נהר שלום כתב:תשמעון את המשפטים (ז, יב) - נראה לי בס"ד המשפטים ר"ת של מצוות שיש לשמועה או להשמיעה וכמו שנאמר תשמעו"ן
ה - הלל
מ - מגילה
ש - שופר
פ - פרשת זכור
ט - טמא, שהמצורע צריך לצעוק טמא אני
מ - מלך, שמצווה לשמוע מצוותו
(מרכבות ארגמן).
נהר שלום כתב:ברוך תהיה מכל העמים (ז, יד) - מעשה באחד שאמר לי: תדע שהברכות שלי יותר משל הגר"ח קניבסקי שליט"א אמרתי לא ח"ו איך אתה יודע דבר כזה?! אמר לי הנה הגר"ח על ערב פסח עושה מסיים כל הש"ס, ערב פסח האחרון אחר סיום הש"ס ואמרתי לו "רבינו יהיה רצון ששנה הבאה שוב תסיים את כל הש"ס" אמר לי הגר"ח "אמן, וכן למר" והנה עברה שנה, הברכה שלי התקיימה, ואכן סיים את הש"ס, והברכה שלו כלל לא התקיימה, לא סיימתה אפילו מסכת אחת...
(מרכבות ארגמן).
נהר שלום כתב:ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי ארמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפי אלפיך ועשתרת צאנך (ז, יג) - פירט ז' דברים שיקבלו בהם הברכה ונראה לי שהוא משום שהמשיכו על ידי מעשיהם הטובים שפע מוחין בכל הז' ספירות ולכן דין שיתברכו מכולם.
ואמרתי בס"ד אולי לרמוז הז' ספירות באותם ז' ברכות ויומתק כך:
פרי בטנך - ייסוד, כי רק על ידו זוכה לפרי בטן.
פרי אדמתך - גבורה כי הגשמים יורדים בגבורה לגדל פרי האדמה, לכן נקראים "גבורת גשמים".
דגנך - חסד כי אין לך חסד גדול מזה הנותן פת לחם לעני לסעוד ליבו.
תירושך ויצהרך - נצח והוד כי נצח והוד הם תמיד הולכים יחד, וכן תירוש ויצהר, המשותף בהם ששניהם נוזלים.
שגר אלפיך - מלכות ופירש רש"י הנקבה משגרת ממעיה, והיינו המלכות שהיא נקבה משגרת מקרבה שפע לתחתונים או ח"ו משלחת בהם דינים.
ועשתרות צאנך - תפארת ופירש רש"י המבחר של הצאן, וכן הלומד תורה אחוז בתפארת והוא המובחר שבעם ישראל.
(מרכבות ארגמן).
שטיינער כתב:נהר שלום כתב:ברוך תהיה מכל העמים (ז, יד) - מעשה באחד שאמר לי: תדע שהברכות שלי יותר משל הגר"ח קניבסקי שליט"א אמרתי לא ח"ו איך אתה יודע דבר כזה?! אמר לי הנה הגר"ח על ערב פסח עושה מסיים כל הש"ס, ערב פסח האחרון אחר סיום הש"ס ואמרתי לו "רבינו יהיה רצון ששנה הבאה שוב תסיים את כל הש"ס" אמר לי הגר"ח "אמן, וכן למר" והנה עברה שנה, הברכה שלי התקיימה, ואכן סיים את הש"ס, והברכה שלו כלל לא התקיימה, לא סיימתה אפילו מסכת אחת...
(מרכבות ארגמן).
אמת שהברכה של ר' חיים לא התקיימה. אבל מי אמר שהברכה שלו התקיימה, הרי בלא"ה הוא מסיים את הש"ס כל שנה.
שטיינער כתב:נהר שלום כתב:תשמעון את המשפטים (ז, יב) - נראה לי בס"ד המשפטים ר"ת של מצוות שיש לשמועה או להשמיעה וכמו שנאמר תשמעו"ן
ה - הלל
מ - מגילה
ש - שופר
פ - פרשת זכור
ט - טמא, שהמצורע צריך לצעוק טמא אני
מ - מלך, שמצווה לשמוע מצוותו
(מרכבות ארגמן).
למה לא פירש גם את היו"ד של משפטים.
יו"ד - יבמה "וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש וכו'"
משכיל אל דל כתב:שבעת המינים - כל מה שאדם צריך למזונותיו:
חיטה - מאכל אדם, לחם.
שעורה - מאכל בהמה (וממילא: חלב, בשר)
גפן - משקה
תאנה - ממתיק (עיגולי דבלה)
רימון - פרי
זית - שמן (ואנרגיה, גם לתאורה)
תמר - ממתקים
שטיינער כתב:נהר שלום כתב:ברוך תהיה מכל העמים (ז, יד) - מעשה באחד שאמר לי: תדע שהברכות שלי יותר משל הגר"ח קניבסקי שליט"א אמרתי לא ח"ו איך אתה יודע דבר כזה?! אמר לי הנה הגר"ח על ערב פסח עושה מסיים כל הש"ס, ערב פסח האחרון אחר סיום הש"ס ואמרתי לו "רבינו יהיה רצון ששנה הבאה שוב תסיים את כל הש"ס" אמר לי הגר"ח "אמן, וכן למר" והנה עברה שנה, הברכה שלי התקיימה, ואכן סיים את הש"ס, והברכה שלו כלל לא התקיימה, לא סיימתה אפילו מסכת אחת...
(מרכבות ארגמן).
אמת שהברכה של ר' חיים לא התקיימה. אבל מי אמר שהברכה שלו התקיימה, הרי בלא"ה הוא מסיים את הש"ס כל שנה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 502 אורחים