משולש כתב:בפשטות רוב מוחלט של הראשונים והאחרונים בכל ארצות אירופה (חוץ מספרד אחרי התגלות הזוהר) סוברים להניח תפילין בחול המועד. וזה כולל את הראשונים הגדולים שמפיהם אנו חיים, כמו הרא"ש, הטור, הרמב"ם, ויתכן שגם הרי"ף.
מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.
ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.
פשוטה של משנה כתב:מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.
ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.
זה מצחיק לראות זאת כך, כי אם היחס לזוהר היה כחיבור של רשב"י אז מה בכלל נושא ופשיטא שיש לנהוג כמותו בדבר שלא נפרש בש"ס להיפך.
גם הב"י כשתעיין בו לא כתב כן אלא מחמת שהוזהר החמיר בזנ מאד עד כדי חיוב מיתה(!!), אבל לא בגלל שיש כאן הכרעת רשב"י.
וזאת מפני שאין לנו מסורת על עובדת יחוס הזוהר לרשב"י, ואף שהב"י האמין שכן הוא מ"מ מבחינה הלכתית אין לו כלל מעמד של דברי תנא.
מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.
אמת שכפה"נ המנהג הקדום ברוב המקומות היה להניח תפילין בחוה"מ, אלא שהשתנה בעקבות דברי הזהר, וכמ"ש הב"י דמאחר ולא נתפרש בתלמודא דידן [כלומר אין הוכחה ניצחת], מי יחלוק על רשב"י בספר הזהר, ואמנם יש לדון בדעת מרן עד כמה הוא נוהג לפי כלל זה ואכמ"ל, אך מ"מ ברור שהשתנה המנהג בגלל שכן דעת הקבלה, ואם כן מה יתן ומה יוסיף לאסוף כעפר וכחול ימים את דעות הראשונים בענין שדנו מצד הלכה, הלא הכרעת הב"י היתה בגלל הקבלה, ומטעם זה שנו קהלות הספרדים מנהגם, ואחריהם האשכנזים הנוהגים ע"פ הקבלה, ובא"י כמעט כולם, ומי שירצה ידון בעיקר הענין - הלכה וקבלה אחרי מי הולכים, אך אי"ז נוגע כלל להלכות תפילין.
ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.
בור ועם הארץ כתב:שמעתי מר' יעקב וייסברג ז"ל, שפעם שאל לרבו הגרא"ק זצ"ל למה מניח תפילין בחוה"מ הלא דעת הגר"א - שהגרא"ק העריצו ביותר - היתה שלא להניח. הגרא"ק הסתכל עליו בתמיהה, ואמר, "ר' יעקב, וואס רעדט איהר, הלא כתוב אל תיטוש תורת אמך, ואבי הרי הניח!"
פשוטה של משנה כתב:בעייני בחולו של מועד בענין זה התחדשה לי ראיה נפלאה אשר לפלא בעיני שלא מצאתי מי שעמד בזה.
שהנה בגמ' בשבת מבואר שלדעת רבי יהודה הנשיא תקיעה שלישית שהיו תוקעים בערב שבת היתה לצורך חליצת תפילין.
והנה במשנה סוף סוכה מתבאר שתקיעה זו היא מן המנין של התקיעות בערב שבת שבתוך החג, וחזינן שהיו מניחים תפילין.
וידעתי שאפשר לדחות שלא שינו סדר התקיעות הרגיל בכל ערב שבת, אבל מ"מ מכלל ראיה לא יצאנו.
ואשמח אם יואילו חכמי הפורום לבדוק אם יש מי באוצר שכבר עמד בזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 527 אורחים