הוראת מרן..

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » א' אוקטובר 10, 2010 12:58 pm

כוון שכיום אף אחד לא מפרש את דברי מרן מבלי להזדקק לנושאי כלים..
וגם הנושאים כלים כשלעצמם צריכים נושאי כלים אחרים..
(אלא אם כן מדובר על הטז' או מ"א וכיוצ"ב..)
ממלא האדם משועבד והולך יותר לפי דברי הנושאי כלים..
(מה שנקרא כל אחד לפי הפוסק שלו..)
ולא לפי דברי מרן כשלעצמו..

למה לפי זה בלבד לא שייך לומר שהתבטלה הוראת מרן..

הרי מעטים הם האנשים שבקיאים בדברי מרן כשלעצמו..
הרוב המוחלט בקי יותר בדברי הפוסקים על מרן..
כך שהוראת מרן בטלה ממלא..

בד"א בדין דרבנן ובדברים שמרן אומר וזה אינו לכ"ע..
אבל בדברים שמרן אומר וזה לכולי עלמא..
אז אה"נ "שקבלנו הוראת מרן"..

כלומר גם לגבי שולחן ערוך כשיש מחלוקת בדרבנן לכאו' אפשר לומר ספק דרבנן לקולא??

כל זה לכאו' מצד ההלכה ולא מצד המעשה..
כך שאפשר להרגע..

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' אוקטובר 11, 2010 8:53 pm

במחילה, אלו דברי הבל.

רוב ההלכות, רובם המכריע, כתובים בשלחן ערוך עצמו, ומה שלא מובן בתוך השלחן ערוך יובן מדבריו בבית יוסף, ולכך גם אין להורות הלכה מתוך למידת הש"ע לבד. מה שעשו נושאי הכלים העיקריים הם להסביר את דברי הש"ע ע"פ הב"י וע"פ הבנתם.

זה שאנשים אינם בקיאים בדברי מרן זו בעיה בפני עצמה (ובכלל, מניין לך שאנשים לא בקיאים בזה?), לא אמרינן ספק מחמת חסרון הידיעה.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ב' אוקטובר 11, 2010 11:43 pm

מורה צדק כתב:במחילה, אלו דברי הבל.

רוב ההלכות, רובם המכריע, כתובים בשלחן ערוך עצמו, ומה שלא מובן בתוך השלחן ערוך יובן מדבריו בבית יוסף, ולכך גם אין להורות הלכה מתוך למידת הש"ע לבד. מה שעשו נושאי הכלים העיקריים הם להסביר את דברי הש"ע ע"פ הב"י וע"פ הבנתם.

זה שאנשים אינם בקיאים בדברי מרן זו בעיה בפני עצמה (ובכלל, מניין לך שאנשים לא בקיאים בזה?), לא אמרינן ספק מחמת חסרון הידיעה.

היום רובם ככולם אפ' בחורי ישיבה..
אינם בקיאים בשיטת השולחן ערוך כגון-פסיק רישא , מתכוון, ספק ברכות, היסח הדעת, לט' מלאכות גרמי גרמא..
להיות בקי בנושאים האלו-יתכן שיש הרבה שכן בקיאים..
אבל בשיטת השולחן ערוך עצמו עם כל הקושיות והתרוצים והמהלכים-קשה למצוא אנשים כאלה..
כי צריך להיות בקי בהרבה אחרונים וזה לא פשוט..
כי יש את שיטת הגר"א שיטת המ"א הט"ז כו' כו'..

אבל לגבי נושאי הכלים -כל אחד הולך לפי פוסק אחר..
שכבר אותו פוסק חקר ודרש את שיטת השולחן ערוך..
כך שאי אפשר שכל עם ישראל ילכו לפי פוסק אחד..
(יש כאלה שפוסקים לפי משנה ברורה,יש לפי יבי"א, יש לפי אור לציון, יש לפי החזו"א כו' כו'..)
כך שכיום דברי מרן-היינו שיטת מרן -כבר אבדה כיוון..

ומכוון שכל אחד הולך לפי פוסק שונה-שהפסקים שלו שונים..
לכן לכאו' התבטלה הוראת מר"ן..
(תודה לי שאינך יכול להבין כדבעי את דברי מרן..
ללא משנה ברורה..
וכן אדם אחר ללא יבי"א או דברי החזו"א כו' כו'..)

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ד' אוקטובר 13, 2010 11:17 am

יש לציין למש"כ פתחי תשובה יורה דעה סימן רמב ס"ק ח

עיין במהרש"א בח"א פ"ג דסוטה שכתב ובדורות הללו אותם שמורים הלכה מתוך הש"ע והרי הם אין יודעים טעם הענין של כל דבר אם לא ידקדקו תחלה בדבר מתוך התלמוד שהוא שימוש ת"ח טעות נפל בהוראתן והרי הן בכלל מבלי עולם ולכן יש לגעור בהן ע"ש. ואפשר דדוקא בזמן הרב מהרש"א שלא היה עדיין שום חיבור על הש"ע אבל האידנא שנתחברו הט"ז וש"ך ומג"א ושארי אחרונים וכל דין מבואר הטעם במקומו שפיר דמי להורות מתוך הש"ע והאחרונים:

מורה צדק

כלל נקוט בידינו, ספק מחמת חסרון הידיעה אינו נקרא ספק.
אם ישנם בחורי ישיבה שאינם בקיאים בנושאים הלכתיים, הם יוצאים מהכלל, ואפילו אם הם רוב.
כל מי שלומד הלכה יודע שהעיקר זה ש"ע ורמ"א, נכון שמסביב יש הרבה נו"כ, אבל הם רק מבארים את דבריהם, ואם יש משהו שלא נכתב במפורש, תמיד הוא יכול להלמד ממקום אחר בדבריהם.

תיקח אברך ממוצע שלומד הלכה, הוא למד את כל איסור והיתר, ונבחן על זה ברבנות מבחן קשה, מתיש ומעמיק. האם הוא לא בקי בשיטת השלחן ערוך?
כשמחפשים את הבעיות מוצאים אותם, לרוב אין כל כך הרבה דיונים סביב שיטת הש"ע, כמו ששליטא מנסה לצייר, לרוב דבריו ברורים ומבוארים בתוך הבית יוסף, ומי שלומד בסדר הנכון לא נתקל בהרבה בעיות.

מי שפוסק לפי המשנ"ב או החזו"א, אינו הולך בשיטתו של מרן הב"י, כך שלא אבדה כל שיטה, וכן הרב בן ציון לא הלך לפי השיטה הנז' אלא השתדל ליישב מנהג העם שנהגו ע"פ הבן איש חי שזה יהיה קרוב לדברי הבית יוסף. כך שמתוך מה שמנית נשאר רק מרן הרב עובדיה, שהוא ראש ההולכים בשיטת מרן הבית יוסף זיע"א.
וסתם שתדע, אפשר ללמוד שלחן ערוך גם בלי חזו"א ויבי"א, רק שיהיה חסר לך הרבה ידע הנוגע לתקופתנו.

אוהב אוצר

ידועים דברי מרן הגאון ר"ח קנייבסקי שמבהיר וכתב זאת [מופיע גם בהסכמתו לספרו של הרי"ח בן שמעון - צילום של כת"י ב"אליבא דהלכתא" מס' מ"ד] "כי המשנ"ב לא דבר בד"כ רק על מנהגי האשכנזים " עכ"ל. הרי לנו שנושאי הכלים ובכללם המשנ"ב באו לפסוק הלכה לפי שיטתם ולפי מנהגם ולא דווקא לבאר את דברי מרן השו"ע. איני בא להכניס ראשי בין הגבוהים הנ"ל [שליט"א ומורה צדק] אולם נראה לי שהערתי הקט' מוסיפה קצת נופך לאשכול זה. [אולי נוטה ומוסיפה יותר לדעתו של מורה צדק]

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » א' אוקטובר 17, 2010 1:59 am

מורה צדק כתב:כלל נקוט בידינו, ספק מחמת חסרון הידיעה אינו נקרא ספק.
אם ישנם בחורי ישיבה שאינם בקיאים בנושאים הלכתיים, הם יוצאים מהכלל, ואפילו אם הם רוב.
כל מי שלומד הלכה יודע שהעיקר זה ש"ע ורמ"א, נכון שמסביב יש הרבה נו"כ, אבל הם רק מבארים את דבריהם, ואם יש משהו שלא נכתב במפורש, תמיד הוא יכול להלמד ממקום אחר בדבריהם.

תיקח אברך ממוצע שלומד הלכה, הוא למד את כל איסור והיתר, ונבחן על זה ברבנות מבחן קשה, מתיש ומעמיק. האם הוא לא בקי בשיטת השלחן ערוך?
כשמחפשים את הבעיות מוצאים אותם, לרוב אין כל כך הרבה דיונים סביב שיטת הש"ע, כמו ששליטא מנסה לצייר, לרוב דבריו ברורים ומבוארים בתוך הבית יוסף, ומי שלומד בסדר הנכון לא נתקל בהרבה בעיות.

מי שפוסק לפי המשנ"ב או החזו"א, אינו הולך בשיטתו של מרן הב"י, כך שלא אבדה כל שיטה, וכן הרב בן ציון לא הלך לפי השיטה הנז' אלא השתדל ליישב מנהג העם שנהגו ע"פ הבן איש חי שזה יהיה קרוב לדברי הבית יוסף. כך שמתוך מה שמנית נשאר רק מרן הרב עובדיה, שהוא ראש ההולכים בשיטת מרן הבית יוסף זיע"א.
וסתם שתדע, אפשר ללמוד שלחן ערוך גם בלי חזו"א ויבי"א, רק שיהיה חסר לך הרבה ידע הנוגע לתקופתנו.

אני מסכים איתך לגבי הדברים המוסכמים בשו"ע..
אבל אני מדבר לגבי הדברים הלא מוסכמים בשו"ע..
(תקרא את המפרשים על השו"ע ותראה כמה וכמה מחלוקות יש.. בין אם זה מחלוקות בשיטת השו"ע בין אם זה מחלוקות שלא כתוב בשו"ע מה הדין במקרים כאלו..)

כך שכל אברך שלומד לדוגמא איסור והיתר כו' הוא אכן בקיא בחומר.. אבל בשיטת השו"ע הוא לא בקי.. כי בזה הוא יגיד לך שיש מחלוקת בין השך והטז' במקרה כזה ואחר או במקרה כזה יש מחלוקת בין פוסק זה או אחר כו' כו' כו' כו'..
כך שבחומר הוא בקי.. אבל בשיטת השו"ע הוא לא יכול להיות בקי אלא אם כן הוא בעצמו הגיע להוראה..

להיות בקי בשו"ע זה דווקא אדם שהגיע להוראה ויש לו מהלך בכל השו"ע..
מי שלא הגיע לזה.. הוא במקסימום יכול להיות בקי בחומר על השולחן ערוך..
וזה מה שקורה היום..

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » א' אוקטובר 17, 2010 2:01 am

אוהב אוצר כתב:ידועים דברי מרן הגאון ר"ח קנייבסקי שמבהיר וכתב זאת [מופיע גם בהסכמתו לספרו של הרי"ח בן שמעון - צילום של כת"י ב"אליבא דהלכתא" מס' מ"ד] "כי המשנ"ב לא דבר בד"כ רק על מנהגי האשכנזים " עכ"ל. הרי לנו שנושאי הכלים ובכללם המשנ"ב באו לפסוק הלכה לפי שיטתם ולפי מנהגם ולא דווקא לבאר את דברי מרן השו"ע. איני בא להכניס ראשי בין הגבוהים הנ"ל [שליט"א ומורה צדק] אולם נראה לי שהערתי הקט' מוסיפה קצת נופך לאשכול זה. [אולי נוטה ומוסיפה יותר לדעתו של מורה צדק]

מחילה מכבוד כתר..
אל תתעלם מכל כתבי המשנה ברורה..
יש שם המון הלכות שלא קשורות למרן ורמ"א או למנהגים..
בא נהיה הגונים..

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' אוקטובר 17, 2010 7:59 pm

א. לגבי מש"כ על דעת מרן, אני לא כ"כ מבין מה כת"ר רוצה מדעת מרן, האם אתה יכול למנות כמה דוגמאות שנחלקו הש"ך והט"ז בדעת מרן בענייני איסור והיתר? אפילו אם תמצא הרי האם בודדים, ואם תמצא כבר מחלוקות אין זה בדעתו אלא לפי שיטתם, ובכוונה נקטתי ענייני איסור והיתר, שבזה אפילו בדברים שלא הוזכרו בדברי מרן במפורש, אפשר ללכת בזה לפי שיטתו.

ב. אין כזה דבר שלמישהו יש מהלך בש"ע, ש"ע זה לא קהילות יעקב או ר' שמואל.

ג. טוב שהבאתם את דברי ר' חיים, דבר זה יושב על ליבי זמן ארוך, הנה דברי ר' חיים הם חיזוק וסיוע לדברי מרן הרב עובדיה שהמשנה ברורה לא מיועד לפסיקה הספרדית.... (עי' בהקדמה לשלחן המערכת ח"ב)

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » א' אוקטובר 17, 2010 9:58 pm

מורה צדק כתב:א. לגבי מש"כ על דעת מרן, אני לא כ"כ מבין מה כת"ר רוצה מדעת מרן, האם אתה יכול למנות כמה דוגמאות שנחלקו הש"ך והט"ז בדעת מרן בענייני איסור והיתר? אפילו אם תמצא הרי האם בודדים, ואם תמצא כבר מחלוקות אין זה בדעתו אלא לפי שיטתם, ובכוונה נקטתי ענייני איסור והיתר, שבזה אפילו בדברים שלא הוזכרו בדברי מרן במפורש, אפשר ללכת בזה לפי שיטתו.

ב. אין כזה דבר שלמישהו יש מהלך בש"ע, ש"ע זה לא קהילות יעקב או ר' שמואל.

ג. טוב שהבאתם את דברי ר' חיים, דבר זה יושב על ליבי זמן ארוך, הנה דברי ר' חיים הם חיזוק וסיוע לדברי מרן הרב עובדיה שהמשנה ברורה לא מיועד לפסיקה הספרדית.... (עי' בהקדמה לשלחן המערכת ח"ב)

א-בקיצור גם לפי שיטתך הרי דעת מרן אינה ידועה.. שהרי חלק מהדברים נכתבו לפי שיטת השך טז' כו'.. כך שממלא דעת מרן.. היא כבר לא דעת מרן..
כמו בשוחט כמה בהמות זה אחר זה ומברך -אם יכול להפסיק בדיבור כו' שיש על זה דיון כו'..

ב-למגן אברהם יש מהלך להסביר את דברי מרן, לטז' מהלך אחר, וכן על זה הדרך..
נכון שלא תמיד הם חולקים.. אבל הרבה פעמים כן.. כך שדעת מרן כשלעצמה אינה ברורה מדברי מרן.. רק משום הקושיות של נושאי הכלים..

ג-שטויות והבלים! המשנה הברורה מיועד לפסיקת הספרדים בלי שום הרהור!!
אלא שיש מקומות בודדים שבהם המשנה ברורה מכריע כדעת הרמ"א-ושמעתי את ר' יצחק יוסף בעצמו שאמר שבמקרים כאלה צריך ללמוד לדוגמא את כף החיים..

(חוץ מזה שאני שמעתי מר' יצחק יוסף שאמר מפורשות ש"אין" דבר כזה ללמוד ילקוט יוסף בלי לדעת משנה ברורה!
חוץ מעמי ארצות ממש שבשבילם כך ככה הילקוט יוסף זה דבר כבד..)

אוהב אוצר

שליט"א, "שטויות והבלים" - הכל בסדר אצלך? אתה רוצה צילום של כתב היד? אני לא יטרח לצלמו אא"כ תאמר מפורש שאתה לא מאמין שדבר זה יצא מפי קדשו של מרן הגר"ח. ולגבי מה שהרב יצחק אמר, בוודאי שידוע לנו את דבריו ולא היינו צריכים לזאת. משנ"ב הוא ספר יסודי ללימוד או"ח ובלעדיו לא יוכל כל צורבא מרבנן להתקיים בכלל, אבל לא לקבל את דברי מרן הגאון ר"ח ולזלזל בצורה כזו, אולי גובל בזלזול בת"ח וזו בל' המעטה! [חוץ ממה שאנו רואים חילוקים והלכ' שלא דיבר עליהם כלל והביאום או חלקו עליו הבן איש חי כף החיים והחיד"א] במאמר המוסגר ביותר: תמיד היה כואב לי על כך שישנם דינים והנהגות שמביא מרן הח"ח במשנ"ב ואין איש שם על לב מבני אשכנז לקיימם כמו לומר פיטום הקטורת לפני מנחה או להרבות בגרסא ותחנונים בימי אלול ועשי"ת. הראית איזה ראש ישיבה או ראש כולל שמרשה לבחורים/אברכים לחרוג קצת בימים הנ"ל ולקיים את דברי הח"ח??? רק שיש איזו הל' בהלכ' שבת שיש ספק שבחור עבר עליה לפי המשנ"ב כבר יקומו עליו. [מעין מה שקורה בחג שבועות עם הסגולה של הילדים מאת ר' חיים פאלג'י שמשתמשים איתה כל הציבור על כל גווניו אולם שהוא כותב [לדוגמא! לדוגמא! כי יש עוד המון דוגמאות!] שהלימוד העיקרי בליל שבועות הוא התיקון שמבוסס על מה שקבעו ותיקנו גדולי החכמים בדורות הקדמונים לפני כ500 שנה, מי מיישם זאת? כמה אברכים שמסתכלים עליהם בבוז כאילו הפכו את עורם ונהיו לבעלי בתים שלא יודעים לפתוח דף גמרא, שלא לדבר על אותם אלו שלומדים גמרא בליל הושענא רבה, מי בקש זאת מידיהם? זה לא שבועות שיש ענין ללמוד בלילה, מי שתקן להשאר ער בהושע"ר הוא זה שתקן גם מה ללמוד באותו לילה! מקווה שלא חרגתי יותר מדי מהנושא,במחילה.

רשלץ · הודעהעל ידי **רשלץ** » ב' אוקטובר 18, 2010 9:33 am

בס"ד

לענ"ד אמרתי לעשות סדר בנדון כי יש כמה דברים שאינם מהענין. וחכם שואל כענין, ומביא ראיה כהלכה.

א-, ראשית דבר איני בא אלא כמזכיר את הידוע מראש מקדם נלכה כי קיבלנו עלינו הוראות מרן על כל אשר יאמר כי הוא זה (ובדין הקים לי נגד מר"ן הנה כבר הוכיח במישור לכל עיקש ופתלתול מרן הגר"ע ביבי"א (ח"ט חו"מ סימן א' ע"ש ותראה בעינא פקיחא דברים כהוויתם מתוקים מדבש, ומכאן תמצא תשובה לכל המערערים שקמו בזה לאחרונה, ותשובה זו מאירה עיניים בחשיכה) דל"א קי"ל נגד מרן. וכבר נשאלה השאלה בנדון דזה תלוי באופן קבלת מרן. ודי בזה הקיצור).
ב-, זאת ועוד, כיון שיש ג' עמודי הוראה אזלינן בתרייהו וכו' כמבואר בכללי הפוסקים.
ג-, במקום שאין הדבר מבורר בשו"ע הרי שהב"י פירש דבריו. ואם נקט מרן לשון הרמב"ם, אז איך שיתבאר דברי הרמב"ם כך יתפרשו דברי השו"ע.
ד-, במקום שיש סתירה בדברי מר"ן, אזלינן בתר משנה אחרונה, אא"כ יש ישוב אחר לסתירה.
ה-, בכללי מר"ן י"א וי"א אזלינן כי"א. כמו"ש בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צז. וכתב עליו הגחיד"א דכלל זה מר"ן עצמו אמרו. ואף גם זאת הודיעך המחלוקת הגדולה בדברי האחרונים בכלל זה. ועיין בשו"ת איש מצליח (ח"ב סימן כז) שהאריך לבאר ולפרש כלל זה היכן נאמר. ועכ"ז דעת הט"ז לא ס"ל לפסוק כי"א הראשון, והוא היפך דעת חמין הגאון הב"ח עיין יו"ד סימן יט. גם המג"א לא הסכים לכלל זה וכבר תפשו עליו האחרונים בזה.
ו-, שאר הכללים בזה הלא המה כתובים על ספר בדברי רבותינו.
ז-, במקום שמרן לא גילה דעתו כלל, הרי כבר העיד הגחיד"א דאזלינן בתר הפר"ח דמשנתו סולת נקיה ובלולה. וגם אם במקום דהפר"ח לא גילה דעתו, ונמצוא הדברים מפורשים בדברי הגחיד"א. הרי שהוסכם בפוסקים עלינו דעת הגחיד"א. דמיוסף (השו"ע) ועד יוסף (החיד"א) לא קם כיוסף. ובדברים שלא נמצאו להם רמז כל דהו ברבותינו הנזכרים לעיל, הרי שיש כללים בידינו.
ח-, דברי הש"ך והט"ז והמשנה ברורה וכל שאר הפוסקים דכל זמן שאינם סותרים לכללים שבידינו בדברי מרן אזלינן בתרייהו.
ט- דברי מרן יתד היא שלא תימוט לעולם ועד, והחולק על מרן כחולק על השכינה וכו'. והדברים בזה ארוכים כידוע לרבנן ותלמידהון.
י- כבר ידוע המחלוקת באחרונים בקבלת מרן לראש בית אב עלינו. ואם גם מ"ש בב"י וכן בתשובותיו. או רק מ"ש בשו"ע. וכבר הדבר מוחלט בפוסקים דאזלינן אף מ"ש בתשובה. נ"מ להיכא שהתשובה סותרת למ"ש בשו"ע. עיין עליהם.
יב-, עיין בהקדמה למרן הבית יוסף ובהקדמה לשו"ת אבקת רוכל דבמנהג שכבר נהגו קודם פסיקת מרן השו"ע ביטל מרן דעתו.
יג- ומ"ש "הרי מעטים הם האנשים שבקיאים בדברי מרן כשלעצמו.. הרוב המוחלט בקי יותר בדברי הפוסקים על מרן..כך שהוראת מרן בטלה ממלא"..
עדיף היה שדברים אלו לא יכתבו בדיו ולזכרון לדראון עולם. אין מביאים ראיה מהשוטים, ומי שלא בקי בהלכה ובכללי ההלכה, עליו נאמר הלכה חמורך ר' טרפון וילך וילמד. ומה ענין זה לפסיקת ההלכה האמיתית. ולא ראיתי ראיה מנ"ל דהטועים בדברי הבל אזלינן בתר הרוב?. ובתר עניא אזלא עניותא.
בר מן דין דהטועה בדבר משנה מפורשת או הלכה פסוקה רווחת לא עשה ולא כלום, ומהדרינן עובדא, ומשלם אפילו מגלימא דעל כתפיה. ואם נפסקה הלכה בדבר שהוא מסברא נחלקו בזה הראשונים. ואכמ"ל.
ובכדי לא לבא בכפילא וארבעה וחמשה, עיין בדבריך היטב ותמצא תשובה מהאמור.
סוף דבר הכל נשמע, כיום שיש בידינו אוצרות הפוסקים בידינו מימלא לא שייך להעלות על דעת אדם בר דעת שיפסוק מאן דהו מדעתו בניגוד גמור לכללי הפוסקים.
ומכאן היא מוצאת להיצ'רף כמצרף לכסף הזהירות והחובה לכל אדם ללמוד עד היכן שידו מגעת ע"פ כללי רבותינו ז"ל בדווקא, ואל בינתך אל תשען. ואלמלא כללים אלו בידינו לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. וחזקה על חבר שא"מ תק"י. וציי"מ וימ"ן.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ב' אוקטובר 18, 2010 9:49 am

רשלץ, משיב דברים נכוחים, חילך לאורייתא.
מה פירוש הר"ת וציי"מ וימ"ן (לאות כי לפחות אנוכי קראתי עד הסוף....).

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוקטובר 18, 2010 9:51 am

חיים כתב:מה פירוש הר"ת וציי"מ וימ"ן (לאות כי לפחות אנוכי קראתי עד הסוף....).

הראשון: וצור ישראל יצילנו משגיאות. את השני לא ידעתי.

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ב' אוקטובר 18, 2010 10:04 am

ויראנו מתורתו נפלאות.
אמן

רשלץ · הודעהעל ידי **רשלץ** » ב' אוקטובר 18, 2010 11:10 am

צוציק כתב:ויראנו מתורתו נפלאות.
אמן

וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ב' אוקטובר 18, 2010 7:34 pm

אוהב אוצר כתב:שליט"א, "שטויות והבלים" - הכל בסדר אצלך? אתה רוצה צילום של כתב היד? אני לא יטרח לצלמו אא"כ תאמר מפורש שאתה לא מאמין שדבר זה יצא מפי קדשו של מרן הגר"ח. ולגבי מה שהרב יצחק אמר, בוודאי שידוע לנו את דבריו ולא היינו צריכים לזאת. משנ"ב הוא ספר יסודי ללימוד או"ח ובלעדיו לא יוכל כל צורבא מרבנן להתקיים בכלל, אבל לא לקבל את דברי מרן הגאון ר"ח ולזלזל בצורה כזו, אולי גובל בזלזול בת"ח וזו בל' המעטה! [חוץ ממה שאנו רואים חילוקים והלכ' שלא דיבר עליהם כלל והביאום או חלקו עליו הבן איש חי כף החיים והחיד"א] במאמר המוסגר ביותר: תמיד היה כואב לי על כך שישנם דינים והנהגות שמביא מרן הח"ח במשנ"ב ואין איש שם על לב מבני אשכנז לקיימם כמו לומר פיטום הקטורת לפני מנחה או להרבות בגרסא ותחנונים בימי אלול ועשי"ת. הראית איזה ראש ישיבה או ראש כולל שמרשה לבחורים/אברכים לחרוג קצת בימים הנ"ל ולקיים את דברי הח"ח??? רק שיש איזו הל' בהלכ' שבת שיש ספק שבחור עבר עליה לפי המשנ"ב כבר יקומו עליו. [מעין מה שקורה בחג שבועות עם הסגולה של הילדים מאת ר' חיים פאלג'י שמשתמשים איתה כל הציבור על כל גווניו אולם שהוא כותב [לדוגמא! לדוגמא! כי יש עוד המון דוגמאות!] שהלימוד העיקרי בליל שבועות הוא התיקון שמבוסס על מה שקבעו ותיקנו גדולי החכמים בדורות הקדמונים לפני כ500 שנה, מי מיישם זאת? כמה אברכים שמסתכלים עליהם בבוז כאילו הפכו את עורם ונהיו לבעלי בתים שלא יודעים לפתוח דף גמרא, שלא לדבר על אותם אלו שלומדים גמרא בליל הושענא רבה, מי בקש זאת מידיהם? זה לא שבועות שיש ענין ללמוד בלילה, מי שתקן להשאר ער בהושע"ר הוא זה שתקן גם מה ללמוד באותו לילה! מקווה שלא חרגתי יותר מדי מהנושא,במחילה.

רגע רגע רגע..
אני התכוונתי לשלול את זה שספרדים חושבים שהמשנה ברורה זה לאשכנזים..
זה לא נכון, ואני לא מאמין שלזה מרן הגר"ח התכוון..
לגבי שאר הדברים הידועים-אה"נ..

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ב' אוקטובר 18, 2010 7:36 pm

רשלץ כתב:בס"ד

לענ"ד אמרתי לעשות סדר בנדון כי יש כמה דברים שאינם מהענין. וחכם שואל כענין, ומביא ראיה כהלכה.

א-, ראשית דבר איני בא אלא כמזכיר את הידוע מראש מקדם נלכה כי קיבלנו עלינו הוראות מרן על כל אשר יאמר כי הוא זה (ובדין הקים לי נגד מר"ן הנה כבר הוכיח במישור לכל עיקש ופתלתול מרן הגר"ע ביבי"א (ח"ט חו"מ סימן א' ע"ש ותראה בעינא פקיחא דברים כהוויתם מתוקים מדבש, ומכאן תמצא תשובה לכל המערערים שקמו בזה לאחרונה, ותשובה זו מאירה עיניים בחשיכה) דל"א קי"ל נגד מרן. וכבר נשאלה השאלה בנדון דזה תלוי באופן קבלת מרן. ודי בזה הקיצור).
ב-, זאת ועוד, כיון שיש ג' עמודי הוראה אזלינן בתרייהו וכו' כמבואר בכללי הפוסקים.
ג-, במקום שאין הדבר מבורר בשו"ע הרי שהב"י פירש דבריו. ואם נקט מרן לשון הרמב"ם, אז איך שיתבאר דברי הרמב"ם כך יתפרשו דברי השו"ע.
ד-, במקום שיש סתירה בדברי מר"ן, אזלינן בתר משנה אחרונה, אא"כ יש ישוב אחר לסתירה.
ה-, בכללי מר"ן י"א וי"א אזלינן כי"א. כמו"ש בשו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צז. וכתב עליו הגחיד"א דכלל זה מר"ן עצמו אמרו. ואף גם זאת הודיעך המחלוקת הגדולה בדברי האחרונים בכלל זה. ועיין בשו"ת איש מצליח (ח"ב סימן כז) שהאריך לבאר ולפרש כלל זה היכן נאמר. ועכ"ז דעת הט"ז לא ס"ל לפסוק כי"א הראשון, והוא היפך דעת חמין הגאון הב"ח עיין יו"ד סימן יט. גם המג"א לא הסכים לכלל זה וכבר תפשו עליו האחרונים בזה.
ו-, שאר הכללים בזה הלא המה כתובים על ספר בדברי רבותינו.
ז-, במקום שמרן לא גילה דעתו כלל, הרי כבר העיד הגחיד"א דאזלינן בתר הפר"ח דמשנתו סולת נקיה ובלולה. וגם אם במקום דהפר"ח לא גילה דעתו, ונמצוא הדברים מפורשים בדברי הגחיד"א. הרי שהוסכם בפוסקים עלינו דעת הגחיד"א. דמיוסף (השו"ע) ועד יוסף (החיד"א) לא קם כיוסף. ובדברים שלא נמצאו להם רמז כל דהו ברבותינו הנזכרים לעיל, הרי שיש כללים בידינו.
ח-, דברי הש"ך והט"ז והמשנה ברורה וכל שאר הפוסקים דכל זמן שאינם סותרים לכללים שבידינו בדברי מרן אזלינן בתרייהו.
ט- דברי מרן יתד היא שלא תימוט לעולם ועד, והחולק על מרן כחולק על השכינה וכו'. והדברים בזה ארוכים כידוע לרבנן ותלמידהון.
י- כבר ידוע המחלוקת באחרונים בקבלת מרן לראש בית אב עלינו. ואם גם מ"ש בב"י וכן בתשובותיו. או רק מ"ש בשו"ע. וכבר הדבר מוחלט בפוסקים דאזלינן אף מ"ש בתשובה. נ"מ להיכא שהתשובה סותרת למ"ש בשו"ע. עיין עליהם.
יב-, עיין בהקדמה למרן הבית יוסף ובהקדמה לשו"ת אבקת רוכל דבמנהג שכבר נהגו קודם פסיקת מרן השו"ע ביטל מרן דעתו.
יג- ומ"ש "הרי מעטים הם האנשים שבקיאים בדברי מרן כשלעצמו.. הרוב המוחלט בקי יותר בדברי הפוסקים על מרן..כך שהוראת מרן בטלה ממלא"..
עדיף היה שדברים אלו לא יכתבו בדיו ולזכרון לדראון עולם. אין מביאים ראיה מהשוטים, ומי שלא בקי בהלכה ובכללי ההלכה, עליו נאמר הלכה חמורך ר' טרפון וילך וילמד. ומה ענין זה לפסיקת ההלכה האמיתית. ולא ראיתי ראיה מנ"ל דהטועים בדברי הבל אזלינן בתר הרוב?. ובתר עניא אזלא עניותא.
בר מן דין דהטועה בדבר משנה מפורשת או הלכה פסוקה רווחת לא עשה ולא כלום, ומהדרינן עובדא, ומשלם אפילו מגלימא דעל כתפיה. ואם נפסקה הלכה בדבר שהוא מסברא נחלקו בזה הראשונים. ואכמ"ל.
ובכדי לא לבא בכפילא וארבעה וחמשה, עיין בדבריך היטב ותמצא תשובה מהאמור.
סוף דבר הכל נשמע, כיום שיש בידינו אוצרות הפוסקים בידינו מימלא לא שייך להעלות על דעת אדם בר דעת שיפסוק מאן דהו מדעתו בניגוד גמור לכללי הפוסקים.
ומכאן היא מוצאת להיצ'רף כמצרף לכסף הזהירות והחובה לכל אדם ללמוד עד היכן שידו מגעת ע"פ כללי רבותינו ז"ל בדווקא, ואל בינתך אל תשען. ואלמלא כללים אלו בידינו לא מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש. וחזקה על חבר שא"מ תק"י. וציי"מ וימ"ן.

אני דברתי (ויותר נכון שאלתי-שאלה למדנית ולא מעשית) אחרי כל מה שכתבת..

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' אוקטובר 18, 2010 8:42 pm

אני רואה שהויכוח האם הנו"כ יש להם שיטה בדעת מרן ריקה מתוכן, כי אני אומר לא ואתה אומר כן, אולי כדאי שא' מאיתנו יבדוק את עצמו.

לגבי המשנ"ב, הרב יצחק יוסף אומר, וחוזר ואומר שאי אפשר ללמוד משנ"ב בלי כף החיים על הסדר, ולא במקומות בודדים. ולהזכירך את דברי מרן הרב עובדיה בכנס של דרשו, והדברים ידועים.
אני לא יודע מאיזה מגזר אתה, אך אם אתה ספרדי ככל הנראה אתה יודע שיש הרבה הבדלים בין דעת מרן, הבא"ח כה"ח וגדולי הדור שלנו לבין המשנ"ב.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ג' אוקטובר 19, 2010 12:32 am

מורה צדק כתב:אני רואה שהויכוח האם הנו"כ יש להם שיטה בדעת מרן ריקה מתוכן, כי אני אומר לא ואתה אומר כן, אולי כדאי שא' מאיתנו יבדוק את עצמו.

לגבי המשנ"ב, הרב יצחק יוסף אומר, וחוזר ואומר שאי אפשר ללמוד משנ"ב בלי כף החיים על הסדר, ולא במקומות בודדים. ולהזכירך את דברי מרן הרב עובדיה בכנס של דרשו, והדברים ידועים.
אני לא יודע מאיזה מגזר אתה, אך אם אתה ספרדי ככל הנראה אתה יודע שיש הרבה הבדלים בין דעת מרן, הבא"ח כה"ח וגדולי הדור שלנו לבין המשנ"ב.

היכן שאין מחלוקת בין הרמ"א לבין מרן- כף החיים הבן איש חי וכל הגדולי דור שלנו-שוים בדיוק למשנה ברורה לגבינו..

הנו"כ משלימים את מה שמרן החסיר-זו הנקודה..
זה לא משנה אם זה נבע להם משיטה בדעת מרן או לא..
כך שככל שיותר מתקדמים-נתפסים שלדברי הנו"כ-ולא לדברי מרן כשלעצמו..
כי לומר דעת מרן היא כך וכך -כיום קשה לומר זאת בברור, כי זה נתון במחלוקת..
לדוגמא מצד היש אומרים-מה באמת דעת מרן.. (מחלוקת חכם בן ציון וחכם עובדיה)
האם קבלנו הוראת מרן מצד ספק או ודאי.. אם מרן היה רואה את דברי האריז"ל-אם היה חוזר בו..
כו' כו' כו'.. הכל נמצא במחלוקת.. כך שגם אם יקום הגאון שבגאונים-ויאמר זהו-הנה ראיות שזו דעת מרן..
אעפ"כ יאמרו לו שזו מחלוקת כנ"ל..
מקווה שעכשיו יותר ברור..

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' אוקטובר 19, 2010 7:46 pm

שליטא כתב:היכן שאין מחלוקת בין הרמ"א לבין מרן- כף החיים הבן איש חי וכל הגדולי דור שלנו-שוים בדיוק למשנה ברורה לגבינו..

הנו"כ משלימים את מה שמרן החסיר-זו הנקודה..
זה לא משנה אם זה נבע להם משיטה בדעת מרן או לא..
כך שככל שיותר מתקדמים-נתפסים שלדברי הנו"כ-ולא לדברי מרן כשלעצמו..
כי לומר דעת מרן היא כך וכך -כיום קשה לומר זאת בברור, כי זה נתון במחלוקת..
לדוגמא מצד היש אומרים-מה באמת דעת מרן.. (מחלוקת חכם בן ציון וחכם עובדיה)
האם קבלנו הוראת מרן מצד ספק או ודאי.. אם מרן היה רואה את דברי האריז"ל-אם היה חוזר בו..
כו' כו' כו'.. הכל נמצא במחלוקת.. כך שגם אם יקום הגאון שבגאונים-ויאמר זהו-הנה ראיות שזו דעת מרן..
אעפ"כ יאמרו לו שזו מחלוקת כנ"ל..
מקווה שעכשיו יותר ברור..

אין זה נכון כלל וכלל, לגבינו הכף החיים אינו פוסק, אלא אנו רואים בו את נטיית הפסיקה והמנהג אצל הספרדים במשך הדורות, מזמן מרן ועד היום, ולעומת זאת המשנ"ב לקח 4-5 פוסקים והלך בשיטתם לאורך כל דרכו, ואלו פוסקים שלא נהגנו כמותם מעולם, ואפילו שהם נושאי כלי הש"ע.
בשבילך נושאי הכלים זה המג"א והט"ז, ובשביל הספרדים זה החיד"א והפר"ח ועוד מאות רבות של פוסקים.

האם אתה יכול לבאר נכונה את דעת הרב בן ציון לגבי סתם ויש? האם הדברים לא נראים לך דחוקים. כל ת"ח צורבא דרבנן המתחיל ללמוד נושא זה, תמה מיד על הכף החיים והרב בן ציון כמה דברים אלו דחוקים, לעומת דעת הרב עובדיה, שהיא דעת רוב גדולי האחרונים במאות שנה האחרונים (רק נקודה אחת, דברי הרמ"ע מפאנו שלא הזכיר היש אלא לחלוק לו כבוד, ושכך אמר מרן בעצמו).
וכך לגבי שאר הכללים בדברי מרן.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ד' אוקטובר 20, 2010 2:46 am

מורה צדק כתב:
שליטא כתב:היכן שאין מחלוקת בין הרמ"א לבין מרן- כף החיים הבן איש חי וכל הגדולי דור שלנו-שוים בדיוק למשנה ברורה לגבינו..

הנו"כ משלימים את מה שמרן החסיר-זו הנקודה..
זה לא משנה אם זה נבע להם משיטה בדעת מרן או לא..
כך שככל שיותר מתקדמים-נתפסים שלדברי הנו"כ-ולא לדברי מרן כשלעצמו..
כי לומר דעת מרן היא כך וכך -כיום קשה לומר זאת בברור, כי זה נתון במחלוקת..
לדוגמא מצד היש אומרים-מה באמת דעת מרן.. (מחלוקת חכם בן ציון וחכם עובדיה)
האם קבלנו הוראת מרן מצד ספק או ודאי.. אם מרן היה רואה את דברי האריז"ל-אם היה חוזר בו..
כו' כו' כו'.. הכל נמצא במחלוקת.. כך שגם אם יקום הגאון שבגאונים-ויאמר זהו-הנה ראיות שזו דעת מרן..
אעפ"כ יאמרו לו שזו מחלוקת כנ"ל..
מקווה שעכשיו יותר ברור..

אין זה נכון כלל וכלל, לגבינו הכף החיים אינו פוסק, אלא אנו רואים בו את נטיית הפסיקה והמנהג אצל הספרדים במשך הדורות, מזמן מרן ועד היום, ולעומת זאת המשנ"ב לקח 4-5 פוסקים והלך בשיטתם לאורך כל דרכו, ואלו פוסקים שלא נהגנו כמותם מעולם, ואפילו שהם נושאי כלי הש"ע.
בשבילך נושאי הכלים זה המג"א והט"ז, ובשביל הספרדים זה החיד"א והפר"ח ועוד מאות רבות של פוסקים.

האם אתה יכול לבאר נכונה את דעת הרב בן ציון לגבי סתם ויש? האם הדברים לא נראים לך דחוקים. כל ת"ח צורבא דרבנן המתחיל ללמוד נושא זה, תמה מיד על הכף החיים והרב בן ציון כמה דברים אלו דחוקים, לעומת דעת הרב עובדיה, שהיא דעת רוב גדולי האחרונים במאות שנה האחרונים (רק נקודה אחת, דברי הרמ"ע מפאנו שלא הזכיר היש אלא לחלוק לו כבוד, ושכך אמר מרן בעצמו).
וכך לגבי שאר הכללים בדברי מרן.

א-מי המציא את זה שכף החיים אינו פוסק לנו הספרדים וגם לאשכנזים.. (מי שהמציא את זה -הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה)
ב-בשבילי ובשבילך ובשביל כל יהודי שהוא-כל הפוסקים שכתבו פרוש על השו"ע -הם הם הם הנושאי כלים..
זה שאתה אני ואחרים-מעדיפים לסמוך על פוסקים כאלה או אחרים-זו בעיה אישית שלנו.. ולא יותר מזה.. וכבר דברנו מזה באשכול הפוסקים..
ג-לגבי סתם ויש אומרים.. מחילה אבל היפכה מסתברא..
לכאו' לא מובן מה הה"א לומר שמרן כתב סתם ויש רק מצד כבוד???
מה התורה שעומדת מאחורי זה?
הא הבנתי פתאום מרן אוהב לכבד ת"ח.. בסדר אבל למה לכתוב את זה בשו"ע..
מה וכי אם מרן לא היה כותב את זה בשוע -למישהו היה ה"א שמרן החסיר מכבודו של איזה מישהו..
ברור שלא! אדרבא רק בגלל שלא נתבלבל לחשוב שמרן חושש שעדיף להחמיר וכד'..
רק בגלל זה היה יותר עדיף שמרן לא היה "מכבד" (למרות שגם לפי חכם בן ציון יש כאן כבוד ואכמ"ל) כדי שלא נחשוש שמרן חושש..
וכי מהיכן פשיטא למרן שאנו נבין שהוא מכבד ולא חושש..
רק בגלל זה מרן היה צריך להשמיט את זה לגמרי.. כי מצד אחד הוא מכבד ודעתו שלא נחשוש אבל מצד שני עצם זה שהוא מכבד..
יכול בהחלט לגרום לחשוב שמרן חושש.. ופשיטא שמרן ידע את זה.. אז למה לכבד ומצד שני לגרום אפ' לפוסק אחד או שניים להפסיד את העיקר..
והיינו לחשוש.. מה וכי הטעות הזו פחות חשובה מחוסר הכבוד שאיננו קיים.. כי הרי אם מרן לא היה כותב-לכ"ע לא היו קושיות ותמיהות למה מרן לא מכבד?!
לכן למה לכבד שזה ענין טפל לעיקר ההלכה ומצד שני לגרום לפוסק אחד או שניים (אפילו לפי שיטטך כ"ש לפי שיטת חכם בן ציון שכך צריך להבין)
לטעות בעיקר הכוונה?? אלא ודאי כחכם בן ציון וכף החיים.. אני מדבר רק מתוך סברא-בבחינה של תלמיד המחכים את רבו..

מורה צדק

שליטא

אתה שואל טוב, אבל דברים אלו נאמרו ע"י מרן בעצמו, והם לא המצאה של הדור האחרון.
ואם לא השתכנעת באי נכונותו של מ"ש הכף החיים דמרן חושש לדעה זו, יעיין בספר ברכת יעקב לנכדו של הכה"ח, ומחוסר הבהירות שם בזה תשתכנע.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ד' אוקטובר 20, 2010 11:49 pm

מורה צדק כתב:שליטא

אתה שואל טוב, אבל דברים אלו נאמרו ע"י מרן בעצמו, והם לא המצאה של הדור האחרון.
ואם לא השתכנעת באי נכונותו של מ"ש הכף החיים דמרן חושש לדעה זו, יעיין בספר ברכת יעקב לנכדו של הכה"ח, ומחוסר הבהירות שם בזה תשתכנע.

היכן מרן אמר זאת?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ה' אוקטובר 21, 2010 7:55 pm

שיו"ב או"ח סי' סא סק"ב.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ו' אוקטובר 22, 2010 1:18 pm

מורה צדק כתב:שיו"ב או"ח סי' סא סק"ב.

אין לי את הספר שיורי ברכה..
תוכל להביא לי את הציטוט..

מורה צדק

אין את זה באוצר?

בוודאי שיש.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ו' נובמבר 05, 2010 12:40 pm

צוות האוצר כתב:בוודאי שיש.

אין לי את אוצר החכמה

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' נובמבר 07, 2010 9:35 pm

עד עכשיו לא היית בבית כנסת?

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ב' נובמבר 08, 2010 1:21 am

מורה צדק כתב:עד עכשיו לא היית בבית כנסת?

להורות צדק זה לא רק בהלכה

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ב' נובמבר 08, 2010 11:59 pm

במחילה, לא הבנתי כוונתו.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' נובמבר 09, 2010 12:02 am

מורה צדק כתב:במחילה, לא הבנתי כוונתו.

נראית כוונתו שהיה עליך לדונו לכף זכות.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' נובמבר 09, 2010 1:38 am

אני דן אותו לכף זכות שהוא מסתובב בין בתי הכנסת האשכנזיים, והוא חושב שאין שם את הספר שיו"ב.

אני רק רוצה להבהיר למה לא הבאתי את לשונו,
כל טקסט שאעתיק כאן יהא נתון לויכוח. הדרך הטובה ביותר היא לראות זאת בתוך הספר.

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ג' נובמבר 09, 2010 6:39 pm

מורה צדק כתב:אני דן אותו לכף זכות שהוא מסתובב בין בתי הכנסת האשכנזיים, והוא חושב שאין שם את הספר שיו"ב.

אני רק רוצה להבהיר למה לא הבאתי את לשונו,
כל טקסט שאעתיק כאן יהא נתון לויכוח. הדרך הטובה ביותר היא לראות זאת בתוך הספר.

(שכח ממה שאמרתי לעיל, אבקש ממנהל הפורום למחוק זאת,)
אין ברשותי את הספר, האינטרנט שלי עובד לאט, אני גולש על ידי אנטנה, יש לי הרבה דברים שאני צריך לעיין בהם, אני נזכר לעיין בזה רק כשאני נזכר בפורום, אני מעדיף שתביא לי צטוט זה יותר נח לי, אבל אם זה קשה לך, אני ישתדל לחפש באוצר החכמה, למרות שזה עובד לי לאט, וצריך קצת הרבה סבלנות.
לגבי בתי כנסת, שם אני שוכח מזה, ואולי עכשיו זו הזדמנות לזכור.

אפרקסתא דעניא

מניין ההנחה המעניינת שהאשכנזים צריכים לשמוע למ"א ולט"ז והספרדים לפר"ח ולברכ"י? האם משנה היכן חיו אותם גדולי עולם לעניין פסיקת ההלכה? בשלמא היכא שמעידים על מנהג קהילותיהם, א"ש שנוהגים בזה הספרדים כמנהג קהילות ספרד והאשכנזים כמנהג קהילות אשכנז, אך במחלוקת בסברא בעלמא, האם יש הצדקה כלשהי להעדיף דברי פוסק מארץ פלונית על פני פוסק מארץ אלמונית?! האם חכמי בבל העדיפו לפסוק כאמורא בבלי על פני אמורא ארצישראלי?! מה המקור לשיטה תמוהה זו?

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ה' נובמבר 11, 2010 2:43 pm

בלי להכנס לעצם הענין בשירי ברכה לא כתוב כלום.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?15 ... S&page=216

שליטא · הודעהעל ידי **שליטא** » ה' נובמבר 11, 2010 7:39 pm

מורה צדק כתב:שיו"ב או"ח סי' סא סק"ב.

מורה צדק אכן לא מצאתי שם את דבריך, אודה לך אם תתן קשורית.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » א' ספטמבר 02, 2012 8:20 pm

שליטא כתב:
מורה צדק כתב:שיו"ב או"ח סי' סא סק"ב.

מורה צדק אכן לא מצאתי שם את דבריך, אודה לך אם תתן קשורית.

מתנצל על האיחור הארוך...

שיו"ב סי' סא סק"ב לענין סתם ויש.

ב [ג]. יש מי שאומר דגם בזה יש להזהר וכו'. יש להרגיש קצת דכפי הכלל המסור בידינו, דכשמרן כותב סתם וי"א, דעתו כסתם. וכבר כתבו מגדולי האחרונים דמרן עצמו אמר כן. א"כ גם בדין זה נראה דעתו דמותר לכפול כל הפרשה על מטתו, אף פסוק ראשון, והרי הוא בב"י כתב דראוי לחוש לדברי מהרי"א. ואולי דכי אתא רב לחבר הש"ע סבר דדחיקא טובא לפרש בירושלמי דקרי כלה פרשה בר מפסוקא קמא, וכמ"ש הרב יפה מראה, ומשו"ה סתם להתרא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר