עוד בענין גלות ישמעאל – מה שמצאתי בזה

[אליעזר א]

כתיב בפרשת נצבים (ל, ז) ונתן ה"א את כל האלות האלה על אויבך ועל שנאיך אשר רדפוך. וכתב הרמב"ן בפרשת בחקותי (כו, טז) וז"ל, ושם הבטיח שיכרות ויכלה המגלים אותנו שנאמר ונתן ה"א את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך, והנה אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו תמיד אחרינו, ואלה דברים יבטיחו בגאולה העתידה הבטחה שלמה. יותר מכל חזיונות דניאל עכ"ל. וכתב בפירוש הטור הארוך ובפירוש הלבוש לרקאנטי דשתי האומות הם עשו וישמעאל, אמנם לא מפורש בטור ובלבוש איזו ישמעאל ואיזו עשו, והנה פירש"י בפרשת וישלח (לג, ד) מהספרי בהעלותך ס"ט, אמר רשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו אותה שעה וכו' יעוי"ש, ומפורש שעשו שונא. ויעויין בילקוט פרשת לך דכתב וז"ל, אימה זו מלכות הרביעית וכו' חשיכה זו מלכות יון וכו', גדולה זו מלכות מדי וכו', נופלת זו מלכות בבל וכו', עליו אלו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח, שנאמר (ישעי' לא) אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו יעוי"ש, ומפורש דישמעאל אויביו, ולפי"ז פירוש הפסוק דעל אויבך זו ישמעאל, ועל שונאך זו עשו, וכן מפורש ברבנו בחיי פרשת נצבים ( ל, ז) דכתב וז"ל, על אויבך ועל שונאיך, אויבך ישמעאל, שונאיך עשו, וכן מיכה התנבא עליהן לעתיד ואמר (מיכה ה, ח) תרום ידיך על צריך ועל ידיך יכרותו, והן שתי האומות שאנחנו משועבדים תחתיהם ומפוזרים ביניהם וכו', ומה שהזכיר אויבך על ישמעאל ושונאיך על עשו וכו', וקראן שונאיך כענין שכתוב (מלאכי א, ג) ואת עשו שנאתי, וכן אמרו במדרש משלי תחת שנואה כי תבעל זה עשו, שנאמר ואת עשו שנאתי וכו' עכ"ל. (וצ"ע ברמב"ן בויכוח אות ע"ח הוצ' שעוועל עמ' שט"ז, ובכד הקמח אות גאולה א' עמוד קי"ח, והעיקר כנ"ל).

[בקרו טלה]

פרקי דרבי אליעזר - פרק מז
ר' ישמעאל אומ' חמשה אצבעות של יד ימינו של הב"ה כלם יסוד גאולות אצבע קטנה הראה לנח מה לעשות בתיבה שנ' וזה אשר תעשה אותה אצבע שנייה לקטנה בה הכה את מצרים שנ' ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא וכמה לקו באצבע עשר אצבע שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות שנ' לוחות אבן כתובים באצבע אלהים אצבע רביעית שהיא שנייה לבוהן בה הראה למשה מה יתנו בני ישראל פדיון נפשם שנ' זה יתנו הבוהן וכל היד כלה עתיד הב"ה להכות בהם את בני עשו שהם צריו ואת בני ישמעאל שהם אויביו שנ' תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו.

[אליעזר א]

יישר כוחך.

עוד בעניין זה.
ויש להבין מה הפשט בזה ומדוע ישמעאל מקרי אויב ועשו מקרי שונא, ויעיין ברבנו בחיי פרשת נצבים מש"כ בזה. והנה יעויין בהגר"א באדרת אליהו פרשת האזינו (ל"ב, ל"ה) שכתב וז"ל, לפי שיש אויבים ושונאים, אויב הוא מי שרוצה להרע לאדם לגוף, שונא הוא שמסיתו מדרכי ה' לרעה, והשונא יותר רע מן האויב, לפי שהוא בנפש, ולכן כתיב (תהלים כא, ט) ידך תמצא אויבך ימינך תמצא שונאיך, ידך שמאל לאויב שבגוף, ימינך תמצא שונאיך, שהוא בנפש תמצאנו ימינך עכ"ל. ולפי"ז יוצא ישמעאל שנקרא אויב רוצה רק להרע לגוף, ואילו עשו שנקרא שונא רוצה להרע ולהמית בנפש, אלא שצ"ב אם אכן כך הם פני הדברים.

[שטייגעניסט]

א אליעזר
הר'מנחם מנדל פומראנץ חיבר ספר חשוב בשם 'אחישנה', בו תמצא כיצד מתבארים עניני הגליות אדום וישמעאל במקורתנו.
אין שם הרבה חידושים עצמאיים, בעיקר הקבלות ומראה מקומות.
בדרך כלל אני לא אוהב מחברים בני דורנו, אולם כאן מדובר במקרה חריג, שוה הצצה.

[אליעזר א]

א אליעזר
הר'מנחם מנדל פומראנץ חיבר ספר חשוב בשם 'אחישנה', בו תמצא כיצד מתבארים עניני הגליות אדום וישמעאל במקורתנו.
אין שם הרבה חידושים עצמאיים, בעיקר הקבלות ומראה מקומות.
בדרך כלל אני לא אוהב מחברים בני דורנו, אולם כאן מדובר במקרה חריג, שוה הצצה.

לא מצאתי כאן
http://www.oz-vehadar.com/he