טעמא דקרא ב"והשיב את הגזילה" דוקא

[גאולה בקרוב]

אפשר לומר מצד טובת הנגזל, שרוצה דוקא את חפצו המיוחד ולא תשלום,
אלא שרואים שאפילו בחפץ שאינו מיוחד וניתן לתת בדיוק כמותו, מ"מ צריך לתת דוקא את הגזילה,
וכמוכח מהגוזל מטבעות שצריך לתת בדוקא את אותן מטבעות עצמן [כך נראה גם מחידושי הרשב"א ב"ק קיג., טור תקעד בדפי מהד' מוה"ק]

וא"כ נראה שהוא מצד מעלת התיקון והתשובה של הגזלן, שהחזרת החפץ עצמו היא החזרת המצב לקדמותו ותיקון טוב יותר מאשר תשלום או החזרת חפץ זהה.

[אם יש הוספות, אודה מראש]

[אוצר החכמה]

למה אתה צריך סיבות. הסיבה הפשוטה היא שזה החפץ של פלוני אז צריך להחזירו.

[מה שנכון נכון]

זה לא מספיק, כי מוכח שעיקר חיוב הגזלן על מעשה הגזלה הוא בהחזרת החפץ בלבד, ונ"מ גם לקולא כגון בגזל חמץ ועעה"פ דא"ל הש"ל אם הוא בעין ואם לא משלם כשעת הגזלה.

[אוצר החכמה]

למה זה לא מספיק? (ולהיפך סיבותיו של גאולה בקרוב מגדילות את הקושי). אם מחזיר את החפץ זה עיקר ההשבה.

[מה שנכון נכון]

הבנתי שכונתך לומר שחייב להשיב את החפץ הגזול דוקא מפני שאל"כ ממשיך כעת להחזיק בחפץ שאינו שלו, וע"ז כתבתי שדין והשיב את הגזלה אינו מכח ההוה בלבד, אלא הוא עיקר החיוב על מעשה הגזלה שהיה בעבר.
אם לא לזה כונת באר יותר את דבריך.

[אוצר החכמה]

הוא שאל למה צריך להשיב ועל זה כמו שביארת שיש כאן ממוני גבך.
אתה שואל למה זה מספיק
א. זו שאלה אחרת שאינה תלויה בקודמת.
ב. על זה הצעתי שהטעם הוא שכיוון שעיקר עניין גזל הוא מה שלקח את החפץ השבת החפץ מפקיעה את הגזל.

[גאולה בקרוב]

למה צריך סיבות? רמב"ם סוף תמורה

הבנתי מדברי אוצה"ח שכוונתו מצד עצם גדר ה"בעלות", חפץ של אדם אסור לאף אחד לקחת גם אם נותן לו ממש אותו דבר בלי שום שינוי שבעולם [אני בהחלט יכול להבין זאת מסברא, אע"פ שהייתי שמח למקור, לומר שאם חברי מחזיק מטבע חמש ש"ח אסור לי לקחתו ולתת לו במקום זה מטבע שלי חמש ש"ח, סתם בשביל השיעמום... יודגש שוב: בדבר שאין בו שום שינוי שבעולם, כמו מטבע בזמננו. ידוע הרא"ש ב"ק פרק ששי לגבי חליפין בע"כ כשנותן לו משהו יותר טוב, אבל שם הוא כשהחפץ שונה, וכאן בדיוק אותו דבר]

[גאולה בקרוב]

אפ"ל גזל ע"מ למיקט וכו' של ב"מ סא, ב
אבל שם הוא חידוש שאפילו ע"מ להשיב אותו חפץ, והוא איסור דרבנן לפי הרמב"ם תחילת הל' גניבה, וגם אם איסור דאורייתא סוף סוף אפ"ל שהוא גזיה"כ מהצד האיסורי, כטעם הרמב"ם, ולא מצד גדר הממון

[מה שנכון נכון]

אפ"ל גזל ע"מ למיקט וכו' של ב"מ סא, ב
אבל שם הוא חידוש שאפילו ע"מ להשיב אותו חפץ, והוא איסור דרבנן לפי הרמב"ם תחילת הל' גניבה

אי"ז ברור כלל שלרמב"ם הוא דרבנן, ומסהמ"צ ל"ת רמד משמע לכאורה שאיסורו מדאוריתא ודלא כלח"מ.

[סגן אלוף]

הכותבים מערבבים -לענ"ד כמובן - בין שאלת השבת גזילה למה היא דוקא בחפץ עצמו [וכיצד מהני הש"ל] שהטעם הוא שעי"ז מתבטל שם לקיחת הגזילה והיא נידונת למפרע כעיכוב בעלמא, לשאלה הגדולה אם מותר לכתחילה להחליף לאדם ממון שאין לו קפידא עליו
והנה אם משום שבאמת לא מקפיד זהו מחלוקת תוס' וש"ך על אנן סהדי שהיה נותן רשות אכן במחנה אפרים ה' גזילה סימן ב' נקט שאם אין לו כלל חשיבות ולכן היה נותן רשות ולא מפני אהבת המקבל כ"ע מודו דמותר
וכלפי החלפת מטבעות כבר כ' הבית שמואל בסימן כ"ח דמהני בלא דעת בעלים