"ו כיון דחזי עניים דקרי מגילה ולא יהבו להו מידי מיאשי ואזלי להו לדוכתא אחריתי וקא בטלה מצות פורים מהני דקרי בי"א ובי"ב ובי"ג". עכ"ל.

וא"כ כל דבריו אמורים לפרש מדוע אע"פ שהתירו חכמים לכפרים לקרוא ביום הכניסה וליתן אז מתנות לאביונים [וכמובן שאין להקשות ע"ז דהוי קודם זמן חיובא, דכך היתה התקנה הואיל ועיניהם של עניים וכו] נשתנה דין זה, וע"ז כתב רבינו אפרים דחששו חז"ל דלמא אכלי להו כיון שנשתנה המצב לרעה בדקדוקי עניות, אך לעולם עירות הקוראות ביד אין כל מקום להקדים וליתן מתנות לאביונים קודם זמן פורים. וצ"ע על המג"א שהביאו ועל האחרונים שלמדו מדבריו לדידן.

[בנימין11]

כנראה שלא הסברתי די את הבנתי בבעה"מ .הנידון של בעל המאור הוא האם יש דין נתינה (פיזית) בפורים או אפשר לפני כן, והאביון יאכל את הנתינה בפורים. ועד"ז משמע ממנו שאפשר לתת לפני אלא שיש חשש בגלל העניות שיאכל קודם הפורים ואז הנותן לא יקיים המצוה של מתנות לאביונים. זאת אומרת שהמצוה של מתנות לאביונים היא שיהיה לעני ולא לתת לו. וודאי שצריך שיהיה לו בפורים. השאלה שלי היא האם צריך שזה יהיה אותם זמנים הנותן והאביון. (ואינו ענין כלל לטו ויד ששם הנידון שונה האם הם שני חיובים שונים )

[משה דוויק]

יש תשובה בקנה בשם בענין בן י"ד לבן ט"ו.