בגמ' סנהדרין נט.

[שרוליק]

בגמ' סנהדרין נט. איתא: ואמר ר' יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם ...מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה.

האם לא צריך להיות כעו"כ הבא על הנשואה שמיתתו בחנק?

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני עמד על זה המשל"מ בהלכות מלכים והכלי יקר בשמות וכמדומני שבאחד מהמקורות התירוץ הוא שכשמדובר בעבירה על זמב"נ ביחס לישראל אז ב"נ נענש כישראל

[שרוליק]

בכל אופן דינא דישראל הוא שהבא על אשת איש דינו בחנק, ולא בסקילה.

ושם בדף נז: מבואר בגמ' שהא שעו"כ נידון בדיני ישראל כשבא על עריות ישראל הוא רק כשמדין בן נח הוא פטור (כנערה המאורסה ואשת איש שלא נבעלה לבעלה), אך בדבר שחייב בו מדין בן נח דיינינן ליה כבן נח ומיתתו בסייף. וא"כ היה צריך להיות כאן שעו"כ הלומד תורה דינו בסייף?

[אוצר החכמה]

בכל אופן דינא דישראל הוא שהבא על אשת איש דינו בחנק, ולא בסקילה.

לא הבנתי מה כוונתך התורה נחשבת מאורסה כי זה הדרשה.

[שרוליק]

בכל אופן דינא דישראל הוא שהבא על אשת איש דינו בחנק, ולא בסקילה.

לא הבנתי מה כוונתך התורה נחשבת מאורסה כי זה הדרשה.

והרי כבר באו עליה כל ישראל וא"כ היא נשואה, לא? (זה לא אגדה שאפשר לומר שיש פה עניני קבלה, הולכים להרוג - לשיטת ר"י - גוי כי למד תורה כי בא ל נערה המאורסה וא"כ לכאורה התורה צריכה להיות נשואה כבר לעם ישראל)?

[אוצר החכמה]

בכל אופן דינא דישראל הוא שהבא על אשת איש דינו בחנק, ולא בסקילה.

לא הבנתי מה כוונתך התורה נחשבת מאורסה כי זה הדרשה.

והרי כבר באו עליה כל ישראל וא"כ היא נשואה, לא? (זה לא אגדה שאפשר לומר שיש פה עניני קבלה, הולכים להרוג - לשיטת ר"י - גוי כי למד תורה כי בא ל נערה המאורסה וא"כ לכאורה התורה צריכה להיות נשואה כבר לעם ישראל)?

לא.
זה לא משהו שאתה מפרש אותו לפי השכל שלך. כתוב בפסוק מורשה וחז"ל דרשו מאורסה אז זה מאורסה.

אתה יכול לנסות להבין למה זה נקרא מאורסה ולא נשואה אבל לא לטעון שזה לא נכון.

[מה שנכון נכון]

א. לשון זו נאמרה גם בפסחים מט: ללא קשר לב"נ: "תנא רבי חיא כל העוסק בתורה לפני עם הארץ כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה".
ב. עיקר הדרשא אינו אלא אסמכתא בלבד, כי באמת אין ב"נ נהרג על ת"ת, ול"ה גזל ונערה המאורסה ממש, וכמ"ש הרמב"ם מלכים י,ט, וכמדומני שלא מצינו חולק עליו להדיא.
ג. בפשטות נמשלה התורה למאורסה לרמוז בזה החביבות והחדוש שישנם עדיין בה, [מסלסלין בה כחדשה ולא כישנה שעברה], וכהא דאמרו בערובין נד: אילת אהבים למה נמשלו ד"ת לאילת ע"ש. ועוד דרשות כאלו. וענין מאורסה דהכא נאמר על למוד התורה ולא על עצם נתינתה, [דלא אמרו גוי המקיים מצוה שנתנה בתורה לישראל חייב מיתה מטעמים אלו].

[שרוליק]

ב. עיקר הדרשא אינו אלא אסמכתא בלבד, כי באמת אין ב"נ נהרג על ת"ת, ול"ה גזל ונערה המאורסה ממש, וכמ"ש הרמב"ם מלכים י,ט, וכמדומני שלא מצינו חולק עליו להדיא.

ג. בפשטות נמשלה התורה למאורסה לרמוז בזה החביבות והחדוש שישנם עדיין בה, [מסלסלין בה כחדשה ולא כישנה שעברה], וכהא דאמרו בערובין נד: אילת אהבים למה נמשלו ד"ת לאילת ע"ש. ועוד דרשות כאלו. וענין מאורסה דהכא נאמר על למוד התורה ולא על עצם נתינתה, [דלא אמרו גוי המקיים מצוה שנתנה בתורה לישראל חייב מיתה מטעמים אלו].

הרי לדעת ר"י כתוב בגמ' שחייב מיתה! לא כתוב שמודיעין לו שהוא חייב מיתה ולכן עונשין אותו כדאיתא ברמב"ם. ואע"פ שלהלכה לא נפסק כן מ"מ ר"י אוחז שהורגים בן נח שלומד תורה כי הוא עבר על עבירה דעריות! וזה אינו מובן.

[מה שנכון נכון]

הרמב"ם אינו חולק על ר יוחנן אלא מפרש כן את כונת דבריו כמו שכתבו הנו"כ.
וחייב מיתה היינו ביד"ש ולשון זה מורגל בהרבה מקומות. [כל העובר ע"ד חכמים חיב מיתה, ת"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה ועוד הרבה]. וגם שם דנו האחרונים [ראה שד"ח] אם הכונה ממש לחיוב מיתה בידי שמים או שהוא רק לשון להפלגת העונש.
[לענין עיקר שאלתך ראה עוד במהרש"א בסנהדרין בעמוד הקודם ובפסחים מט: דקודם שאדם עוסק בתורה חשיבא כמאורסה ולאחר שעוסק בה כנשואה].

[שרוליק]

עיקר שאלתי הייתה על זה שמדמים את זה לנערה המאורסה, ולכאורה צריך להיות כהבא על הנשואה.

[פרי_העץ]

עיין מהרש"א בחידושי אגדות