ולא ליעול בך איניש אחרינא, דלא לרגשן בך דקליל את
איך זה עובד האם זה שייך גם בבעלי חיים?
מדוע האדם החי טובע במים ואילו המת צף? אם החי קל יותר היה צריך לצוף ואילו המת שהוא כבד יותר היה צריך לשקוע?
ולא ליעול בך איניש אחרינא, דלא לרגשן בך דקליל את
רחמים כתב:תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד אולא ליעול בך איניש אחרינא, דלא לרגשן בך דקליל את
איך זה עובד האם זה שייך גם בבעלי חיים?
רחמים כתב:תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד אולא ליעול בך איניש אחרינא, דלא לרגשן בך דקליל את
איך זה עובד האם זה שייך גם בבעלי חיים?
מדוע האדם החי טובע במים ואילו המת צף? אם החי קל יותר היה צריך לצוף ואילו המת שהוא כבד יותר היה צריך לשקוע?
גם זו לטובה כתב:כמד' שהחי אינו קל מהמת ודברי הגמ' צ"ת
עזריאל ברגר כתב:גם זו לטובה כתב:כמד' שהחי אינו קל מהמת ודברי הגמ' צ"ת
לא בדקתי את המחקרים, אבל אשתי אומרת שתינוק ישן (חי, כמובן) מרגיש כבד יותר מתינוק ער.
ובגמרא לא נאמר שהמסה של החי קטנה מהמסה של מת, אלא רק שהנושא מרגיש פחות כובד.
גם זו לטובה כתב:כמד' שהחי אינו קל מהמת ודברי הגמ' צ"ת
עזריאל ברגר כתב:אולי י"ל שגם בנשיאה במיטה יש משמעות לתנועותיו של החי שמשפיעות על החיכוך עם האוויר, ולפי זה הגענו לחידוש שהמוציא את החי בארון - חייב!
צופר הנעמתי כתב:עזריאל ברגר כתב:אולי י"ל שגם בנשיאה במיטה יש משמעות לתנועותיו של החי שמשפיעות על החיכוך עם האוויר, ולפי זה הגענו לחידוש שהמוציא את החי בארון - חייב!
???
על זה נאמר, אולי.
עזריאל ברגר כתב:צופר הנעמתי כתב:עזריאל ברגר כתב:אולי י"ל שגם בנשיאה במיטה יש משמעות לתנועותיו של החי שמשפיעות על החיכוך עם האוויר, ולפי זה הגענו לחידוש שהמוציא את החי בארון - חייב!
???
על זה נאמר, אולי.
צריך לנסות לברר את זה אצל חכמי הפיזיקה...
עזריאל ברגר כתב:בגמרא ברור שזה דבר שידעו להכיר בו, ולכן כשהוציאו את ריב"ז היו צריכים להכביד את המיטה/הארון, וזה שאנחנו לא יודעים להכיר בזה - זה יכול להיות בעיה שלנו...
עזריאל ברגר כתב:כבר אמרתי לעיל, וברור מדברי הגמרא, שאין זה הבדל במסה (שהיא ניתנת למדוד בניסוי שהזכרת) אלא "דמשרבטי נפשייהו" וכו'.
עזריאל ברגר כתב:אכן צריך להבין זאת, ואי אפשר לומר שהגמרא מצטטת את דבריו של האחיין של ריב"ז (שכחתי את שמו) למרות שהוא טעה, כי הענין הזה נפסק הלכה למעשה בהלכות שבת שהמוציא את החי במיטה פטור משום שהחי נושא את עצמו.
אולי י"ל שגם בנשיאה במיטה יש משמעות לתנועותיו של החי שמשפיעות על החיכוך עם האוויר, ולפי זה הגענו לחידוש שהמוציא את החי בארון - חייב!
בקרו טלה כתב:שבת צד.
לימא מתניתין רבי נתן היא ולא רבנן דתניא המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים בין חיין ובין שחוטין חייב רבי נתן אומר על שחוטין חייב ועל חיין פטור שהחי נושא את עצמו אמר רבא אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו אבל אדם חי דנושא את עצמו אפילו רבנן מודו.
שהחי נושא את עצמו - תימה לר"י למה פטור דאי משום שהחי מיקל עצמו והלא אפילו במשא קל יותר חייב ואי משום דשנים שעשאו פטורין הא הוי זה יכול וזה אינו יכול שאין הנישא יכול לישא עצמו בלא הנושא והנושא יש בו כח לנושאו אפילו היה מת ואומר ר"י דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי שהתחשים והאילים היו הולכים ברגליהם והחלזון מיד היו פוצעין אותו טרם ימות דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליצליל ציבעיה.
רחמים כתב:הרי שהפטור משום שינוי ולא משום שבאמת החי יותר קל.
אוצר החכמה כתב:גם לי נראה שמהעובדה שהעניין אינו ידוע בימינו, תקופה בה הכל נמדד ונשקל, נראה שהמציאות היא שאין הפרש משמעותי במשקל בין החי למת.
חיפוש קטן בגוגל מגלה מחקרים שטוענים שיש שינוי קטן במשקל בזמן המיתה ממש דווקא שסיבתם לא ברורה. (חלק מההסברים גם מצחיקים)
עם זאת הביטוי של צופר כי מדובר בסתירה של כללי היסוד של הפיסיקה היא קיצונית. אחר המיתה קורים שינויים כימיים שונים בגוף המת, כך שעקרונית העניין יכול לגרום לעליה מסויימת במשקל. כך שכנראה הדבר אינו נכון אבל יכול להיות נכון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים