הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' יוני 14, 2014 10:05 pm
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
נו) באור לציון ח"ב עמוד עא אות כד בביאורים, הביא מ"ש בשו"ת הגרע"א סי' ט, שהנשים שלא היו שוקלות שקלים ולא היה להם חלק בקרבנות פטורות מתפלת מוסף, שתפלת מוסף באה משום ונשלמה פרים שפתינו. ושכ"כ בשמים ראש. והקשה ע"ז, שא"כ אף בחורים הפחותים מבן עשרים שנה יהיו פטורים ממוסף, כיון שאינם שוקלים, ובע"כ שמכל מקום מתכפרים בקרבנות המוספים, ולכן חייבים במוסף, א"כ אף לגבי הנשים נאמר כן, ולכן העלה שיש לנשים להתפלל מוסף. ע"כ. ואשתמיטיתיה דברי הרמב"ן (ר"פ כי תשא), שחיוב מחצית השקל לקרבנות אינם מבן עשרים שנה ומעלה, אלא משהביא שתי שערות אחר י"ג שנה חייב לשקול, ורק למלאכת המשכן ציוה שיביאו מבן עשרים שנה וכו'. ע"ש. וכן דעת הרמב"ם (פ"א מהל' שקלים ה"ז) וז"ל: הכל חייבים ליתן מחצית השקל כהנים לוים ישראלים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים. הרי שלא הוציא מחיוב מחצית השקל אלא קטנים ממש, כמו בכל מקום. וכ"כ בהדיא בספר הרוקח הגדול (סי' רלג), שלמדנו כן ממה שכתוב ונתנו איש כופר נפשו, איש ולא אשה ולא קטן, אבל אם הביא ב' שערות תובעים אותו, אבל לא ממשכנים מאחר שאינו בן עשרים שנה. ע"ש. ולפ"ז גדול שהוא בן י"ג שנה שחייב בכל המצות חייב לתת מחצית השקל. והכי איתא בירושלמי (ה"ג) שכל שהביא ב' שערות תובעים ממנו מחצית השקל, ורק אין ממשכנים עד שיהא בן עשרים. כמ"ש במשנת אליהו, ובהגהות הגר"א שם. ע"ש. ובשער המלך (פ"א מהל' שקלים) הוכיח כד' הרמב"ן מהש"ס שלנו בערכין (ד א), דאמר התם, סד"א כיון דכתיב וכל ערכך יהיה בשקל הקודש, כל דאיתיה בשקלים איתיה בערכין, והני כהנים כיון דלבן בוכרי ליתנהו בשקלים סד"א דליתנהו נמי בערכין, קמ"ל. ואם איתא הרי בן י"ג שנה ומעלה ליתיה בשקלים ואיתיה בערכין, אלא ודאי דאיתיה נמי בשקלים. והביא דברי הירושלמי לפי גירסתו, שהירושלמי פוטר עד בן כ' שנה, וכתב שהרמב"ם והרמב"ן דחו את הירושלמי מכח דברי הש"ס שלנו בערכין (ד א) הנ"ל. וכ"כ התוספות יום טוב (פ"ק דשקלים מ"ד). ע"ש. ומעתה דברי הגרע"א נכונים, שדוקא נשים שנתמעטו מדכתיב ונתנו "איש" כופר נפשו, ולא אשה, פטורים מתפלת מוסף, אבל איש מבר מצוה ומעלה חייב לתת מחצית השקל, (ורק אין ממשכנין אותו), וממילא חייב בתפלת מוסף. ואמנם ראיתי להגאון ר' יצחק אלחנן בשו"ת באר יצחק (ס"ס כ) שהביא דברי הגרע"א, והקשה על זה שא"כ אף כהנים ולויים שפטורים מן השקלים אטו יפטרו מתפלת מוסף, וכן קטנים הפחותים מעשרים שנה אטו יהיו פטורים מתפלת מוסף. ואפילו את"ל שאני קטנים הפחותים מעשרים שנה דאתו לכלל חיובא, עם כל זה קשה מכהנים ולויים. אלא ודאי שאין תפלת מוסף תלויה בשקלים כלל. ולכן נשים ג"כ חייבות בתפלת מוסף. ע"כ. ובמחכ"ת לק"מ, שהרי אנן קי"ל שהכהנים והלויים חייבים בשקלים, וכמו שפסק הרמב"ם, וכדברי ריב"ז במשנה. וגם קטנים הפחותים מבני עשרים חייבים מגיל בר מצוה ואילך. וע"ע בשו"ת שערי דעה ח"א (סי' יז) שכתב ע"פ דברי הגרע"א לפטור הנשים מתפלת מוסף, והוסיף שיש להזהר שלא ירד לפני התיבה לתפלת מוסף בחור פחות מגיל עשרים שנה, מכיון שמוכח בירושלמי שפטור מחיוב שקלים, וא"כ אפשר שאינו מוציא י"ח את הגדול שאינו בקי. ע"ש. ובמחכ"ת ליתא, שהעיקר כגירסת הגר"א בירושלמי שבחור בר מצוה חייב ליתן שקלים, ואף את"ל כהגירסא בירושלמי לפטור, הרי מוכח בגמרא שלנו (ערכין ד א) שהוא חייב, וכמו שהוכיח השער המלך. הילכך אין להקפיד שיהיה דוקא בחור בן עשרים שנה ומעלה להיות ש"צ לתפלת מוסף. וע' שואל ומשיב תנינא (ח"ב סי' נה), ובמ"ש עליו השדי חמד (מע' יום טוב סי' ב אות ו). והובאו בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאו"ח סי' ו אות ו). וע"ש. ואף על פי שכתב הצל"ח ר"פ תפלת השחר, שהגם שהנשים פטורות מתפלת המוספים, מ"מ הרשות בידם להתפלל, אינו מוכרח. וכמ"ש הגאון שמ"ח גאגין ביריעות האהל שבספר אהל מועד (דף סג ע"ב). ומ"מ אם התפללו מוסף אין למחות בידם, משום שיש ס"ס, שמא אף הנשים חייבות בתפלת מוסף, ושמא יכולות להחמיר על עצמן בברכות השבח. ועמש"כ בשו"ת יביע אומר (שם אות ז). ורק בתפלת המוספים של ראש השנה ויום הכפורים דרחמי נינהו יכולות להתפלל. וכמ"ש בשו"ת התעוררות תשובה ח"ג (סי' סו). ע"ש.
ועיין עוד בציץ אליעזר חלק יא ס"א. [ישנו בה"ב].