שדים שומרים תורה ומצוות?

[בנימין עורך]

רש"י בעירובין מג. כותב שיוסף שידא לא שומר שבת....
יש מקורות נוספים לזה האם שדים שומרים תורה ומצוות?

[מה שנכון נכון]

במגילה ג. חיישינן שמא שד הוא שאני התם דאמר ליה כי אני שר צבא ה ודלמא משקרי גמירי דלא מפקי שם שמים לבטלה.
ומוכח שלשקר אינם מקפידים אך להוציא ש"ש לבטלה נמנעים.
ויש לחלק בין שדים יהודאין לשדים אחרים.

[מה שנכון נכון]

וראה עוד כאן.

אור זרוע עירובין.PDF

(377.33 KiB) הורד 577 פעמים

מגדים חדשים.PDF

(442.44 KiB) הורד 369 פעמים

פלאות עדותיך.PDF

(1.32 MiB) הורד 382 פעמים

[רוצה לידע]

ויש לחלק בין שדים יהודאין לשדים אחרים.

מה המקור שיש חילוקי שדים? האם יש גם שדים אמריקנים ואנגלים וכו'? אשמח להוראת מקור בזה

[מה שנכון נכון]

מה המקור שיש חילוקי שדים? האם יש גם שדים אמריקנים ואנגלים וכו'? אשמח להוראת מקור בזה

ראה בפלאות עדותיך שהעליתי עמוד קכד.

[מלח הארץ]

ויש לחלק בין שדים יהודאין לשדים אחרים.

מה המקור שיש חילוקי שדים? האם יש גם שדים אמריקנים ואנגלים וכו'? אשמח להוראת מקור בזה

המקור הוא זוהר [ושדים אנגליים לא הוזכרו שם...]

[רחמים]

צ''ב איך שייך ששד ישמור מצוות ובפרט שבת, הרי גוי ששבת חייב מיתה וכ''ש שד?

[בברכה המשולשת]

הרי בהמת ישראל שומרת שבת
ואפשר לומר ששד לא גריעא מבהמה משא"כ גוי שהרי נכבד הכלב מן הגוי

[עתניאל בן קנז]

בחולין קה: מתבאר שאין להם בעיה עם איסור גניבה, והסיבה שהם לוקחים מן ההפקר הוא רק משום שאין להם שליטה על דבר המנוי ומדוד.

[בנימין עורך]

לדעתי יש בזה שאלה נוספת:
אם לא נתווכח על העובדה שכנראה שיש למצוות טעם וסיבה,
לכאורה יש דברים שלא שייכים אצל שדים, ולדוגמא, חלק מהנושא של שבת הוא המנוחה ממלאכה ועשייה.
לשדים כפי שמבואר יש להם יכולת לעוף מסוף העולם ועד סופו, וא"כ גם אם הם שומרים תורה ומצוות, יש דברים, שאצלם כאילו לא קיים,
ונכון שלא עושים חילוקים כאלה בין בני אדם, אבל ביחס לסוג יצור אחר כמו שדים, אולי כן.....

[רחמים]

הרי בהמת ישראל שומרת שבת
ואפשר לומר ששד לא גריעא מבהמה משא"כ גוי שהרי נכבד הכלב מן הגוי

שביתת בהמתו זו מצוה על הישראל ולא על הבהמה, ועוד ששביתת בהמתו הוא לא ממלאכה אלא מדברים שהם היפך מלמען ינוח.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכד סעיף יג

מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים מחוברים, ולא חיישינן שמא יתלוש מהם; אבל לא על גבי מוקצה, מפני שאיסורו קל וחיישינן שמא יתן לה ממנו בידים.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמו סעיף ג

אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לאינו יהודי כדי שיעשה בה מלאכה בשבת, שאדם מצווה על שביתת בהמתו. הגה: אבל יכול להשכירה או להשאילה, ולהתנות שיחזירנה לו קודם השבת, אבל לא מהני אם מתנה עם הא"י שתנוח בשבת, כי אין האינו יהודי נאמן על כך (סמ"ג וסה"ת ומרדכי פ"ק דשבת) ואם השאילה או השכירה לאינו יהודי, והתנה עמו להחזירה לו קודם השבת ועיכבה בשבת, יפקירנה בינו לבין עצמו קודם השבת, או יאמר בהמתו קנויה לא"י, כדי שינצל מאיסורא דאורייתא.

[בברכה המשולשת]

ברור שהבהמה לא מצווה לשמור שבת. מה שכתבתי זה שהבהמה שומרת שבת- וזה מצד המצוה של בעליה, אמנם, ולפי גדרי דיני שביתת בהמתו, אך נאמר עליה שם שהיא שומרת שבת

[הוגה ומעיין]

יש להבחין בין שתי שאלות. האם שדים חייבים בשמירת מצוות, ואם הם שומרים מצוות בפועל.
לדעת הרמב"ם (ח"א סוף פ"ז) ברור שהם חייבים (אם הם "שדין יהודאין"). אם הם שומרים בפועל - כנראה שלא על הכל, לפחות לא על אלו שבין אדם לחבירו.

[רוצה לידע]

צ''ב איך שייך ששד ישמור מצוות ובפרט שבת, הרי גוי ששבת חייב מיתה וכ''ש שד?

שמא גם ביום ולילה לא ישביתו אינם מצווים

יש להבחין בין שתי שאלות. האם שדים חייבים בשמירת מצוות, ואם הם שומרים מצוות בפועל.
לדעת הרמב"ם (ח"א סוף פ"ז) ברור שהם חייבים (אם הם "שדין יהודאין"). אם הם שומרים בפועל - כנראה שלא על הכל, לפחות לא על אלו שבין אדם לחבירו.

מה בדיוק ראית בדברי הרמב''ם?
ולמה פשוט לך כ''כ שהם חייבים הרי לא עמדו רגלם על הר סיני ומאין יתחייבו הרי גם ישראל אי לאו קבלת התורה לא היו מחיובים ולכל היותר י''ל שהם חייבים בשבע מצות ב''נ

[הוגה ומעיין]

הסתכלת ברמב"ם בפנים לפני ששאלת?

[אוצר החכמה]

א. מגוחך לייחס לרמב"ם הבנה שיצורים שאינם נראים חייבים בתורה ובמצוות כשהוא בכלל כופר במציאותם. הרמב"ם מדבר שם על בני אדם שנולדו לפני שת והיו חסרים שלמות אנושית (במובן הרוחני של העניין).

ב. כל הדיון כאן תמוה. מי שאינם אלא נפשות ולא גופים (כמבואר במקובלים) מה שייך בהם חיוב מצוות ובכלל ברור שלא ניתנה תורה אלא לישראל. ברור שהכוונה היא שהתנהגותם והדרך בה מפעיל אותם הבורא כפופה לכללי התורה והמצוות ומעין העניין שהקב"ה שומר את התורה.

[יתר10]

מי שאינם אלא נפשות ולא גופים (כמבואר במקובלים) .

המקובלים חולקים על חז"ל ג' כבני אדם?

[אוצר החכמה]

אני התכוונתי ללשון הזה (אני רואה שזה בעצם ב"ר וילקוט שמעוני):

א כד ה תוצא הארץ נפש חיה ב"ר ז ה זה
רוחו של אדם הראשון וכן הוא אומר ויהי
האדם לנפש חיה ויעש אלהים חית הארץ למינה זה הנחש בנפשות הוא אומר ארבע
ובגופים הוא אומר שלש אלו שדים שברא
הקב"ה את נשמתן ובא לבראות גופן וקדש שבת
ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן התורה שאם יהיה
ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת
עם חשכה אומרים לו השלך מידך שמי שאמר
והיה העולם היה עוסק בברייתו של עולם וברא
נשמתן של שדים וקידש השבת ולא ברא גופן

ועיין בדרך ה' מה שביאר שאינם מורגשים מחושינו.

[מה שנכון נכון]

בענין מהות השדים ראה עוד ברמב"ן ויקרא יז,ז. ובאריכות בנשמת חיים מאמר ג פרקים יב - יד, ובחסד לאברהם מעין ז נהרות יד - כו.

[הוגה ומעיין]

א. מגוחך לייחס לרמב"ם הבנה שיצורים שאינם נראים חייבים בתורה ובמצוות כשהוא בכלל כופר במציאותם. הרמב"ם מדבר שם על בני אדם שנולדו לפני שת והיו חסרים שלמות אנושית (במובן הרוחני של העניין).

מגוחך לייחס למישהו דברים מגוחכים כשאפשר לייחס לו דברים שאינם כאלו. כוונתי פשוטה: לפי הרמב"ם לא קיימים "שדים" מסוג זה שאינם נראים, והוא מפרש הרבה מדברי חז"ל על "שדים" שהם מתייחסים לאנשים שאינם מנצלים את שכלם, ומתוך כך הופכים לגרועים מבהמות ומזיקים יותר מהם, בהשתמשם בשכלם לערמומיות. על אנשים אלו, כתבתי שברור שהם חייבים בשמירת המצוות, לפחות אם הם שדים יהודים - שהרי מסתבר שגם בין אוה"ע יש שדים ממין זה - וספק אם הם מקיימים, לפחות את אלו שבין אדם לחבירו, ודוק היטב.

[שייף נפיק]

בענין שמירת תומר"צ אצל שדים.
עיין שו"ת באר משה ח"ג קי"ג
ובן יהוידע גיטין בפרק מי שאחזו קורדיקוס, שדן איך בא אשמדאי על בת שבע אם שלמה, ומבואר שב"ל שצריכים לקיים מצוות. ועדיין גם מגילה ג' דיירי שלא מפקי שם שמים לבטלה, אמנם משם אפשר לומר גם הפוך. ודו"ק.
יש איתי בכתובים על ענין השדים, והיה כל מבקש... יצא אל אהלי...

[שייף נפיק]

בענין שמירת תומר"צ אצל שדים.
עיין שו"ת באר משה ח"ג קי"ג
ובן יהוידע גיטין בפרק מי שאחזו קורדיקוס, שדן איך בא אשמדאי על בת שבע אם שלמה, ומבואר שב"ל שצריכים לקיים מצוות. ועדיין גם מגילה ג' דיירי שלא מפקי שם שמים לבטלה, אמנם משם אפשר לומר גם הפוך. ודו"ק.
יש איתי בכתובים על ענין השדים, והיה כל מבקש... יצא אל אהלי...

[מיכאל1]

המאירי בעירובין שם כ' דיוסף שידא הוא אדם וקורא אותו כך משום דבעבירה הלך.
בס' נפלאות המהר"ל אחר שתיאר את סדר עשיית הגולם של רבנו המהר"ל מפראג הביא את דברי המהר"ל אל הגולם אחר עשייתו וז"ל דע שאנחנו בראנו אותך עפר מן האדמה למען תשמור על היהודים מכל רעות ומכל צרות שסובלים מאת שונאיהם ומתנגדיהם ויקרא שמך יוסף ועליך לשמוע בקולי לכל אשר אצוך אפי' ללכת במו אש או לטבוע במים אדירים ולקפוץ מן המגדל עד אשר תמלא פקודתי בשלימות לכל אשר אשלח אותך והמשכתי לקרבו את הרוח של יוסף שידא הנזכר בתלמוד שהיה חצי איש וחצי שד והוא שימש את חכמי התלמוד והציל אותם כמה פעמים מצרות גדולות, עכ"ל
[והפקפוקים שיש בספר נפלאות המהר"ל כבר עמד עליהם הרב בנדיקט הבמאמר מקיף ומצויין הנד' בקובץ הנמועדים פסח תחת השם הגדת המהר"ל או אגדת המהר"ל, ואכמ"ל]

[אבןטובה]

עתניאל בן קנז: אדרבה בחולין קה: מבואר דמר בר ר"א א"ל לשד את הוא דשנית זיל שלים א"ל השתא איקבא לי זימנא ואפרע