שמוציאים שו"ת יש להשמיט את שם האנשים ששלחו לו?

[שלח]

לכאורה אם זה בעניני צניעות וכדומה יש להשמיט את שם השואל כדי לא לפגוע בשואל, אבל ראיתי פה מה ההסבר?

[ר_חיים_הקטן]

אחד מרבותי שאל שאלה בנושא אישי לאחד מגדולי הפוסקים שבזמנו, והלה השיב לו תשובה שנדפס בספרו ושמה כתוב שם השואל. ועד היום הזה רבי שליט"א מתבייש מזה (וכבר נפטר אותו גדול).

[המעיין]

הסתכלתי בדף שהביא שלח ותמהתי על הסיפור ניתן ברוב דעות. מה האפשרות האחרת?

[מלך שלם]

המדובר בשו"ת ישכיל עבדי ורבך הוא בעל הספר ב. ל. י.?

[וונדרבר]

בספר שו"ת "קנין תורה" בהלכה, מאת הגאון רבי אברהם דוד הורוויץ זצ"ל גאב"ד שטראסבורג, ואח"כ חבר הבד"ץ העדה חרדית בירושלים, השמיט בספרו את כל שמות השואלים. ומספרים שכשהוציא לאור את הכרך הראשון, רצו המקורבים שידפיס את שמות השואלים, כי הם סברו שיוסיף לו הרבה חשיבות אם יראו שרבנים גאונים ומפורסמים פנו אליו בשאלות הלכתיות, והוא לא הסכים בשום פנים ואופן. נראה שהוא סבר שזה יכול לפגוע בשואלים, או שכך היה מנהג רבותיו.

[לייטנר]

בפורום סו"ס של בח"ח כתב 'תכלת דומה' על שו"ת 'בני בנים':

היינו יכולים ללמוד גם רבות מן המכותבים שאליהם מופנים הסימנים בשו"ת - אולם הרב המחבר בחר שלא להציג את השמות, אלא לכתוב בפתח התשובות "לרב אחד", "למחבר אחד", "לגדול אחד" וכו', וכך נותר לקוראים רק לנחש במי מדובר. כמדומה שגם הפתיח והסיום לא הובאו כלשונם, אלא רק התוכן של התשובה.

מה דעתכם על סגנון זה? אני מניח שהמטרה בהשמטת השמות היא להעלות את התשובות מעבר לזמן ולמקום (אם כי לא הושמטו התאריכים), אל המישור העקרוני. אך מאידך הדבר מקשה למדי על שוחרי ההיסטוריה והפרטים הקטנים, לא כן?

[מלך זקן וכסיל]

אך מאידך הדבר מקשה למדי על שוחרי ההיסטוריה והפרטים הקטנים, לא כן?

אולי זה עשוי בכונה כדי שזה יהיה ספר הלכתי ולא ספר היסטוריה