האם קרטיב וגלידה נחשבים לאוכל או משקה

[ממרומי היער]

לגבי שיעור ברכה אחרונה? בעצם השאלה היא האם הולכים אחרי מעשה האכילה, או לגבי השביעה שלהם כי קרטיב למשל כששורה בבטן זה משקה לכל דבר.
מה הדין בשלג?
מה הדין בלבן ובשאר דברים סמיכים?

[תוכן]

דם שקרש אין לו דין משקה לעשות בו הזאה.

[ברזילי]

מאכלים סמיכים - שו״ע רח,ו ובנו״כ שם

[שברי לוחות]

פעם שאל אחד לרב אם גלידה נחשב לאוכל או למשקה, שאל אותו הרב למאי נפק"מ, ענה לו : הנני נוהג לפני כל פעם שאני אוכל להגיד איני אוכל לשם הנאת גופי ח"ו כי אם וכו' ולפני שאני שותה איני שותה לשם הנאת גופי וכו', ומעתה עלי לדעת איזה נוסח לומר לפני אכילת/שתיית גלידה.

[סגי נהור]

בשו"ע הרב (או"ח סי' קנח ס"ח) מחדש הגדר בזה באופן פשוט, שכל מה שנבלע מיד ואין צריך להפכו בלשונו חשיב משקה ולא מאכל.

[בברכה המשולשת]

נפק"מ כמובן לגבי שיעור כדי אכילת פרס או כדי אכילת רביעית וכן לעניין ברכה ראשונה בסעודה (לפעמים)

[ממרומי היער]

נפק"מ לגבי טבול יום שנגע

[מה שנכון נכון]

יבי"א ח"ה סו"ס יח.

ומכללם של דברים למדנו שהשותה מרק חם, ע"י כף, אינו מברך בנ"ר, הואיל ושהה בשתייתו יותר מכדי שיעור שתיית רביעית. והוא הדין לאוכל גלידה קרה ע"י כפית, שדינו כשותה משקים, (הואיל ואינו לועס את הגלידה כדרך אוכלים). ומכיון שעל כרחו הוא שוהה יותר מכדי שתיית רביעית אינו מברך ברכה אחרונה. (וכ"כ בשו"ת כפי אהרן סי' לא וע"ע בשו"ת הלל אומר סי' קכח). וכ"כ הרה"ג ר' אברהם דוד רוזינטאל בירחון קול תורה תמוז תשכ"ה. ע"ש.

[סגי נהור]

יבי"א ח"ה סו"ס יח:
...והוא הדין לאוכל גלידה קרה ע"י כפית, שדינו כשותה משקים, (הואיל ואינו לועס את הגלידה כדרך אוכלים).

גלידה קפואה אף שאין צריך ללועסה אינה נבלעת מיד אלא נהפכת בלשון, וממילא הדין לא כן לדעת שו"ע הרב שציינתי לעיל.

[וונדרבר]

בספר "סיני ועוקר הרים", (תשע"ג), תולדות רבי עובדיה יוסף, עמ' 180, מביא בענין ברכה על גלידה בסוף סעודה, מחלוקת בהלכה בין שני בניו: רבי דוד יוסף בספרו הלכה ברורה חלק ט' סי' קע"ז הל' י"ג (ועיי"ש הערה ט"ז), ורבי יצחק יוסף בספרו "ילקוט יוסף" ח"ג סי' קע"ד, בהוספות למהדורת תשס"ד. כדאי לבדוק.

[שיף]

מחלוקת הגרב"צ אבא שאול זצ"]ל והגרע"י זצ"ל לחלק בין גלידה חלבית לפרווה אם נחשב משקה או לא והאם לברך בסעודה.