יעקובי כתב:
ברור לי כי החזו"א לא ראה ספר אבק"ר. (ראיות, כתב כי אין שתי המחלוקות תלויות אהדדי כלל, בזמן שהמבי"ט המובא ג"כ באבק"ר כתב בהדיא "הא בהא תליא", וכן מוכח היטב מכל אריכות דבריהם. גם כתב כי המנהג הקדום בזמנם לנהוג כן, בזמן שהמבי"ט כותב פעם אחר פעם דהוא כמו תקנה חדשה וכו', וגם באבק"ר טען לו ר"י קארו כי אינו נאה מקיים וכו'. ועוד ראיות).
האמת איתך, ואין צריך לזה ראיות צדדיות, כי החזו"א בסוף דבריו מביא שבחיד"א הובא שמרן קיבל מכתב מירושלים שנהגו לעשר - וא"כ מבואר להדיא שלא היה לפניו אבק"ר והצרך להביא דבריו מהברכ"י.
אכן כבר היתה ראיה זו לפני בס"ד. ועוד אוסיף כעת ראיות יותר מכריחות:
1) כתב החזו"א
(דף קמה ע"ג ד"ה ולא): "ולא מצינו בראשונים ואחרונים מי שיאמר שאין ק"ש נוהג בשל נכרים,
זולת מה שהזכירו שנחלקו בזה הב"י והמבי"ט". הרי שלא ראה בגוף ספריהם, זולת מה שהזכיר הפאה"ש!
2) כתב
(דף קמו ע"א): "ודעת כל החכמים שוים דק"ש נהוג בשל נכרים, וכמש"כ הר"מ בתשובה, ואין דין זה במחלוקת כלל,
וקשה להחליט אם אמר כלל מרן להקל, שהרי מהרי"ט כתב דבמעשר של פירות שביעית היה ב"י חושש שלא לברך, הרי החזיק הדבר לספק". ובודאי מי שראה באבק"ר לא יכתוב כזאת. (ומה שהביא משם מהרי"ט, הוא מתוך המובא מילה במילה בפאה"ש דף קו ע"א).
3) כתב
(דף קמה ריש ע"א): "י"ל דחייב במעשר, דמעשר בהפקר תלי, ואין הפקר ביד נכרי,
וכמו שהביא מהרי"ט סברא זו בשם מרן". וכן חוזר ונשנה בדבריו להלן מינה
(דף קמה ע"ד ד"ה ואמנם): "והיתה דעת ב"י דפטור מעשר של פירות שביעית הוא מטעם הפקר, וביד נכרי שאינו הפקר חייב במעשר,
וכן הוא בהדיא במהרי"ט בדעת הב"י". ומה צריך להפנות למהרי"ט בשם הב"י, ולא לדבריו המפורשים של הב"י גופיה באבק"ר סי' כד? (והנני חוזר ואומר, אף במהרי"ט לא ראה, רק מה שהוזכר בפאה"ש דף קו קרוב לסוף ע"א בזה"ל: "ומה שכתב [מהרי"ט] לדחות סברת מרן, דס"ל טעם פטור מעשרות בשביעית משום הפקר, ושל גוי אינו הפקר ולכן חייב במעשר").
מדבריך נשמע, שגם את החרדים והשל"ה לא ראה החזו"א במקורם, אלא דן עפ"י מה שהבין בדבריהם מהפאה"ש. אבל אין זה נכון, והחזו"א בעצמו בתחילת דבריו (בקטע המועתק משבת סי' מ"ו) מעתיק את לשונם בקיצור.
גם הערה זו ידועה לי בס"ד, וטרוד אני בה זה זמן, וכפי שאבהיר.
הנני חוזר ואומר שברי לי כשמש (וכבר אוכיח) שמה שאמר בשם המהרי"ט והחרדים והשל"ה (בענין שהב"י חזר בו) הוא מתוך פאה"ש. ועם כל זה אני יודע ג"כ שהעתיק לשונם.
הרי תמוה מאד מה שחוזר ואומר בשם השל"ה שהב"י חזר בו, והרי אין כזה דבר בשל"ה! א"כ מה קורה פה? אבל לכשיעיין המעיין בישוב הדעת בפאה"ש דף קו ע"א מהמילים "וראשונה מה שכתב בהקדמת דבריו"... עד המילים "ולא סיימוהו קמיה, ובתריה גריר החרדים שהיה בדור שאחריהם, וכן של"ה שהיה בדורות אחריהם", הרי שעפ"ז ברור לי שתבוא התעלומה על פתרונה, שכן יש מקום רב להבין מתוך סגנון הדברים שם, שמהרי"ט העיד שהב"י חזר בו, ואחריו נגררו החרדים והשל"ה
בנקודה זו! וא"כ הוא אשר אמרתי, שגם בזה נמשך אחר הנראה מתוך פאה"ש, ועל כן קרה מה שקרה שהעיד כמה פעמים בשם השל"ה מה דאינו.
ואמנם יודע אני שלאידך גיסא העתיק ג"כ לשונם, וכאמור הדבר מטרידני, ועדיין איני יודע פתרון, ושמא הזדמנו לו הספרים, ולא נחית לברר כל הפרטים. ויש לי חשד שהעתיק זה ממקום אחר בשמם ולא ממש מספריהם, כי בתוך ספריהם יש דברים הרבה יותר חזקים הנוגעים לענינו להצריך ק"ש בפ"נ, ולכאורה היה לו להזכירם ולו בקצרה. אמנם כאמור נקודה זו טרם הובררה לי כדין.
יש עוד להאריך בהרבה בירורים סביב ענין זה, אך די לע"ע.