קנה חלק קרקע מ'חברה למצוות נדירות', האם אפשר לעשות רוחים מכך

בין הזמנים

לרגל שנת השמיטה, עלה בליבו של הרב פלוני אלמוני שליט"א לזכות את הרבים בקיום מצוות השמיטה בהידור רב, ועל כן השיג חקלאי שותומ"צ שמילא את ידו להקנות לכל המשלם סכום של כמאה ושמונים ש''ח להיות שותף בקרקע ועי"כ לקיים את כל המצוות.

הוא מקנה לכל אחד להיות שותף בכל הקרקע, כדי שלא יהיה מצב בו יקנה אחד אמה שיש בה מכונת השקיה וכדו' ולא יקיים את המצוה.

והנה כדי שלא יבוא אדם אחד וישלם את הסכום האמור ואח"כ יקנה הוא מחלקו לאחרים בסכום נמוך בהרבה, הגה הנ"ל ברוחו להקנות לכל אחד חלק שותפות בכל הקרקע שאינו עולה על שוה פרוטה, כך שאי אפשר להקנות לאחרים פחות מכך.

ועתה אני רוצה להציע שאלתי בפני חכמי ורבני אתרא הדין, האם אני יכול לילך ולהקנות חלק מחלקי אשר שכרתי מעמו לחבריי בסכום של כעשרים ש''ח, דעל אף שבעת המכירה לא הקנה לי אלא חלק בשדה שהוא שוה רק פרוטה, הרי עתה כאשר יש לי קונה שמסכים לקנות חלק מחלק זה בעשרים ש''ח, הרי ע"כ שקפץ מחיר הקרקע מאות מונים, והרווחים הם שלי כיון שאני שותף בקרקע, וממילא הרי פשוט שאני יכול להקנות לאחרים. הלא כן???

[לשמחתי לא הכניס היהודי הנ"ל בחוזה סעיף המגביל את כוחי להשכיר]

אשמח להיוודע מדעת הת"ח דפה.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ו' ספטמבר 12, 2014 9:30 am

מה שייך להגביל ערך קרקע, הרי דינא הוא דאין אונאה לקרקעות, ואין דמים מודיעים בקרקע.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' ספטמבר 12, 2014 10:25 am

הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

עשוי לנחת

תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

כמה מצחיק, כמה עצוב.
ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' ספטמבר 12, 2014 11:15 am

אכן, בילדותי חשבתי לעורר את הציבור שכל או"א יגביה נמלה מן הקרקע ויזכה בה כדי לקיים בה מצוות שביתת בהמתו, ופלפלנו אז בחבורה אם לחוש שמתה לזמן מרובה ואם מועילה חזקת חיים בנידו"ד, ומה יהיה דין צאצאיה של הנמלה, ואם אמרינן זוז"ג ואיך יהיה הדין לשביתת בהמתו, ועוד כהנה וכהנה, ואין השעה כשרה לכך. לגבות מאה ושמונים ש"ח על כל נמלה לא חשבנו, ואין ביהמ"ד בלא חידוש.

מ"מ לענין קנית קרקע לשמיטה, עציץ נקוב עולה הרבה פחות ממאה ושמונים ש"ח. אמנם, בהנחה שחלק מן הסכום מגיע לידי החקלאי, יש בזה תמיכה במי שכנראה שובת בשמיטה כדין.

מחולת המחנים

בשו"ת משנת יוסף להגר"י ליברמן כתב שכדי לקיים את המצות עשה של שביתת הארץ ראוי שתהיה לו קרקע משלו, כדי שיוכל לקיים מצות שביעית באדמתו.
אמנם הוא מוסיף ומזהיר שאותם אלו שמפרסמים בחוצות לפני השמיטה על מכירת קרקעות כדי לקיים מצות שביעית, צריך להיזהר בזה, דהרבה פעמים העובדים בקרקע נוהגים בכל מיני קולות, ומה לו לאיש הפשוט להכנס לכל זה ולהביא את עצמו לידי קולות מקולות שונות.

כמו כן שמעתי שבשמיטה הקודמת נמצאו כאלה שמכרו קרקע של חניון בפתח תקוה, כדי שיוכלו הקונים לזכות בקיום מצות השביעית...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' ספטמבר 12, 2014 1:34 pm

שמעתי פעם שראוי שכל יהודי לפחות שנה אחת בשבע שנים יעבוד בקרקע...

דברי חיים · הודעהעל ידי **דברי חיים** » ו' ספטמבר 12, 2014 2:14 pm

עשוי לנחת כתב:
תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

כמה מצחיק, כמה עצוב.
ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

אז הנה מעט מקורות בענין...
מצינו בכמה וכמה מרבותינו האחרונים שכתבו שראוי לכל אחד לקנות קרקע באר"י כדי לקיים בה המצוות התלויות בארץ וכדלהלן.
בספר כרתי ופלתי להרה"ק רבי יונתן אייבשיץ (סי' ס"א סק"ו) כתב לענין מצוות מתנות כהונה שאין נוהג בחו"ל, שהמדקדקים משתדלים להתחייב במצוה זו, ואלו דבריו: וכמה אנשי מעשה שנתנו להני חכמים שלימים דאזלו לארץ ישראל מעות, ומינהו לשלוחים לקנות בשבילן בהמות ולהפריש מתנות כהונה בעבורן זרוע לחיים וראשית הגז ושלוחו של אדם כמותו בכל דבר, וכל לבבות דורש ד''.
והחיי אדם בספרו שערי צדק (שער מצוות הארץ פ"ח ס"א) כתב: עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות, ואפי' הדרים במדינת הים יכולים לקיים כל מצוות התלויות בארץ ע"י שליח דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו'.
וכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי' כ"ה) ואלו דבריו: כשנותן כסף לשלוחו לקנות לו קרקע בארץ ישראל, יוכלו הבעלים בחו"ל למנות שליח ולקיים על ידי זה מצוות התלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות ומכ"ש לקט שכחה ופאה לאחר שהתחיל לקצור שדהו, ולקיים מצות שביעית, ולהפקיר פירותיו בשביעית".
וכן מסופר (בספר הרי"ח הטוב עמ' 98) על הבן איש חי זצ"ל שבהיותו בחו"ל קנה קרקע בארץ ישראל כדי לקיים המצוות התלויות בארץ.
והגאון רבי יעקב שאול אלישר הראשון לציון בירושלים עיה"ק, כתב בספר ראש אמונים (דרוש ד' לשבת כלה) "ואשריהם של ישראל שכל מה שרודפים לקנות קרקע בארץ ישראל כל כוונתם לקיים מצוות התלויות בארץ".
והגר"י ליברמן שליט"א בספר שו"ת משנת יוסף (ח"ב בפתיחה) כתב להוכיח מדברי הגמ' בבכורות (דף ב') שמצוה לקנות שדה קודם השמיטה כדי לקיים המצוה, בגמ' שם מבואר שישראל שקונה בהמה מגוי מכניס את הבהמה לקדושה אבל המוכר בהמה לגוי מפקיע אותה מהקדושה, ופירש רש"י הטעם שמכניסה לקדושה 'שתהא שובתת בשבת ומצוה עבד". וכן כתב ברבינו גרשום שם. ולפי דברי רש"י יש ללמוד גם שיש מצוה לקנות שדה בשביעית, שבגמ' בע"ז (דף ט"ו:) מבואר ששוה דין שביתת בהמתו בשבת לדין שביתת השדה בשמיטה, וכשם שבשבת יש מצוה לקנות בהמה כך בשביעית יש מצוה לקנות שדה לקיים המצוה.
והגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א (חוט שני שביעית פ"א ה"א אות ג') כתב בענין קיום מצוות שמיטה: "נראה שרק מי שיש לו קרקע ומשביתה מקיים מצוות עשה דושבתה הארץ, אבל מי שאין לו קרקע אף שאינו מבטל העשה מ"מ אינו מקיים העשה, ולא דמי למה שנסתפק המנ"ח (מצוה ט') לענין מצוות השבתת חמץ בער"פ אי המצוה דוקא כשיש לו חמץ ומשביתה או דילמא אף אם אין לו חמץ מקיים העשה שהרין אין לו חמץ עי"ש, דהתם המצוה על הגברא שלא יהיה לו חמץ ולכן י"ל דמצות תשביתו היא ע"י שאין לו חמץ אף שבפועל אינו שורף חמץ, משא"כ במצוות דשביתת הארץ דהמצוה היא להשבית את הקרקע מעבודתה, בזה פשיטא שאם אין לו קרקע אינו מקיים המצוה להשביתה מעבודתה".
כמו כן ציין מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, במענה לשאלת רבני אגודת 'שמיטה' האם יש ענין שאדם שאין לו קרקע ירכוש קרקע במיוחד בכדי לקיים שמיטה, וענה רבינו כי וודאי יש ענין לרכוש קרקע לקיום המצוה, ובזה הוא זוכה לברכת התורה וצויתי את ברכתי!
ובספר משנת יוסף (שם) מובא שהגה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל שלפני שמיטה הורה לרכוש כלי עבודה ולעבד את הגינה בחצרו, וגם התעניין בפרטי המלאכה, ואמר שבבא שנת השמיטה נשבות מעבודה כדי לקיים מצות שמיטה.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ו' ספטמבר 12, 2014 5:04 pm

תהיתי כמה זמן יקח עד שדבר האשכול יגיע אליהם..

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' ספטמבר 12, 2014 5:06 pm

וכנראה הניק מרמז על מקום מגורים..

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' ספטמבר 12, 2014 5:12 pm

לפי המצוטט לעיל בדברי הגרח"ק מונח חידוש עצום, שהקונה קרקע ושובת ממלאכה זוכה לברכת "וציויתי את ברכתי" ואפילו שאין פרנסתו תלויה בזה כלל.

דברי חיים · הודעהעל ידי **דברי חיים** » ו' ספטמבר 12, 2014 5:14 pm

אמסטרדם כתב:וכנראה הניק מרמז על מקום מגורים..

עשוי לנחת כתב:תהיתי כמה זמן יקח עד שדבר האשכול יגיע אליהם..

ולגופו של ענין?

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ש' ספטמבר 13, 2014 9:27 pm

דברי חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

והגר"י ליברמן שליט"א בספר שו"ת משנת יוסף (ח"ב בפתיחה) כתב להוכיח מדברי הגמ' בבכורות (דף ב') שמצוה לקנות שדה קודם השמיטה כדי לקיים המצוה, בגמ' שם מבואר שישראל שקונה בהמה מגוי מכניס את הבהמה לקדושה אבל המוכר בהמה לגוי מפקיע אותה מהקדושה, ופירש רש"י הטעם שמכניסה לקדושה 'שתהא שובתת בשבת ומצוה עבד". וכן כתב ברבינו גרשום שם. ולפי דברי רש"י יש ללמוד גם שיש מצוה לקנות שדה בשביעית, שבגמ' בע"ז (דף ט"ו:) מבואר ששוה דין שביתת בהמתו בשבת לדין שביתת השדה בשמיטה, וכשם שבשבת יש מצוה לקנות בהמה כך בשביעית יש מצוה לקנות שדה לקיים המצוה.

סכינא חריפא

ברזילי כתב:אכן, בילדותי חשבתי לעורר את הציבור שכל או"א יגביה נמלה מן הקרקע ויזכה בה כדי לקיים בה מצוות שביתת בהמתו, ופלפלנו אז בחבורה אם לחוש שמתה לזמן מרובה ואם מועילה חזקת חיים בנידו"ד, ומה יהיה דין צאצאיה של הנמלה, ואם אמרינן זוז"ג ואיך יהיה הדין לשביתת בהמתו, ועוד כהנה וכהנה, ואין השעה כשרה לכך. לגבות מאה ושמונים ש"ח על כל נמלה לא חשבנו, ואין ביהמ"ד בלא חידוש.

נמלה הזו שהרגה את הנפש, בית הסקילה שלה מגובה כמה קומות הוא?

דברי חיים · הודעהעל ידי **דברי חיים** » ש' ספטמבר 13, 2014 9:38 pm

סכינא חריפא כתב:
ברזילי כתב:אכן, בילדותי חשבתי לעורר את הציבור שכל או"א יגביה נמלה מן הקרקע ויזכה בה כדי לקיים בה מצוות שביתת בהמתו, ופלפלנו אז בחבורה אם לחוש שמתה לזמן מרובה ואם מועילה חזקת חיים בנידו"ד, ומה יהיה דין צאצאיה של הנמלה, ואם אמרינן זוז"ג ואיך יהיה הדין לשביתת בהמתו, ועוד כהנה וכהנה, ואין השעה כשרה לכך. לגבות מאה ושמונים ש"ח על כל נמלה לא חשבנו, ואין ביהמ"ד בלא חידוש.

נמלה הזו שהרגה את הנפש, בית הסקילה שלה מגובה כמה קומות הוא?

השתא דאתינן להכי לקיים "אם פגע בך מנוול זה משכהו ל"בית המדרש", אולי כדאי לחתום את הדיון בנדו"ד טרם יתדרדר לשאלה אודות עישור המלח?

בברכה המשולשת

דברי חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:
תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

כמה מצחיק, כמה עצוב.
ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

אז הנה מעט מקורות בענין...
מצינו בכמה וכמה מרבותינו האחרונים שכתבו שראוי לכל אחד לקנות קרקע באר"י כדי לקיים בה המצוות התלויות בארץ וכדלהלן.
בספר כרתי ופלתי להרה"ק רבי יונתן אייבשיץ (סי' ס"א סק"ו) כתב לענין מצוות מתנות כהונה שאין נוהג בחו"ל, שהמדקדקים משתדלים להתחייב במצוה זו, ואלו דבריו: וכמה אנשי מעשה שנתנו להני חכמים שלימים דאזלו לארץ ישראל מעות, ומינהו לשלוחים לקנות בשבילן בהמות ולהפריש מתנות כהונה בעבורן זרוע לחיים וראשית הגז ושלוחו של אדם כמותו בכל דבר, וכל לבבות דורש ד''.
והחיי אדם בספרו שערי צדק (שער מצוות הארץ פ"ח ס"א) כתב: עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות, ואפי' הדרים במדינת הים יכולים לקיים כל מצוות התלויות בארץ ע"י שליח דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו'.
וכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי' כ"ה) ואלו דבריו: כשנותן כסף לשלוחו לקנות לו קרקע בארץ ישראל, יוכלו הבעלים בחו"ל למנות שליח ולקיים על ידי זה מצוות התלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות ומכ"ש לקט שכחה ופאה לאחר שהתחיל לקצור שדהו, ולקיים מצות שביעית, ולהפקיר פירותיו בשביעית".
וכן מסופר (בספר הרי"ח הטוב עמ' 98) על הבן איש חי זצ"ל שבהיותו בחו"ל קנה קרקע בארץ ישראל כדי לקיים המצוות התלויות בארץ.
והגאון רבי יעקב שאול אלישר הראשון לציון בירושלים עיה"ק, כתב בספר ראש אמונים (דרוש ד' לשבת כלה) "ואשריהם של ישראל שכל מה שרודפים לקנות קרקע בארץ ישראל כל כוונתם לקיים מצוות התלויות בארץ".
והגר"י ליברמן שליט"א בספר שו"ת משנת יוסף (ח"ב בפתיחה) כתב להוכיח מדברי הגמ' בבכורות (דף ב') שמצוה לקנות שדה קודם השמיטה כדי לקיים המצוה, בגמ' שם מבואר שישראל שקונה בהמה מגוי מכניס את הבהמה לקדושה אבל המוכר בהמה לגוי מפקיע אותה מהקדושה, ופירש רש"י הטעם שמכניסה לקדושה 'שתהא שובתת בשבת ומצוה עבד". וכן כתב ברבינו גרשום שם. ולפי דברי רש"י יש ללמוד גם שיש מצוה לקנות שדה בשביעית, שבגמ' בע"ז (דף ט"ו:) מבואר ששוה דין שביתת בהמתו בשבת לדין שביתת השדה בשמיטה, וכשם שבשבת יש מצוה לקנות בהמה כך בשביעית יש מצוה לקנות שדה לקיים המצוה.
והגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א (חוט שני שביעית פ"א ה"א אות ג') כתב בענין קיום מצוות שמיטה: "נראה שרק מי שיש לו קרקע ומשביתה מקיים מצוות עשה דושבתה הארץ, אבל מי שאין לו קרקע אף שאינו מבטל העשה מ"מ אינו מקיים העשה, ולא דמי למה שנסתפק המנ"ח (מצוה ט') לענין מצוות השבתת חמץ בער"פ אי המצוה דוקא כשיש לו חמץ ומשביתה או דילמא אף אם אין לו חמץ מקיים העשה שהרין אין לו חמץ עי"ש, דהתם המצוה על הגברא שלא יהיה לו חמץ ולכן י"ל דמצות תשביתו היא ע"י שאין לו חמץ אף שבפועל אינו שורף חמץ, משא"כ במצוות דשביתת הארץ דהמצוה היא להשבית את הקרקע מעבודתה, בזה פשיטא שאם אין לו קרקע אינו מקיים המצוה להשביתה מעבודתה".
כמו כן ציין מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, במענה לשאלת רבני אגודת 'שמיטה' האם יש ענין שאדם שאין לו קרקע ירכוש קרקע במיוחד בכדי לקיים שמיטה, וענה רבינו כי וודאי יש ענין לרכוש קרקע לקיום המצוה, ובזה הוא זוכה לברכת התורה וצויתי את ברכתי!
ובספר משנת יוסף (שם) מובא שהגה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל שלפני שמיטה הורה לרכוש כלי עבודה ולעבד את הגינה בחצרו, וגם התעניין בפרטי המלאכה, ואמר שבבא שנת השמיטה נשבות מעבודה כדי לקיים מצות שמיטה.

והנה כל המקורות הקדומים עוסקים במי שדר בחו"ל.
ולגבי מי שזוכה לדור בא"י, בוודאי שיש עניין שיקנה קרקע, אך כדי שתהיה שביתה בשביעית צריך שתהיה עבודה בשאר שני שבוע
אגב, הילדים שלי נ"י נטעו כמה עצים לפני ט"ו באב וגםם זרעו ירקות, וכך הם יוכלו בשמיטה לעסוק באוקמי אילנא בלבד

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ש' ספטמבר 13, 2014 9:58 pm

עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

לגבי נידון האשכול בכללות: בשלמא מי שקונה קרקע בארץ ישראל, יכול לקיים את הכל בקרקעו, אבל החברה'ס הללו שיש להם קרקע ומשכירים שיעור קטן לשנה אחת - לשמיטה, שאז יפקירו את זה, איזה קיום יש פה? איזה שכירות יש פה? יש בכלל שוויות פרוטה לקרקע שאסור לעשות איתה כלום והיא הפקר???

דברי חיים

א. לא כל המראי מקומות מתייחסים לאנשי חו"ל. אדרבה - לאנשי ארץ ישראל ראוי להם מק"ו.
ילדיך יזכו לקיים "ושבתה הארץ" (אם הם חייבים במצוות ולא מדין חינוך..) אך ל"תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך" לא יועיל כלל באשר האילנות עדיין ערלה..
ודרך אגב, יש אפשרות לרכוש קרקע בארץ ישראל בטאבו אצל אחת מ"החברה'ס הללו, ומבדיקה מעמיקה נראה שזה עשוי לכתחילה. אין אני רוצה לעשות להם כאן פרסום בחינם, אבל דוק ותשכח.

בברכה המשולשת

דברי חיים כתב:א. לא כל המראי מקומות מתייחסים לאנשי חו"ל. אדרבה - לאנשי ארץ ישראל ראוי להם מק"ו.
ילדיך יזכו לקיים "ושבתה הארץ" (אם הם חייבים במצוות ולא מדין חינוך..) אך ל"תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך" לא יועיל כלל באשר האילנות עדיין ערלה..
ודרך אגב, יש אפשרות לרכוש קרקע בארץ ישראל בטאבו אצל אחת מ"החברה'ס הללו, ומבדיקה מעמיקה נראה שזה עשוי לכתחילה. אין אני רוצה לעשות להם כאן פרסום בחינם, אבל דוק ותשכח.

א. יש לנו בחצר גם אילן ותיק שאינו ערלה, ובהם בעז"ה נקיים תשמטנה ואכלו וגו'
ב. הילדים שמתעסקים העצים הם באמת עדיין בדין חינוך (אבל זו היתה יוזמה שלהם)
ג. קשה לי להאמין שאפשר לרכוש חללקת של ד' אמות בטאבו

בברכה המשולשת

מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

א. אני הבנתי שלאוקמי זה חלק מהגדרת שמיטה ולא רק דחויה
ב. איסור העבודה בשמיטה אינו זהה בגדריו לאיסור של מלאכה בשבת (וממילא אינו דומה הנדון של פיקו"נ בשבת)

דוד וינברג

ג. קשה לי להאמין שאפשר לרכוש חללקת של ד' אמות בטאבו
בברכה המשולשת

הודעות: 3591
הצטרף: 24/01/12 09:00

שבוע טוב לכל הרבנים החשובים.

ראשית אציג את עצמי שמי דוד וינברג ואני מהיוזמים של הקמת אגודת שמיטה שמטרתה להנגיש לכל יהודי הארץ ובתפוצות לקיים את מצוות השמיטה לכתחילה בשלמות ובהידור.
ואני מזמין אותכם לבקר אצלינו באתר: https://he.shviit.com/
ואשמח לענות על כל שאלה. דרך אגב ביום חמישי ב אלול התקיים בבית המדרש לדיני ממונות "זכרון משה" שיעור מאת הגר"ש שטרן שליט"א והוא הסביר בפירוט רב את המתווה ההלכתי והמשפטי של המיזם.

האמת שאכן קשה להאמין ואכן הושקע בחלק הזה מאמצים מרובים, ולא רק שכל רוכש נרשם בטאבו אלא שלכל רוכש יש את חלקו המסוים בלבד. המסלול בקצרה הוא כך,
א. כל רוכש חותם על הסכם נאמנות המסמיך את אגודת שמיטה לרכוש עבורו קרקע, אגודת שמיטה היא במעמד של נאמן, שמבחינה משפטית מעמדו הוא כסוג של אפוטרופוס כשהבעלות היא של הרוכש.
ב. הקרקע מופתה עד לרמה של אמה מרובעת כל אמה מקבלת מספר סידורי.
ג. כל רוכש בהסכם הנאמנות חותם על הסכם שיתוף עם שאר הרוכשים.
לטאבו מוגשת רשימת הנהנים הסכם השיתוף ומיפוי הקרקע. ורישום זה מחייב ויש לו תוקף חוקי מלא.

בין הזמנים

עיינו נא בבקשה בכותרת האשכול, יש לי כאן שאלה בחו"מ ולא בגדר חברות למצוות נדירות.
אני רוצה לדעת, אדם שהקנה לחבירו שותפות של שוה פרוטה בקרקע, והכונה שיש לו קרקע ששוה סכום בין מאתיים אלף לשלוש מאות אלף ש''ח, והרי הוא מקנה לי אחוז בבעלות על הקרקע ששוה פרוטה בלבד, ואף שהוא עצמו אינו יודע מהו אחוז זה, אך רק את זה הקנה לי.
השאלה היא: האם אני יכול לומר דשווי הקרקע קפץ ע"י שיש לו ביקוש מחמת מעלה רוחנית כל שהוא [מוצדקת או לא...], או דאמרינן דשווי הקרקע כדהוה, ואין מעלות שאינם מעצם הקרקע מצדיקים עליה בשווי, ורק מעלות בעצם הקרקע, טיבו, מקומו, וכדו' מצדיקים עליה בשוויותו. ודלמא אזלינן רק בתר מחיר השוק [איני יודע מה הגדרתו בדיוק].

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' ספטמבר 14, 2014 7:52 am

מה הפירכא של כת"ר על מה שעניתי שם בתחילת האשכול?

מלך זקן וכסיל

דוד וינברג כתב:
ואשמח לענות על כל שאלה.

פרסמתם שאתם מוכרים חלקות במטע אגסים
וברצוני לברר האם כל אחד שרוכש חלקה מקבל עץ או שיוצא לכאורה שיש כאלה שיש להם ד' אמות ללא שום עץ שהרי החלקה לא צפופה ויש רווחים/שבילים וכדו'

דוד וינברג

מלך זקן וכסיל כתב:
דוד וינברג כתב:
ואשמח לענות על כל שאלה.

פרסמתם שאתם מוכרים חלקות במטע אגסים
וברצוני לברר האם כל אחד שרוכש חלקה מקבל עץ או שיוצא לכאורה שיש כאלה שיש להם ד' אמות ללא שום עץ שהרי החלקה לא צפופה ויש רווחים/שבילים וכדו'

שלום למלך

כשהקרקע נקנתה אכן היו נטועים בה אגסים, אולם מכמה סיבות נעקרו עצי האגסים ונשתלו במקומם ירקות.
יש לציין שלמרות שלהלכה נפסק שמותר לזרוע ירקות עד שלשה ימים לפני ראש השנה, היות ויש מחמירים שלא לשתול לאחר טו אלול הרי שהשתילה נעשתה עוד לפני התאריך הנ"ל.

מלך זקן וכסיל

ואני חוזר על שאלתי האם בכל חלקה שנמכרת יש ירקות או שיש כאלה שמקבלים בחלקתם שבילים וכדו'
כמו"כ ברצוני לשאול שבמטע ירקות אין כל השנה ירקות אז יוצא שרק בתחילת השנה יהיה את הנטשתה ולאחמ"כ תשאר שדה ריקה

דוד וינברג

מלך זקן וכסיל כתב:ואני חוזר על שאלתי האם בכל חלקה שנמכרת יש ירקות או שיש כאלה שמקבלים בחלקתם שבילים וכדו'
כמו"כ ברצוני לשאול שבמטע ירקות אין כל השנה ירקות אז יוצא שרק בתחילת השנה יהיה את הנטשתה ולאחמ"כ תשאר שדה ריקה

א. בכל השדה כולה יש ירקות ונעשתה עבודה מדידה מדויקת להבטיח שלכל רוכש יהיה גידולים בחלקתו.
ב. בשביעית יש שתי מצוות עשה האחת "ושבתה הארץ שבת לה'", והשניה "והשביעית תשמטנה ונטשתה", הראשונה היא מצווה להשבית את הקרקע ממלאכה ואותה אפשר לקיים גם במהלך שנת השמיטה. והשניה היא מצווה להפקיר את היבול ואותה מקימים רק בראשית שנת השמיטה אבל במהלך שנת השמיטה היבול הפקר ממילא. ולכן מי שיצטרף https://he.shviit.com/ עד ראש השנה יזכה לקיים את שתי המצוות לכתחילה ומי שיצטרף לאחר ראש השנה יקים רק את מצוות ושבת הארץ.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' ספטמבר 14, 2014 11:09 am

לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

דוד וינברג

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' ספטמבר 14, 2014 11:20 am

דוד וינברג כתב:
הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

דייקתי בשאלתי, לצורך מצות השבתת הארץ.
צריך לגדל בשישית כדי להשבית בשביעית?

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' ספטמבר 14, 2014 11:29 am

דוד וינברג כתב:
הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

א. האם המשבית שדהו כל שני השבוע לא קיים מצוות שביתת הארץ? ומה לגבי שבת בראשית?
ב. מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

מסתבר שאין צריך לעשות ביתו וחצרו הפקר לכל, שיוכל כל אחד להכנס בכל שעה. ודי בכך שירשה לכל המעונין לקחת את הפירות. חובה עליו לפרסם ברבים שיש בתוך ביתו פירות על העץ? האם הוא מחוייב לאפשר כניסה בכל עת שהוא מתבקש, או שיכול לומר למבקש שיבוא ביום ובשעה הנוחים לבעה"ב?

מלך זקן וכסיל

הכהן כתב:
דוד וינברג כתב:
הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

דייקתי בשאלתי, לצורך מצות השבתת הארץ.
צריך לגדל בשישית כדי להשבית בשביעית?

פסחים נ:

ת"ר יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני נשי דמחוזא אע"ג דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר קרינן להו

דברי חיים

ברזילי כתב:
דוד וינברג כתב:
הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

א. האם המשבית שדהו כל שני השבוע לא קיים מצוות שביתת הארץ? ומה לגבי שבת בראשית?
ב. מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

מסתבר שאין צריך לעשות ביתו וחצרו הפקר לכל, שיוכל כל אחד להכנס בכל שעה. ודי בכך שירשה לכל המעונין לקחת את הפירות. חובה עליו לפרסם ברבים שיש בתוך ביתו פירות על העץ? האם הוא מחוייב לאפשר כניסה בכל עת שהוא מתבקש, או שיכול לומר למבקש שיבוא ביום ובשעה הנוחים לבעה"ב?

הגר"נ קרליץ שליט"א בספרו חוט שני: בקרקע שבעצמותה ראויה היא לזריעה, אבל אינה עומדת לזריעה כגון שיש שם גינת משחקים וכדו', נראה דחשיב שאין לו קרקע לענין מ"ע דושבתה הארץ כיון שאינה עומדת לזריעה, וכ"ש בגוונא שיש לו דירת מגורים שאינה עומדת לזריעה דאינו מקיים המצוות עשה".

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' ספטמבר 14, 2014 12:06 pm

ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

אני רגע מסיט, איך מקיימים מצוות פאה בעץ פרי העומד בחצר?

דברי חיים

הכהן כתב:
ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

אני רגע מסיט, איך מקיימים מצוות פאה בעץ פרי העומד בחצר?

(יורה דעה סימן שלב סעיף א):
"לקט, שכחה ופאה, אם אין עניי ישראל מצויים שם ליטלם - אין צריך להניחם. הגה: והאידנא [וכיום] אין נוהגין בהם, לפי שהרוב עובדי כוכבים, ואם יניחום, יבואו עובדי כוכבים ויטלום".
חזו"א (מעשרות סי' ז ס"י, ד"ה ובעיקר)
ובעיקר דין לקט שו"פ לדידן, עדיין לא נשתנה ממש"כ הרמ"א סי' של"ב, דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה ללקוט מתנות עניים שטרחו יותר על שכרו, ואצלנו הלחם בזול ומצוי, ועיקר העניות הוא לשאר הצרכים בין בסעודה ובין בכלי תשמיש ודירה וכביסה ובגדים ויתר הצרכים, ואין עני מחזר על הפתחים מתרצה בפת לחם, וכש"כ שלא יטריח לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות, ויבואו הערבים וילקטום שהם בתכונות מסוגלות לכך, וכמו שמלקטים את העשבים וענפי עץ בערי ישראל.
ואף אם נניח שאם היו כל ישראל משמרים נתינת המתנות היה כדאי לעני להטריח, מ"מ השתא לא חייל לקט, שאם יהיה לקט לא ילקטוהו עניי ישראל, ובזה לא אמרה תורה, אף אם הוא שלא כהוגן בסיבת הדבר שגרם לזה מה שאין הרבים משמרים מצות פאה, אבל גם זה אינו מוכרע אם מנהגם שלא כדין וכמש"כ.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' ספטמבר 14, 2014 12:26 pm

דברי חיים כתב:הגר"נ קרליץ שליט"א בספרו חוט שני: בקרקע שבעצמותה ראויה היא לזריעה, אבל אינה עומדת לזריעה כגון שיש שם גינת משחקים וכדו', נראה דחשיב שאין לו קרקע לענין מ"ע דושבתה הארץ כיון שאינה עומדת לזריעה, וכ"ש בגוונא שיש לו דירת מגורים שאינה עומדת לזריעה דאינו מקיים המצוות עשה".

לענ"ד עציץ נקוב, ולו כזה שאינו זרוע כלל, נחשב קרקע העומדת לזריעה

דברי חיים כתב:
הכהן כתב:
ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

אני רגע מסיט, איך מקיימים מצוות פאה בעץ פרי העומד בחצר?

(יורה דעה סימן שלב סעיף א):
"לקט, שכחה ופאה, אם אין עניי ישראל מצויים שם ליטלם - אין צריך להניחם. הגה: והאידנא [וכיום] אין נוהגין בהם, לפי שהרוב עובדי כוכבים, ואם יניחום, יבואו עובדי כוכבים ויטלום".
חזו"א (מעשרות סי' ז ס"י, ד"ה ובעיקר)
ובעיקר דין לקט שו"פ לדידן, עדיין לא נשתנה ממש"כ הרמ"א סי' של"ב, דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה ללקוט מתנות עניים שטרחו יותר על שכרו, ואצלנו הלחם בזול ומצוי, ועיקר העניות הוא לשאר הצרכים בין בסעודה ובין בכלי תשמיש ודירה וכביסה ובגדים ויתר הצרכים, ואין עני מחזר על הפתחים מתרצה בפת לחם, וכש"כ שלא יטריח לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות, ויבואו הערבים וילקטום שהם בתכונות מסוגלות לכך, וכמו שמלקטים את העשבים וענפי עץ בערי ישראל.
ואף אם נניח שאם היו כל ישראל משמרים נתינת המתנות היה כדאי לעני להטריח, מ"מ השתא לא חייל לקט, שאם יהיה לקט לא ילקטוהו עניי ישראל, ובזה לא אמרה תורה, אף אם הוא שלא כהוגן בסיבת הדבר שגרם לזה מה שאין הרבים משמרים מצות פאה, אבל גם זה אינו מוכרע אם מנהגם שלא כדין וכמש"כ.

ראה כאן - viewtopic.php?f=17&t=11942&p=112511 מש"כ להעיר על דברי החזו"א הללו בנוגע לעצי פרי, וק"ו בעץ העומד בתוך העיר

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' ספטמבר 14, 2014 1:07 pm

בברכה המשולשת כתב:
מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

א. אני הבנתי שלאוקמי זה חלק מהגדרת שמיטה ולא רק דחויה
ב. איסור העבודה בשמיטה אינו זהה בגדריו לאיסור של מלאכה בשבת (וממילא אינו דומה הנדון של פיקו"נ בשבת)

כעת מצאתי את מכתבו של החזו"א הנדפס בסוף חוט שני, וז"ל "אוקמי אילני דשרי אינו משום הצלת הפסד אלא אפי ער"ה של מוצאי שביעית שרי אף שאפשר להמתין עד אחר ראש השנה שאין שם מלאכה על זה והיינו סתומי פילי שזה חולי במקרה ומחזירו כשאר אילנות. ואמנם מה שהתירו משום הפסד כמו השקאת בית השלחין יש בזה עבודה גמורה של השבחה רק חכמים התירו משום הפסד"

בברכה המשולשת

ברזילי כתב: מסתבר שאין צריך לעשות ביתו וחצרו הפקר לכל, שיוכל כל אחד להכנס בכל שעה. ודי בכך שירשה לכל המעונין לקחת את הפירות. חובה עליו לפרסם ברבים שיש בתוך ביתו פירות על העץ? האם הוא מחוייב לאפשר כניסה בכל עת שהוא מתבקש, או שיכול לומר למבקש שיבוא ביום ובשעה הנוחים לבעה"ב?

יעויין במקורות שצויינו בספר שבת הארץ (מהדורת מכון התורה והארץ), פרק ד, הלכה כד, אות א, הערות 4 – 8 ופרק ז, הלכה יח, הערה 3,

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' ספטמבר 14, 2014 9:10 pm

ברזילי כתב:
בברכה המשולשת כתב:
מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

א. אני הבנתי שלאוקמי זה חלק מהגדרת שמיטה ולא רק דחויה
ב. איסור העבודה בשמיטה אינו זהה בגדריו לאיסור של מלאכה בשבת (וממילא אינו דומה הנדון של פיקו"נ בשבת)

כעת מצאתי את מכתבו של החזו"א הנדפס בסוף חוט שני, וז"ל "אוקמי אילני דשרי אינו משום הצלת הפסד אלא אפי ער"ה של מוצאי שביעית שרי אף שאפשר להמתין עד אחר ראש השנה שאין שם מלאכה על זה והיינו סתומי פילי שזה חולי במקרה ומחזירו כשאר אילנות. ואמנם מה שהתירו משום הפסד כמו השקאת בית השלחין יש בזה עבודה גמורה של השבחה רק חכמים התירו משום הפסד"

לכאורה בין כך ובין כך [אם איירי בעבודת אוקמי שאינה בכלל מלאכה, או איירינן בעבודת בית השלחין שהיא דחויה אצל שביעית] קיום מצות שמיטה אינה.
לא מיבעיא מה שנקרא דחויה - דלכאו' זה שווה לפיקו"נ דוחה שבת כנ"ל. גם מה שנקרא שאינו בכלל מלאכה, זה לא יכול להיקרא קיום מצוות שמיטת קרקע. גם מי ששותה קוקה קולה לא נחשב כלל מלאכה בקרקע, ולא יכול להיקרא שקיים בזה ששתה שמיטת קרקע בגלל שאינו עושה מלאכה.
שמיטה זה ההפקר בפועל וההימנעות ממלאכות האסורות. [לא עשיית המותרות].

(שורה אחרונה תוקנה)

בברכה המשולשת

שמיטה זה גם ההפקר בפועל של הפירות וגם השביתה מהמלאכות האסורות

פורום אוצר החכמה

מי מחובר