האם יש הבדל מהותי בין החכמים שקודם חתימת התלמוד לאחריו

[סגן אלוף]

מרגלא בפומיה דרבנן שאסור לנו לחלוק ע"ד חז"ל בין לענין פסיקת ההלכה ובין לענין פירוש המקראות במקום שאינו נוגע להלכה וכידוע מדברי הר"ן בדרשותיו
ומקובל שאפילו על ידיעתם של חז"ל בטבע העולם ובקורות דברי הימים אסור לחלוק ולפקפק, וכבר האריכו בזה פעם באתרא קדישא הדין באשכול ארוך וזה פתחו "האם כל החולק על חז"ל והראשונים חשיב אפיקורס"
viewtopic.php?f=17&t=14179
רציתי לברר האם יש בזה מקורות לחלק בין חכמתם של התנאים והאמוראים לשל הגאונים והראשונים.
והיינו שהרי לכאורה אין בכלל קבלת התלמוד כבית דין הגדול בלשכת הגזית לגרום שלא נוכל לפקפק בידיעת הטבע של חז"ל במקום שאינו נוגע להלכה או למקראות, ואם ישנה הלכה כזו בנוגע לסמכות חכמי ישראל הרי היא שייכת גם כלפי מי שבא אחרי זמן חתימת התלמוד, שהרי אין הבדל בין חכמת הראשונים לאחרונים בעצם, אלא שאחרונים קטנים מן הראשונים בסוד ירידת הדורות, וידוע מ"ש המרכבת המשנה בביאורו להקדמת הרמב"ם למשנה תורה וז"ל ואילו היה בלב כל חכמי ישראל לקבל ע"ע חתימת הי"ד כמו חתימת הש"ס וכאשר קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם חכמי המערב חשיבת קבלת כל ישראל כמו ב"ד הגדול ולא היתה תורה כב' תורות עכ"ל, וא"כ אין טעם לחלק בין זה לזה.

[חקר]

כדאי לעיין במאמרו של רש"ז הבלין 'על החתימה הספרותית'.

[לייבעדיג יענקל]

שמעתי רעיון מעניין בשם הגה"ח ר' נתן לוברט זצ"ל הממחיש את ההבדל בין חז"ל לבין רבותינו הראשונים שעמדו אחריהם. כשחז"ל מבקשים להביא דוגמא לדבר שאינו במציאות הם מתבטאים 'גמל הפורח באויר', ואכן דבר כזה לא היה ולא יהיה. אך הרמב"ם השתמש בביטוי 'ספינה הפורחת באויר', ודבר זה כן מתרחש במציאות, בדורות שלאחר הרמב"ם. (יתכן שהדברים מופיעים בשארית נתן. כעת לא מצאתי היכן כתב הרמב"ם כן, יבואו היודעים וישלימו את החסר.)

[מה שנכון נכון]

שמונה פרקים פ"א

והחלק המדמה - הוא הכח אשר יזכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם עם קצתם, ויפריד קצתם מקצתם. ולפיכך ירכיב זה הכח מן הדברים אשר השיגם - דברים שלא השיגם כלל, ואי אפשר להשיגם, כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באויר, ואדם שראשו בשמים ורגליו בארץ, וחיה בעלת אלף עינים, על דרך משל, והרבה מאלו הנמנעות, ירכיבם הכח המדמה וימציאם בדמיון.

[רוצה לידע]

כידוע כל המהפכה שחלל. החזו''א בענין הקו התאריך היה לוודאי שא''א שהבעה''. (והכוזרי) טעו. במדע העולם

[רוצה לידע]

שמעתי רעיון מעניין בשם הגה"ח ר' נתן לוברט זצ"ל הממחיש את ההבדל בין חז"ל לבין רבותינו הראשונים שעמדו אחריהם. כשחז"ל מבקשים להביא דוגמא לדבר שאינו במציאות הם מתבטאים 'גמל הפורח באויר', ואכן דבר כזה לא היה ולא יהיה. אך הרמב"ם השתמש בביטוי 'ספינה הפורחת באויר', ודבר זה כן מתרחש במציאות, בדורות שלאחר הרמב"ם. (יתכן שהדברים מופיעים בשארית נתן. כעת לא מצאתי היכן כתב הרמב"ם כן, יבואו היודעים וישלימו את החסר.)

גם אצל חז''ל מופיע מגדל הפורח באוויר (אצל דואג ואחיתופל)

[מה שנכון נכון]

יתכן שהדברים מופיעים בשארית נתן

מופיע בעמוד רנא בשם ר"מ זמבא.

[לייבעדיג יענקל]

שמעתי רעיון מעניין בשם הגה"ח ר' נתן לוברט זצ"ל הממחיש את ההבדל בין חז"ל לבין רבותינו הראשונים שעמדו אחריהם. כשחז"ל מבקשים להביא דוגמא לדבר שאינו במציאות הם מתבטאים 'גמל הפורח באויר', ואכן דבר כזה לא היה ולא יהיה. אך הרמב"ם השתמש בביטוי 'ספינה הפורחת באויר', ודבר זה כן מתרחש במציאות, בדורות שלאחר הרמב"ם. (יתכן שהדברים מופיעים בשארית נתן. כעת לא מצאתי היכן כתב הרמב"ם כן, יבואו היודעים וישלימו את החסר.)

גם אצל חז''ל מופיע מגדל הפורח באוויר (אצל דואג ואחיתופל)

להיפך, שם (חגיגה טו, ב; סנהדרין קו, ב) מדובר על מציאות קיימת, עיי"ש במפ'.

[החוזר]

שמעתי רעיון מעניין בשם הגה"ח ר' נתן לוברט זצ"ל הממחיש את ההבדל בין חז"ל לבין רבותינו הראשונים שעמדו אחריהם. כשחז"ל מבקשים להביא דוגמא לדבר שאינו במציאות הם מתבטאים 'גמל הפורח באויר', ואכן דבר כזה לא היה ולא יהיה. אך הרמב"ם השתמש בביטוי 'ספינה הפורחת באויר', ודבר זה כן מתרחש במציאות, בדורות שלאחר הרמב"ם. (יתכן שהדברים מופיעים בשארית נתן. כעת לא מצאתי היכן כתב הרמב"ם כן, יבואו היודעים וישלימו את החסר.)

אם 'ספינה הפורחת באוויר' התרחשה במציאות בדמות האווירון, הרי שגם 'גמל הפורח באוויר' התממש בדמות האסטרונאוט.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהדברים גם קשורים למה שכתב מרנא המהר"ל בתפארת ישראל ובדרוש על התורה והמצוות לגבי דרכי הפסיקה (לעומת שיטת הר"י מיגא"ש)
ובהרחבה בדברי אחי המהר"ל רבינו חיים ב"ר בצלאל בהקדמה לספרו מים חיים

[החוזר]

כמדומני שהדברים גם קשורים למה שכתב מרנא המהר"ל בתפארת ישראל ובדרוש על התורה והמצוות לגבי דרכי הפסיקה (לעומת שיטת הר"י מיגא"ש)
ובהרחבה בדברי אחי המהר"ל רבינו חיים ב"ר בצלאל בהקדמה לספרו מים חיים

מה הם כתבו?

[בברכה המשולשת]

המהר"ל ואחיו רבי חיים כתבו שעדיף שפוסק יפסוק מתוך עיונו בש"ס ויטעה מאשר שיפסוק מתוך ספרי פסקים ויפסוק נכון. בתשובת הר"י מגאש נאמר להפך
(אך יש לעיין בכל דבריהם הקדושים

[מה שנכון נכון]

המהר"ל ואחיו רבי חיים כתבו שעדיף שפוסק יפסוק מתוך עיונו בש"ס ויטעה מאשר שיפסוק מתוך ספרי פסקים ויפסוק נכון. בתשובת הר"י מגאש נאמר להפך
(אך יש לעיין בכל דבריהם הקדושים

כבודו בטוח שכך כתבו?
אודה לו על ציון מראה מקום מדויק למשפט מעין זה.
[או שהדברים מפרשנותו של מ"א בהמה"ע].

[בברכה המשולשת]

איני יודע למי כיון כבודו במ"ש בסוגריים, אך אחפש את הלשון המדוייקת של מרנא המהר"ל בעניין זה

[ברזילי]

אולי הכוונה לזה (נתיב התורה סוף פ' ט"ו):

ואילו ידעו המחברים (כוונתו לרמב"ם והטור וכדומה, כמבואר שם לפניו - ב') כי החבורים ההם יהיו גורמין שיהיו עוזבין את התלמוד לגמרי ויהיו פוסקין מתוך החבורים לא היו מחברים אותם כי יותר ראוי ויותר נכון שיהיה פוסק מתוך התלמוד, ואף כי יש לחוש שלא ילך בדרך האמת ולא יפסוק הדין לאמיתו שתהיה ההוראה לפי האמת, מכל מקום אין לחכם רק מה שהשבל שלו נותן ומבין מתוך התלמוד וכאשר תבונתו וחכמתו תטעה אותו עם כל זה הוא אהוב אל השם יתברך כאשר הוא מורה כפי מה שמתחייב מן שכלו ואין לדיין רק מה שעיניו רואות, והוא יותר טוב ממי שפוסק מתוך חבור אחד ולא ידע טעם הדבר כלל שהולך כמו עור בדרך

[מה שנכון נכון]

אולי הכוונה לזה (נתיב התורה סוף פ' ט"ו)

יישר כח.

[בברכה המשולשת]

אכן לכך כיוונתי (ונתחלף לי נתיב התורה בתפארת ישראל- ושם אכן אין הדברים מפורשים), ויעויין בהערות במהדורת מ"י שם שהביאו את דברי ספר ארץ צבי ח"א סוף סימן ג שביאר דברי מרנא המהר"ל

[מה שנכון נכון]

ויעוין בהערות במהדורת מ"י שם שהביאו את דברי ספר ארץ צבי ח"א סוף סימן ג שביאר דברי מרנא המהר"ל

אביא כאן דבריו כי הם נוגעים לנדונים שהיו בכמה אשכולות לאחרונה.

ארץ צבי.GIF (52.33 KiB) נצפה 4316 פעמים

[סגן אלוף]

כידוע כל המהפכה שחלל. החזו''א בענין הקו התאריך היה לוודאי שא''א שהבעה''. (והכוזרי) טעו. במדע העולם

חכם מבין דבר מתוך דבר