אתמול נלב"ע הרב שמואל אקשטיין זצ"ל, מתלמידי מרכז הרב, ראש ישיבה תיכונית שעלבים [כשבע שנים] ור"מ בה [כשבע שנים]. בשנים האחרונות לימד בישיבת ההסדר בשדרות.
דברים מרגשים שאמר בישיבת שדרות:
מסכת חייו המיוחדת של הרב שמואל, באה לידי סיום בתקופה קשה בה סבל יסורים נוראיים, אך ככל שהגוף נחלש, כך הלכה והתגלתה ביתר שאת- הנשמה. דבקותו בהשתתפות בתפילות ובהעברת שיעורים בכלל, ושיעור הדף היומי, באחד מבתי הכנסיות בשדרות בפרט, היתה שלא מן העולם הזה. את שנותיו האחרונות בילה, רובן ככולן בבית המדרש של ישיבת ההסדר בשדרות, בה למד כבחור צעיר, לימד בשמחה ובמסירות והשרה מרוחו על כל סביבותיו. דברי התורה שלו בימים הנוראים וסביבם היו נשמעים כאילו נאמרו מפי מי שרוחו ונשמתו חיות את חייהן, ללא שום קשר למצב הגוף ההולך ודועך, ואדרבה, באופן מופלא היו הדברים נשמעים נעלים יותר, ככל שהגוף כמעט חדל מלהתקיים. באחד מימי חודש אלול,עשה מאמץ עילאי והגיע בכסא גלגלים, חלוש וכואב לתת שיעור בישיבה, רבים רבים התקבצו לשמוע את דבריו, וזכו לחוויה נדירה, שאחריה אין צורך בהסברים רבים מהי אהבת תורה ודבקות בה. אלו מקצת מן הדברים שאמר בקושי רב. ומפליא מכל שהנושא עליו בחר לדבר, כשהוא כאוב ומיוסר הוא שמחה בקיום המצוות:
אני מלא התרגשות אחרי כמה חודשים שלא ראיתי את הישיבה ולא זכיתי לראות אותה, הייתה תקופה קשה מאוד רוב הזמן הייתי בבתי חולים, אני מרגיש שהקב"ה לאט לאט מחזיר לי את הכוחות..אני מקווה שהקב"ה יעזור ויחזיר אותי לעומק הישיבה, בשבוע הבא אם הקב"ה יזכה אותי ויהיה יותר זמן אספר לכם.
בפרשת שבוע שלנו פרשת כי תבוא נמצאות הקללות- מה הסיבה לקללות?. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".. ועקב כך "אשר ישלחנו ה' בך ברעב בצמא בעירום בחוסר כל ונתן עול ברזל על צוואריך עד השמידו אותך".
התוכחה הזאת, מרכז התוכחה שלנו בפרשה, התוכחה הזאת לא ניתנת לנו על עבירות או על אי קיום מצוות- גם אם אתה מקיים את כל התורה כולה- מה שיקרה זה כל המכות של התורה. למה, קיימנו את כל המצוות, לא פספסנו אפילו מצווה אחת? אבל לא עבדת כמו שצריך, לא עבדת בשמחה!! כל המכות של התורה,עקב כך
הרמב"ם, בסוף הלכות סוכה אומר –השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך.
מה רוצה התורה מאיתנו? הנחתי תפילין כל בוקר, כיבדתי הורים וכו'- קיימתי את כל התורה כולה- מה התורה רוצה מאיתנו?
"כי נר מצווה ותורה אור" התורה היא אור בלי סוף, הקב"ה נתן לנו את התורה והתורה נקראת אור התורה אינה סופית, הקב"ה נתן לנו כלים, הקב"ה שנתן לנו את העוה"ז, אומר לנו תקחו את התורה שלי שכולה אור ותתרגמו אותה לשפה שלכם, קחו כלים שהם הכלים שלכם ותתרגמו את התורה למצוות. "כי נר מצווה"- הנר מורכב משעווה, שמן, פתילה. תדליקו את השמן, תדליקו את הפתילה ויהיה לכם נר.
הקב"ה אומר לנו אני נותן לכם כלים בעוה"ז לקיים את כל התורה-וזהו הנר!
אדם יכול לקום בבוקר כל בוקר בלי לפספס אפילו פעם אחת ולהניח תפילין, אבל כאשר מניח את התפילין כמעט רדום- זה מה שכתוב בתורה. המילה "שמחה" היא ביטוי גשמי,של שלימות,הורדת התורה לכלי בצורה נכונה .הקב"ה נותן לנו דרך להתחבר אליו דרך השפה שלנו, אנו רוצים מאוד להתחבר לה'...ואם האדם עושה את המצווה מחוסר חשק ומחוסר רצון- אומר לנו הקב"ה ככה אתה רוצה שנבנה את העולם? תראה לי שאתה אוהב אותי, תראה לי שאתה עושה את זה בשבילי, בשמחה.
קצת חוויות אישיות- הייתה עכשיו תקופה ארוכה שבה התגלגלתי בבתי חולים, שלא נדע. מתגלגל- זו מילה עדינה, כל היום על מה האדם חושב? על הגוף!! הבטן, המעיים, הרגל, היד. יותר מכך זה שהאדם חושב על גופו לצערי הוא לא בעל הבית על עצמו, האדם שוכב כמו אבן, לא שואלים אותך , על חלקי גופך אתה מרגיש גוף!!בימים הקשים האלה אני אומר לעצמי ריבונו של עולם אני רוצה קשר איתך לא להרגיש חתיכת רגל, לא אכלתי, כמעט לא שתיתי אבל בקשתי מהקב"ה בוא נשמור על קשר!!!
הקב"ה חנן אותי בעשרה ילדים, בעשרה ילדים טובים מתוקים ..בני תורה, השתדלתי מאוד לא לפספס אפילו דף יומי אחד כל מי שבא אלי היה צריך לעבור איתי על הדף
"גם כי אלך בגיא צל מוות לא אירא רע"