הראי"ה- להוציא מכלל האחווה הלאומית את כל פורקי עולה של תורה

[גם זו לטובה]

הראי"ה בהפלס תרסד עמ' 79 העריך בזה הרבה עיי"ש.

[בברכה המשולשת]

ודנו בזה בהרחבה לכאן ולכאן- יעויין בהקדמת אוצרות הראי"ה לגה"צ רבי משה צוריאל (מהדורה ראשונה) ובעוד מקומות בספר, ובהרחבה רבה בהערה להדפסה החוזרת של מאמרו הנ"ל של מרן הראי"ה בספר הזכרון כלביא שכן (לזכר הקדוש גדי עזרא הי"ד)

[אמסטרדם]

זה נושא הלכתי?
למיטב ידיעתי אמרינן בגמ' שאחיך היינו אחיך במצוות ונפ"מ לכמה דינים. אך מעבר לזה?

[איש גלילי]

הראי"ה בהפלס תרסד עמ' 79 האריך בזה הרבה עיי"ש.

הוא מדבר שם על פורקי עולה של תורה ביד רמה, ומדבריו בכמה וכמה מקומות אחרים, מבואר שדעתו היתה לקרב חוטאים מאד.
מלבד זאת, הוא עצמו דבר ושוחח עם כמה פורקי עול תורה ביד רמה מראשי ה'ציונות', לשם חיזוק ענין יישוב הארץ (וכן הסביר גם לאמרי אמת מגור, כאשר מזכירו האמרי אמת במכתבו), ואולם לא הפנה פניו אליהם כדי לא להסתכל בפני אדם רשע. ולפי דברי הכופרים ההמה, על אף שלא הביט בהם חשו שהוא אוהבם בכל נפשו (כי ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא).
כללו של דבר, דברים אלו כ"כ מורכבים בכלל, ובמשנתו של הראי"ה בפרט. וכבר אמר האהב"י מויז'ניץ: "אני מעדיף להכשל באהבת חנם מאשר להכשל בשנאת חנם"!

[גם זו לטובה]

כמד' שעניין הסתירות במשנת הראי"ה, תופס מקום נרחב בחקר משנתו, וכמד' שלא תמיד צריך לחפש תשובה, והמבין יבין.

[בברכה המשולשת]

כמד' שעניין הסתירות במשנת הראי"ה, תופס מקום נרחב בחקר משנתו, וכמד' שלא תמיד צריך לחפש תשובה, והמבין יבין.

והמבין באמת יודע שכבר נכתב על זה בהרחבה בכמה אופנים, וכפי שציינתי לעיל

[גאולה בקרוב]

כמדומה שהכותב לעיל התכוון רח"ל בחוצפתו ועזותו להוריד מערך מרן הרב זצוק"ל, והריני מוחה בתוקף ובחוזק, כדי לא להיות מאלו דשמעי בזילותא דצורבא מרבנן ושתקי, וכש"כ במרן קודש הקדשים שהוא גדול הדור ורוח אפינו, ולאורו ניסע ונלך עד ביאת משיח צדקנו.

וענין הסתירות מגוחך ביותר, וכי אם יש סתירות רבות בש"ס וראשונים ואחרונים- נאמר כאלו משפטי עזות? תעמול ותבין! ופוק חזי שאת ספר קהלת רצו לגנוז ש"דבריו סותרין זה את זה", עדשעמלו ומצאו חילוקים.

[גם זו לטובה]

כמדומה שהכותב לעיל התכוון רח"ל בחוצפתו ועזותו להוריד מערך מרן הרב זצוק"ל, והריני מוחה בתוקף ובחוזק, כדי לא להיות מאלו דשמעי בזילותא דצורבא מרבנן ושתקי, וכש"כ במרן קודש הקדשים שהוא גדול הדור ורוח אפינו, ולאורו ניסע ונלך עד ביאת משיח צדקנו.

וענין הסתירות מגוחך ביותר, וכי אם יש סתירות רבות בש"ס וראשונים ואחרונים- נאמר כאלו משפטי עזות? תעמול ותבין! ופוק חזי שאת ספר קהלת רצו לגנוז ש"דבריו סותרין זה את זה", עדשעמלו ומצאו חילוקים.

בכוונה לא ביארתי את דעתי בעניין הסתירות, משום שבתפיסה המדעית של ימינו זה לא מתיישב, ואף הסתירות בחז"ל בדברי אגדה אין לללומדם וליישבם באותם כלים של לימוד ההלכה, ויותר אינו יכול להאריך.

[גאולה בקרוב]

אם אכן לא הבנתי כוונתך, והתכוונת רק ל"לא לישב סתירות מחשבה בכלים מדעיים והלכתיים" (לזה התכוונת? מי יכול להבין רמיזות?) - אזי קבל התנצלות
עכ"פ לא כך כותבים בקיצור נמרץ ביותר, כשכוונתך בכלל אחרת

[המעיין]

אבל גם אתה רומז רמזים ושניכם מדברים ביניכם על מה שלא מובן לאחרים שלא מכירים את הנושא או לפחות לי.

את מי מעניין בכלל המחקר המדעי במשנתו של הראי"ה, כמו שלא מעניין המחקר המדעי במשנתו של הרשב"א או הבית יוסף.

השאלה היא האם במושגים תורניים יש סתירות במשנת הראי"ה מעבר למצוי בכל דברי גדולי הדורות, פחות או יותר.

אם לא על מה הויכוח כאן? כל מה שצריך לומר לגם זו הוא שהדברים פשוט לא נכונים ואין סתירות מעבר למצוי בתורת כל רבותינו.

לעומת זאת אם כן ובצורה בולטת השאלה היא מה ההסבר לכך?

אגב הראייה מקהלת היא ראייה לסתור, היינו שאם יש לנו ספר שדבריו סותרים זה את זה ואין אנו יודעים ליישבו ראוי לגנזו. כמובן שאפשר לדחות ולחלק בין חז"ל אלינו ובין ספר שנכנס לכ"ד ספרים לאחרים אבל עד כמה שאתה מביא משם ראייה לעניין היא ראייה לסתור.

[בברכה המשולשת]

כפי שציינתי לעיל (פעמיים!) בנושא זה יש דיונים תורניים (לא מחקריים-אקדמיים) רבים, וחבל לדון בנושא בלי לראות מה שנכתב שם

[יורד ומתעה]

מבואר שדעתו היתה לקרב חוטאים מאד.

דבר זה אינו אלא לעז בעלמא ותלמידיו עוותו דבריו ואין כמונו החרדים הצופים מבחוץ כדי לראות כמה חורבא נפיק מיניה.
כמבואר בפירוש באגרת תקנ"ה דעת הרב היתה כי רובן של אפיקורסים יש לשנוא ולהרחיק כיאה למי שאינו מחזיק בדתנו. אלא שאותם כופרים שנראה בהם הסגולה המיוחדת של עם ישראל, והם אוהבי הארץ הלאום והמסורת, אותם יש לקרב שאם הם לא יחזרו בתשובה וודאי נפיק מינייהו זרעא מעליא. ויש להדגיש אף בזו לא יכולה כל עין להבחין ורק חכם אמיתי יכול לדעת בטבעי האנשים בשביל להחליט זאת כמבואר בדבריו הוא שם.

אגב אורחא לא אוכל להתאפק ואומר שחשתי סלידה מסוימת בקוראי בספר בנו הרצי"ה לפני מספר שבועות דברי הערצה והלל להרצל, אשר אחרי הכל לא היה לו קשר ליהדות ואף לארץ ישראל כלל.

[איש גלילי]

אגב הראייה מקהלת היא ראייה לסתור, היינו שאם יש לנו ספר שדבריו סותרים זה את זה ואין אנו יודעים ליישבו ראוי לגנזו. כמובן שאפשר לדחות ולחלק בין חז"ל אלינו ובין ספר שנכנס לכ"ד ספרים לאחרים אבל עד כמה שאתה מביא משם ראייה לעניין היא ראייה לסתור.

אכן, האמרי אמת מגור טען ראייה זו של ספר קהלת על הראי"ה, שגם אם הוא צודק בדבריו אין לו לומר דברים שיכולים להביא לקלקול (מופיע באגרת האמרי אמת בשובו מהנסיעה הראשונה לא"י (אוסף מכתבים אמרי אמת עמוד עט), אדגיש שלא באתי להכניס ראשי בין ההרים, אלא רק להביא את דבריהם הקדושים).