והיו עיניך רואות את מוריך
כי קרן אור פניו
בסוף הפרשה, ויהי ברדת משה מהר סיני... ומשה לא ידע כי קרן אור פניו בדברו אתו... ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה. פירש רבינו עובדיה ספורנו, אבל בעוד שהיה מדבר אתם היה בלי מסוה כענין והיה עיניך רואות את מוריך, וכמאמרם ז"ל ואי חזיתיה מקמיה הוינא מחדדנא טפי, וכעין זה בחזקוני. כיוונו לדברים אלו החתם סופר על אתר, שמוסיף שרק בשעת הדיבור עמם הגין זכות התורה שיכלו להביט ולא אחר כך, וכן הנצי"ב בהעמק דבר.
בהקדמת שו"ת "עמודי אור" כתב, מסגולת התורה שהיא נקנית יותר בראיית פני הרב בעת שמיעת דברי תורה, וזכו לזה ישראל במעמד הר סיני לראות שכינת כבודו ית' בהביעו להם דברות קדשו מלהבות אש.
ואילו הגה"ק בעל ההפלאה ב"פנים יפות" פר' בלק, הפליא לפרש כמין חומר מאמר ר'יוסי בשבת קיח,ב מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי, שכאשר למד עם תלמידים לא היסב פניו מהם, ע"מ שיקבלו השפעת "פנים בפנים".
ועוד הרחיב בזה היריעה בדבריו בפרשת בחוקותי פנים יפות (ויקרא כו,ט), וז"ל: ופניתי אליכם וגו' והרביתי אתכם וגו'. יש לפרש דאיתא בת"כ אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה, וכן פירש"י ואחז"ל בריש מגילה [ו ב] יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, ולא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמא גרסא סייעתא דשמיא, וכבר כתבנו בפסוק [דברים ה, ד] פנים בפנים דיבר ה' עמכם ואחז"ל [עירובין יג ב] האי דמחדדנא מחבראי משום דחזיתא לר"מ מאחוריה ואלו הוה חזיתיה מקמאי הוה מחדידנא טפי, וכבר פירשנו בזה האי דאמר ר' יוסי מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי [שבת קיח ב] שכל שלמד לתלמידיו למד עמהם פא"פ כי הוא מעורר הרצון כדכתיב יאר ה' פניו אליך, והאר"י ז"ל כתב בפסוק לא יהיה בך עקר, היינו כשאדם מחדש חידושי תורתו הן הן תולדותיו והנמנע בזה הוא עקר שאינו מוליד, וכיון שאמרו דלאוקמי גירסא צריך סייעתא דשמיא ואפילו לחדודי מסייע אור הפנים יותר להתחכם, והיינו דאמר ופניתי אליכם פא"פ והפריתי והרביתי אתכם שתחדשו חידושי תורה שזהו עיקר תולדות האדם, והיינו דאמר והקימותי את בריתי אתכם שהתורה נקראת ברית, כדכתיב [דברים כח, סט] אלה דברי הברית וגם מספרו תרי"ג עם הכולל שהם המצות הכלולות בתורה, וז"ש והקמותי את בריתי אתכם דהיינו לאוקמא גירסא, והיינו במה שיסייעו אותו מן השמים במה שפניתי אליכם פא"פ.
דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריו
אבן הפינה לסוגיא זו של והיו עיניך רואות את מוריך, אכן מונחת במאמר הנ"ל בעירובין יג,ב: אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו. רש"י}, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.
מאמר נוסף ברוח זו מצינו בהוריות יב,א: אמר להו רב משרשיא לבריה, כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו...וכי יתביתו קמיה חזו לפומיה דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.
בכמה וכמה פנים, זו לפנים מזו, פענחו רבותינו צפונות רזין אלו, מה מעלה יש בראיית הרב בשעה שלמידין הימינו, ויתירה מכך, במה נתיחדה ראיית פניו מראיית אחוריו. טעימה כל שהיא מיערת דבשם בקצה היריעה אשר לפנינו.
תוספת הבנה בכוונת הרב
המהרש"א בעירובין ובהוריות מפרש ע"ד הפשט, בהסברת פנים מחדדי טפי שמבין יותר כוונת המדבר מתוך עקימת שפתים וקריצת עינים, וזהו רואות את מוריך שמראה לו פנים טפי,וכ"כ בהקדמת בן המחבר לשו"ת מהר"ם לובלין.
בספר "אור הישר" (ישעיה ל,כ) ביאר עד"ז באופן נפלא דברי הירושלמי בקידושין פ"א ה"ז, אמר ר' זעירא לית אנא חשין על שמועתא דרב ששת דהוה גברא מפתחא (פי' שהיה סגי נהור}. דלכאורה תמוה מה נגרעו שמועותיו של רב ששת בכך שסומא הוא. ברם, מאחר שרק באזניו שמע מרבו ואת פניו לא ראה, לכן לא יכול היה לירד לסוף דעתו.
אמנם, דברי המהרש"א אינם מספיקים לבאר את ה"מחדדנא" של רבינו הקדוש ע"י ראיית מאחוריו של ר' מאיר, שהרי ודאי לא הכיר יותר בעקימת שפתיו מאחוריו.
השלמה חשובה בירושלמי
וכאן נזקקים אנו להשלים מאמרו של רבי, בתוספת מענינת שמצינו בירושלמי ביצה פ"ה ה"ב, ונביאם בתרגום ללה"ק, רבי היה משיא אשה לבנו ר"ש בשבת והיו (המסובים) מטפחים באחורי ידיהם, עבר ר' מאיר ושמע קולם, אמר, רבותינו, הותרה השבת, שמע רבי קולו, אמר, מי הוא זה שבא לייסר אותנו בתוך ביתינו וכו', שמע ר"מ קולו וברח, יצאו עבדיו (של רבי) אחריו,הפריח הרוח הסודר מעל צווארו של ר"מ, השקיף רבי מן החלון וראה צווארו של ר"מ מאחוריו, אמר רבי, לא זכיתי אני לתורה אלא בשביל שראיתי אצבעו של ר"מ מן בית יד שלו.
השפעת שפע רוח הקודש
מדברי תוס' מנחות קד,א ד"ה מוריינא עולה כי על מעשה זה מוסבים דברי רבי בעירובין. הרי שהחידוד יתר בא גם בעקבות ראיה סתמית שלא בשעת העתקת השמועה, ובע"כ שעצם הראיה לכשעצמה משפיעה חכמה, בלא שייכות ישירה לקבלת תורה, ופשר דבר אלפנו ה"תורת חיים" בעירובין וז"ל: והטעם נראה לפי שהשכינה היתה שורה עליו כדמשמע במד"ר פרשת סוטה שהיה ר"מ צופה ברוח הקודש, ולכך כל מי שזכה לראותו נמשך עליו שפע רוח הקודש.
יתירה מזו מצינו בספר 'תפארת יהונתן' בפרשת ויקהל (לה,כ) בביאור הכתוב: ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה, וז"ל: היינו מלפני משה הלכו, אבל השכינה לא זז מאתם, כי חל עליהם רוח נבואה ממשה, כיון שהיו מלפני משה כאמרם אילו ישבתי לפני רבי הוינא מחדדנא טפי, וכן היה בשמואל הנביא שכל העומדים לפניו היו מתנבאים עד שאמרו הגם שאול בנביאים. מבואר שגם רוח נבואה מקבלים בהארת ראיית פני רבו.
הרחבת דברים בכיוון זה מצינו בסה"ק "באר מים חיים" פר' בראשית (ג,כא), בביאור מאמרם (ב"ר כ,יב) בתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור, ובסו"ד כתב וז"ל, ונחזור לענין ר"מ אשר בתורתו נעשה אור פניו אורה ממש...וע"כ אמר רבי האי דמחדדנא וכו' כי היה אורו גדול כ"כ ומבהיק עד שאפילו היושבים מאחריו ראו האור הנמשך מאתו,יעויין שם.
ורבינו יוסף חיים מבגדד בספרו "בן יהוידע" מרחיב היריעה לפי דברי הירושלמי נדרים פ"ט ה"א, שר"ש לא מצא פתח לנדרו עד שבא אחד מזקני גליל ופתח לו בתחבולה מחוכמת, ושאלוהו, מנין לך זה, ואמר, מקלו של ר' מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה. ואם קליטת רוח הקדושה ע"י אחיזת מקל משענתו של ר' מאיר כך, ראית פניו על אחת כמה וכמה.
חילוקי דרגות בקבלת ההשפעה
בספר "תפילה למשה" (פר' בראשית) כתב: שמעתי מפה קדוש מ"ו איש אלקים קדוש מוהר"ר מנחם מענדיל נבג"מ מרימנאב שאמר, מי שזוכה לדעת שלימה, כשרואה את הצדיק ומסתכל, גם מכל אבר יכול ללמוד תורה ממש, כאשר הוא למד מרבו מכל אבריו תורה ממש. ומי שאינו זוכה כל כך, עכ"פ כשיסתכל בפני רבו הצדיק, נשפע עליו אור מהצדיק מכל אבר ואבר.
התקשרות נפשית
רובד עמוק יותר מצינו בדברי קדמונים בביאור מאמר זה, וז"ל הר"ן בדרשותיו דרוש ח': כי כפי השפע הנשפע לרב הנראה בפנים כמו שאמר הכתוב חכמת אדם תאיר פניו יהיה שופע על התלמיד יותר כאשר יקבלהו, וראה שם באורך שביאר לפי"ז ענין "פי שנים ברוחך" שהשפיע אליהו הנביא לאלישע.
אולי ניתן להבין הדברים עם מה שהשיב הרדב"ז (שו"ת ח"ו ב' אלפים פח) לבאר הענין וז"ל: ואם היה רואה את פני ר"מ ולומד לפניו היה נתוסף בו רוח חכמה וחדוד, שנאמר אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, יאמר, רוחו ונשמתו של רבו יאסוף אליו. ולכן היו החכמים מזהירים לבניהם להביט אל פני רבם בשעה שעומדים לפניו, זה נקרא אצלם גילגול מחיים, וזהו שאמר רבי אם הייתי מסתכל פנים בפנים לרבי מאיר כשהייתי גדול וראוי להבין פלפולו הוה מחדדנא טפי.
דברי תורתו של הרדב"ז עשירים במקום אחר בתשובותיו (ח"ג תעב), שם כתב בזה"ל: עוד אמרו בספרי החכמה, כי בהיות האדם מתכוין אל רבו ונותן אליו ליבו, תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו, ויהיה לו נפש יתירה, וזה נקרא אצלם בחיי שניהם, וזהו שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך, וזהו והתייצבו שם עמך ואצלתי מן הרוח וכו', וכן התהלל רבינו הקדוש שאם היה רואה פני הרב היה מגיע למדרגה עליונה, וכ"ש אם הרב מתכוין וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל.
בנותן ענין לציין, שעל דברי רדב"ז אלו מובא בליקוטים שבסוף הסה"ק "בית אהרן" כהאי לישנא: והיה מצוה אדומו"ר ז"ל לאנ"ש לרשום הדברים האלו המועתקים מתשו' הרדב"ז...לחקקם על לוח ליבם, ואמר כי המה כללים גדולים לכל עניני חסידות.
ב"שיחות מוסר" להגר"ח שמואלביץ (ג' ז') הביא את דברי הספורנו עה"פ (בראשית מח,י), ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות וישק להם ויחבק להם, וז"ל, לא יוכל לראות כדי שתוכל עליהם ברכתו בראותו אותם וכו', וישק להם ויחבק להם כדי שתדבק נפשו בהם ותחול עליהם ברכותיו. מבואר שבראיית יעקב את בני יוסף היתה נדבקת נפשו בנפשותם, והראיה משמשת ככלי להשפעת הברכה, ולפי"ז האיר הגר"ח זצ"ל ענין ראיית רבו, שבזה שרבו רואהו נדבקת נפשו בנפש רבו ועי"ז זוכה להשפעה עליונה באמצעות רבו. זוהי איפוא, יתרון המעלה שבראיית "חזיתיה מקמיה" שבכהאי גוונא גם רבו רואהו, וזוכה להשפעה נשגבה יותר.
השגת פנימיות המחשבה
הגדרה שונה במקצת למדנו בדברי ההג"ה שבהקדמת הגאון מהרי"ץ מוואלאזין לספר "נפש החיים", שעמד בדבריו על החילוק בין המחשבה שנקראת "פנים" לבין המעשה שנקרא "אחור". כיון שהמחשבה היא הקדומה וסוף פרטי המעשים כלולים בה, הרי שהיא פנים המעשה. חלק עיקרי מהמחשבה מוצא ביטוי בתוצאות המחשבה, וניכר מתוך המעשה או מתוך הדיבור שהוא ג"כ בחינת מעשה, שעקימת שפתיו הוי מעשה. אבל מאידך ישנו חלק פנימי במחשבה שלא מתפשט לדיבור ולמעשה כלל. וכן בקבלת תלמיד לרב ישנה השגה וזוהי הדעת העליונה, שאינה נתפסת לתלמיד בקבלת הדברים גרידא, כענין שאמרו בע"ז ו,ב: לא קאים איניש אדעתיה דרביה. ואינה ניתנת להבנה אלא בהארת פנים של הרב לתלמיד חכם ומבין מדעתו.
קבלת הארה של יראת שמים החופפת על פני הצדיק
זוית חדשה בסוגיא דנן מתגלית בפנינו בדברי הסה"ק "נועם אלימלך" (ליקוטי שושנה ד"ה משנה המפקיד), בביאור מה שאמר יעקב אבינו ע"ה (בראשית מו,ל): אמותה הפעם אחרי ראותי פניך, שישנה הארה והתעוררות ע"י ראיית צדיק בפניו, בעבור שיראתו על פניו, אזי המסתכל בפניו מקבל הארה גדולה, ואיתא ברש"י שם, שיעקב אבינו לא נפל על צווארי יוסף משום שקרא קריאת שמע, ומסתמא התפלל והוצרך לעשות מסירת הנפש בנפילת אפיים, ואמר: "אמותה הפעם", דהיינו שעתה אוכל למסור את הנפש בשלימות "אחרי ראותי פניך" וקבלתי ממך הארה וקדושה גדולה.
פירש ופרש את הדברים כשמלה, בסה"ק "תפארת שלמה" על הפסוק (שמות ב,ו): ותפתח ותראהו והנה נער בוכה, וז"ל: הנראה עפמ"ש והאלקים עשה שייראו מלפניו, להורות גודל מעלת הצדיקים אשר כל הנגשים אליהם בראיית פניהם נמשך על האדם יראת שמים, כמ"ש במשרע"ה וייראו מגשת אליו, כאשר נגשו אליו וראו פניו נפל עליהם יראת ה'. וז"פ והאלקים עשה שייראו מלפניו, עפ"י הידוע שצדיקים נקראים אלקים, והם נעשו ונבראו להשיג מהם יראת ה', אשר לא נוכל להשיג אף אם האדם רואה את השמים והארץ וכוכבי שמים וכדומה מנפלאות הבורא ב"ה, וזה ג"כ פי' הפס' ותרא אותו כי טוב הוא, פי' כאשר אמו ראתה אותו נפלה עליה יראה גדולה והבינה כי טוב הוא. וזה ג"כ ותפתח ותראהו, ותראהו לשון יראה כנ"ל.
ביאור נפלא בפסוק
בחתימת מאמרינו נסיים בביאור נפלא מהסה"ק "יערות דבש" (ח"א דרוש י"ב), על הפסוק שפתחנו בו, "והיו עיניך רואות את מוריך ולא יכנף עוד מוריך", פרוש הטומן בחובו הרבה מהאמור לעיל, וז"ל: כי ידוע דענין קבלת פני חכמים יש בו שני תועליות, א' הרואה אותו מקבל ממנו ברכת שפע וטוב... כי עליו חל ושורה אור שכינה... ויש עוד תועלת בזה מה שהצדיק ות"ח רואה אותו... כן קוי עין היוצאים מן צדיק לברכה ראיה שלהם לטובה וא"כ יש בצדיק שני תועליות, א' שאנו רואים אותו, והב' שהוא רואה אותנו. ועל זה הפסוק סובב בהבטחתו לעתיד לבוא והיו עיניך רואות את מוריך ולא יכנף עוד מוריך, פי' שלא יהיה שם כנף מעיל מול פניו כמסוה, ולכאורה הדבר כפול, אבל לפמ"ש ניחא דכוונת הפס' לבשר שיהיו לנו שני תועלת, שאנו נהיה רואים אותו, והוא יראה אותנו, ויהיו התועליות בשלימות.
לומד_בישיבה כתב:וכידוע שהיו צדיקים שתלו בביתם תמונה של הרצל ותמיד התפלאתי על כך.
אמסטרדם כתב:למען השקטת הסקרנות: מה הפשט של תליית הרצל בבית? [אני מפחד מעצם הסתכלות בפרצוף שלו].
מעניינא דפרשא כתב:מצ"ב קובץ מתוקן
איש.dot כתב:האם אכן יש בפורומנו כאלו שאינם מבדילים בין הרצל לראי"ה, או לכל הפחות בין תמונותיהם???
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 459 אורחים