זיע''א

[נהר שלום]

האם אפשר לומר זיע''א על כל צדיק או רק על האושפיזין זיע''א?

[צולניק]

על כל צדיק

[נהר שלום]

על כל צדיק

יש מקור

[צולניק]

מה תגיד? רק על האושפזין?! יש מקור לזה?!

[נהר שלום]

מה תגיד? רק על האושפזין?! יש מקור לזה?!

מו"א אמר לי כך

[איש רגיל]

אם אבא שלך הוא רב, אז יש לך מקור מצויין שרק על האושפיזין, ולא היית צריך לשאול בכלל.

[המעיין]

על כל צדיק

יש מקור

תחפש באוצר החכמה זיע"א ותמצא עשרות אלפי מקורות.

[נהר שלום]

אם אבא שלך הוא רב, אז יש לך מקור מצויין שרק על האושפיזין, ולא היית צריך לשאול בכלל.

אני מתכוון מקור עם סברה מדוע
מו"א אמר לי כן בשם הרב יהודה פתיא אבל לא מצאתי כן בספרי הרי"פ

[בקרו טלה]

בעיקר הענין

נועם אלימלך - פרשת בא (ד"ה ויאמר ה' אל משה נטה)
ובזה יובן מה שרגילים לומר זכותו יגן עלינו, ולמי יתן הצדיק זכותו לאחר הלא טוב לו שיקח לו לעצמו לעולם הבא שהוא אין סוף, אלא יש לפרש שזכות הוא לשון זך דהיינו מה שלומד תורה לשמה אזי זכות האור שהוא מושך על העולם היא העומדת לדורו ומגין עליהם.

[הפלא ופלא]

האושפיזין היו בכלל ראשי ישיבות או אדמורים?(....)

[נהר שלום]

האושפיזין היו בכלל ראשי ישיבות או אדמורים?(....)

אכן בזמנם היו ראשי ישיבות (שם ועבר) אבל לא יודע אם האושפיזין עצמם היו....

[תוכן]

מן הסתם כוונת אבא שלך לגמרא שאפילו אם חוטאים ישראל ינצלו בזכות אבות, ומשמע משם דוקא זכות אבות מועילה, ולא זכותם של צדיקים אחרים. ולפ"ז צ"ל דלמ"ד תמה זכות אבות אין לומר זיע"א אפילו על האבות. ומ"מ דומה שדעת אביך שליט"א יחידאה בענין זה.

[נהר שלום]

מן הסתם כוונת אבא שלך לגמרא שאפילו אם חוטאים ישראל ינצלו בזכות אבות, ומשמע משם דוקא זכות אבות מועילה, ולא זכותם של צדיקים אחרים. ולפ"ז צ"ל דלמ"ד תמה זכות אבות אין לומר זיע"א אפילו על האבות. ומ"מ דומה שדעת אביך שליט"א יחידאה בענין זה.

יש''כ

[נהר שלום]

בעיקר הענין

נועם אלימלך - פרשת בא (ד"ה ויאמר ה' אל משה נטה)
ובזה יובן מה שרגילים לומר זכותו יגן עלינו, ולמי יתן הצדיק זכותו לאחר הלא טוב לו שיקח לו לעצמו לעולם הבא שהוא אין סוף, אלא יש לפרש שזכות הוא לשון זך דהיינו מה שלומד תורה לשמה אזי זכות האור שהוא מושך על העולם היא העומדת לדורו ומגין עליהם.

יש''כ

[לבי במערב]

האושפיזין היו בכלל ראשי ישיבות או אדמורים?(....)

אכן בזמנם היו ראשי ישיבות (שם ועבר) אבל לא יודע אם האושפיזין עצמם היו....

לכה"פ יעקב אבינו פתח ישיבה במצרים (כך שודאי שעמד בראשה).
וכבר ארז"ל "מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם" (ועפ"ז - גם אברהם, יצחק ויוסף עמדו בראשות ישיבה).
כמדומה שעל מרע"ה אי"צ להביא ראי' שעמד בראש ישיבה [הישיבה הגדולה בעולם - ס"ר איש...].
ואהרן הכהן הי' מג"ש... או "חוזר" בלשון החסידים...
דוד המלך ודאי עמד בראש ישיבה (עכ"פ אחרי מות מפיבושת רבו).
וגם שלמה המלך, י"ל שעמד בראשות ישיבה.
מה נשאר קשה?...

האם אפשר לומר זיע''א על כל צדיק או רק על האושפיזין זיע''א?

יש מכתב מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שתואר זי"ע אומרים רק באם הולכים בדרכי אותו צדיק.

[מחילה מאת הקוראים - אבל הערה זו נכתבה בחפזי, ואין זמני איתי לחפש המ"מ. וא"ש את"ם].

[יונת אלם]

אגב המדויק יותר הוא זת"ע זכותו תגן עלינו או נ"ע נשמתו עדן
ראיתי לרב וולבה זצ"ל שהקפיד לכתוב זת"ע

[מה שנכון נכון]

אגב המדויק יותר הוא זת"ע זכותו תגן עלינו או נ"ע נשמתו עדן

ע"ע ע"ז בקנין תורה בהלכה של רא"ד הורביץ סוף ח"ד. וצ"ע.

[לבי במערב]

ע"ע ע"ז בקנין תורה בהלכה של רא"ד הורביץ סוף ח"ד.

תוכל לעשות עמנו חסד ואמת, ולהעלות את זה לכאן בPDF?

[לבי במערב]

עתה "נסתדר" הענין ד"בחפזי", והנה המ"מ.

כמדומה שעל ההתחלה שהאושפיזין הק' היו ג"כ ראשי ישיבות אי"צ להביא ראי'.
אבל מכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נדפס באג"ק שלו חט"ז ע' שסה-שסו.

וזלה"ק שם (ההדגשות אינן במקור):

שלום וברכה!
במענה למכתב כת"ר מיום השני, בו מעיר על הא דאמרי אינשי הלשון זי"ע רק על - כלשונו במכתבו - צדיקים אשר בגנזי מרומים ולא על צדיקים שחיים הם אתנו לאורך ימים טובים.
ולדעתי הביאור בזה, כי צדיקים אשר חיים הם אתנו בעלמא דין, נשמה בגוף, הנה הצדיק עצמו מגין - בתפלתו וכו' - וכלשון רז"ל, שמביא גם כת"ר במכתבו עה"כ סר צלם מעליהם, משא"כ צדיקא דאתפטר. ולכן אז מזכירים זכותו. והוא מלשון זכות דמשנה סוטה (פ"ג, מ"ד). אלא שבנדו"ד הוא גם זכות דמצוה. עיי"ש.

[ . . ] מה שכן צ"ע בענין זי"ע - הוא: מהו שייכותו להזכות דהצדיק, שיגן עליו. והרי אפילו אבא לא מזכה ברא. ואפילו להתירוץ א' בתוס' (סוטה י, סע"ב) דהיינו דוקא בעון ע"ז. ואפילו ע"פ מש"כ כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) בצוואתו חנוך לנער. וז"ל: ומי שעינים לו יראה שהכוונה במ"ש שהאב אינו מציל לבנו, היינו מעשה האב שעושה לעצמו (ר"ל לא בשביל בנו) אינו מועיל להבן, משא"כ בהצלת הבן להאב אף מה שהבן עושה לעצמו (לא בשביל לזכות את אביו, כי אם עושה מע"ט והולך בדרכי ה' כמו שהוזהר לכ"י בתורתינו הק' ומוסיף אומץ לדקדק בכל דבר כו') בכל עשי' טובה שעושה מציל לאביו מדינה של גיהנם ומכניסו לג"ע כו' ומ"ש בנוסח התפלה וזוכר חסדי אבות כו' היינו מה שזוכר לנו הכר"ב שכרת עם אבותינו עלינו כו' עכ"ל.
עכ"פ צ"ל תפלת האב או עשייתו בשביל הבן. ולהעיר מענין דזכות אבות (שבת נה, א. ויק"ר פל"ו, ו. ירוש' סנה' פ"י ה"א. ועוד).

ועפ"ז צ"ל ד"זללה"ה" צ"ל על כל צדיק (ע' ס"ח סי' תתק"ף ובנ"כ שם) - אבל זי"ע - הוא כשהמדובר בצדיקים מדריכי ישראל או מארי דאורייתא מלמדי תורה לרבים והמדבר לומד תורתם והולך בדרכיהם והוראותיהם שעליו נאמ[ר] לבניך אלו התלמידים.
וק"ל. ואכ"מ.

*) להעיר, שבאג"ק ח"כ ע' שפב, "מפתח ענינים" ערך זי"ע - פתחו הר"ת: "זכרונו יגן עלינו". ולכאו', לא כן משמע ממכתב זה [שצוין שם, והיחידי שצוין שם]. ע"ש.

[וונדרבר]

אגב המדויק יותר הוא זת"ע זכותו תגן עלינו

ראה בקובץ אור ישראל (מאנסי) גליון ל"ד עמ' קכד-קכה, שהאריך להוכיח ש"זכות" הוא גם "לשון זכר", ושאין לשנות, וצריך להשאיר את לשון הקדמונים "זכותו יגן עלינו".

אור ישראל גליון לד עמוד קכד-קכה.PDF

(407.82 KiB) הורד 208 פעמים

[פרנצויז]

אגב המדויק יותר הוא זת"ע זכותו תגן עלינו

ראה בקובץ אור ישראל (מאנסי) גליון ל"ד עמ' קכד-קכה, שהאריך להוכיח ש"זכות" הוא גם "לשון זכר", ושאין לשנות, וצריך להשאיר את לשון הקדמונים "זכותו יגן עלינו".

וכן כתב גם הג"ר מאיר מאזוז שליט"א בס' מקור נאמן (מהד' חדשה) סי' תתנ"ט, (עמ' ר"ח-ר"ט), ושצריך לומר "זכותו יגן עלינו", ולא "תגן".