שאלת פשט במגן אברהם

[גם זה יעבור]

על דברי השו"ע בסימן נ': קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פ' איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דר' ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא. כתב המג"א (סק"ב): ללמוד בכל יום. נ"ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צריכים ללמוד להבין דאל"כ אינו נחשב ללימוד ואף בתפילה מוטב להתפלל בלשון שמבין כמ"ש ס"ס ק"א מ"מ י"ל שאף שהוא אינו מבין הקב"ה יודע כוונתו ומבין אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד לכן צריכים ללמוד הפירוש.

אני לא נכנס כאן לדיון הידוע ששיטת המ"א שצריך להבין.
אך מה זה קשור ללשון תרגום?

[גם זה יעבור]

הקפצה

[אוצר החכמה]

זה דחוק. אבל אולי כוונתו כאן בלשון תרגום גם ללשה"ק. היינו שעמי הארצות אינם מבינים את לשון המשנה בלי לפרש אותה להם.

[גם זה יעבור]

יכול להיות
אם יש למי שהוא פה בפורום נגישות לכת"י המגן אברהם או דפוסים ראשונים, אולי זה סתם טעות דפוס.

[אוצר החכמה]

אני חשבתי שאולי זה שיגרא דלישנא של המג"א שלקוחה מעניין התרגום (מה שלא מתרגמים היום ורש"י לעניין שנים מקרא) שהוא רעיון דומה, ומחמת שגרא דלישנא משם נקט גם כאן.

[משך חכמה]

נראה שכונתו לבאר, לא את מה שאנו עושים היום בתפילה, אלא את מקור הדין ללמוד בכל יום גמרא שהוא דוקא אם מבין לשון תרגום - היינו לשון הגמ'.

[גם זה יעבור]

נראה שכונתו לבאר, לא את מה שאנו עושים היום בתפילה, אלא את מקור הדין ללמוד בכל יום גמרא שהוא דוקא אם מבין לשון תרגום - היינו לשון הגמ'.

יש"כ
לפי הפשט הזה, מובן השיטה (יתכן שהחיד"א) שגם למג"א מספיק שיבין מה שאומר, גם אם לא מבין עומק הענין.
כי אינו גרוע מדורות קודמים שהיו מבינים לשון תרגום, וסגי ליה בזה.