גם זו לטובה כתב:
ודברי החזו"א "אין להם על מי לסמוך" הרי הם דעת יחיד ממש, וכי הגריש"א סבר שהגרשז"א המקל בפירות נכרי אין לו על מי לסמוך? סה"כ הוא חושב שראוי להחמיר.
גם אין למדים ממעשה פרטי, ולחזו"א היו הרבה שיקולים, ומה עוד שאפשר שס"ל שתלמידיו צריכים לנהוג כוותיה דס"ל דאין להם על מי לסמוך.
וכמד' שהגרנ"ק מבאר באו"א טעמו דהחזו"א שאסור לקנות מישראל פירות נכרי.
יעקובי כתב:הרב נעמתי, אל באפך, כיצד זה מעלים מר עיניו מעדות מהרי"ט (ח"א סי' מ"ג) בזה"ל: "והעידו חכמים מזקני הדורות, שאע"פ שהרב מהר"י קארו ז"ל היה חוכך להחמיר, והיה נוהג להפריש בלא ברכה, אח"כ הכריחו אבא מארי ז"ל וחכמים שעמו בפומבי שלא יעשרו כל עיקר, דחומרא דאתי לידי קולא הוא, שיש בדבר הפסד פירות שביעית, ולא היה מי שערער בדבר".
הרי לנו עדות מהרי"ט בשם זקני הדורות, שלענין מעשרות הב"י "חכך להחמיר" ולהפריש בלי ברכה. ולשון זה מורה שמעיקר הדין יותר נראה בעיניו שאין חיוב תרו"מ (והיינו משום תורת שביעית שבפירות, ואפקעתא וכו', וא"כ ממילא יש חיוב קדושה), ורק חכך להחמיר ולהפריש בלא ברכה. גם מהמשך הדברים, אם קוראים תיבת "הכריחוֹ" (בחולם) ולא הכריחוּ (בשורוק), מה שנראה יותר בריהטת הלשון, הרי שהעדות על הב"י מתחזקת שבסוף הודה לגמרי לכל דברי המבי"ט, שאין אפילו להחמיר ולהפריש משום הפסד פירות שביעית, והיינו משום קדושתם.
יכול אתה לומר שזקני הדורות העידו עדות שקר, יכול אתה לומר שמדברי האבק"ר באורך מוכח לך אחרת, אבל מ"מ עדות על דעתו של הב"י דהסכים לקדו"ש בפירות נכרי כתובה עלי ספרו של המהרי"ט באין תפונה, וא"כ החזו"א לאידך גיסא יטען שהוא דוקא מקבל עדות זו, ועל כן מעדיף לומר שבשנה אחרונה לחייו חזר בו הב"י, כדרכם של חכמי התורה מבקשי האמת. ולבל נשכח גם את דברי הכס"מ עצמו בשם הר"י קורקוס בפשיטות גמורה דאיכא קדו"ש. (גם מסתמא איני מגלה לך, שמכל דברי החזו"א מוכח בוודאות שלא היה לו כלל ספרי אבק"ר ושו"ת מבי"ט ומהרי"ט, ואין לי שום ספק שכל מה שכתב כתב ע"פ המובא בהרחבה בפאה"ש, כך שלא היתה לו את ההתרשמות העמוקה שיש לנו מתוך האבק"ר שדעת הב"י בתוקף מזה שנים רבות, עוד מימי מחלוקתו עם ר"ש סיריליאו וכו', שאין קדו"ש וכו').
יעקובי כתב:ומה שהערת שהחזו"א הבין שהברכ"י העיד מתוך כ"י, אך לא מיניה וכו' שכן החיד"א פשוט מצטט קיומו של הרמ"ג, הכל מתוך הנדפס באבק"ר! ע"כ דבריך.
ימחל מר, אך תימה, שהרי הברכ"י כתב בהדיא "ועתה אמת אגיד כי הן כל יקר ראתה עיני, ואשמעה אחד קדוש, אש'ל אלוני מור'ה, שבתשובות מרן כתב יד שם נקבצו דיות וכמה תשובות בדבר זה..."
ובאמת ברכ"י יו"ד נדפס בליוורנו תקל"ו, ואילו שו"ת אבק"ר נדפס לראשונה בשאלוניקי תקנ"א, והחיד"א בכתבו הברכ"י הנ"ל באמת לא ראהו כי אם בכת"י, כמו שכתב מפורשות. וא"כ צדק החזו"א שהברכ"י נתן לזה הנפק ע"פ כת"י.
ברזילי כתב:מה פשר הטענה ״ואין לסמוך על דבר הנדפס״ (וממתי החזו״א מעדיף נוסח אותנטי של כת״י על פני ספר מודפס ומפורסם)? תשובת המהרי״ט אינה דבר הנדפס? אינני רואה קריטריון לפיו דברי הב״י עצמו יהיו אמינים פחות מעדות המהרי״ט מפי אנשים אנונימיים, שאותה ניתן לפרש לשתי דרכים, ואף אם קבלה לפי הפרשנות שהב״י חזר בו, מניין שזה היה בסוף ימיו, אולי התשובה האחרונה באבק״ר נכתבה דווקא אחרי מעשה דמהרי״ט.
יעקובי כתב:ברור לי כי החזו"א לא ראה ספר אבק"ר. (ראיות, כתב כי אין שתי המחלוקות תלויות אהדדי כלל, בזמן שהמבי"ט המובא ג"כ באבק"ר כתב בהדיא "הא בהא תליא", וכן מוכח היטב מכל אריכות דבריהם. גם כתב כי המנהג הקדום בזמנם לנהוג כן, בזמן שהמבי"ט כותב פעם אחר פעם דהוא כמו תקנה חדשה וכו', וגם באבק"ר טען לו ר"י קארו כי אינו נאה מקיים וכו'. ועוד ראיות).
יעקובי כתב:ומינה, ע"פ פאה"ש נראה מאד שמהרי"ט והחרדים והשל"ה! (ראה פאה"ש!) העידו על הב"י שחזר בו. עפ"ז אמר החזו"א, אין לסמוך על עדות דבר הנדפס, אשר מסתמא לאו מרן חתים עליה, כשזה נוגד עדות גדולי דורו, ונוגד דברי עצמו בכס"מ בשם הר"י קורקוס! (כאמור, כל זה מבלי לראות ספר אבק"ר).
יעקובי כתב:
ברור לי כי החזו"א לא ראה ספר אבק"ר. (ראיות, כתב כי אין שתי המחלוקות תלויות אהדדי כלל, בזמן שהמבי"ט המובא ג"כ באבק"ר כתב בהדיא "הא בהא תליא", וכן מוכח היטב מכל אריכות דבריהם. גם כתב כי המנהג הקדום בזמנם לנהוג כן, בזמן שהמבי"ט כותב פעם אחר פעם דהוא כמו תקנה חדשה וכו', וגם באבק"ר טען לו ר"י קארו כי אינו נאה מקיים וכו'. ועוד ראיות).
האמת איתך, ואין צריך לזה ראיות צדדיות, כי החזו"א בסוף דבריו מביא שבחיד"א הובא שמרן קיבל מכתב מירושלים שנהגו לעשר - וא"כ מבואר להדיא שלא היה לפניו אבק"ר והצרך להביא דבריו מהברכ"י.
מדבריך נשמע, שגם את החרדים והשל"ה לא ראה החזו"א במקורם, אלא דן עפ"י מה שהבין בדבריהם מהפאה"ש. אבל אין זה נכון, והחזו"א בעצמו בתחילת דבריו (בקטע המועתק משבת סי' מ"ו) מעתיק את לשונם בקיצור.
יעקובי כתב:הנני חוזר ואומר שברי לי כשמש (וכבר אוכיח) שמה שאמר בשם המהרי"ט והחרדים והשל"ה (בענין שהב"י חזר בו) הוא מתוך פאה"ש. ועם כל זה אני יודע ג"כ שהעתיק לשונם.
הרי תמוה מאד מה שחוזר ואומר בשם השל"ה שהב"י חזר בו, והרי אין כזה דבר בשל"ה! א"כ מה קורה פה? אבל לכשיעיין המעיין בישוב הדעת בפאה"ש דף קו ע"א מהמילים "וראשונה מה שכתב בהקדמת דבריו"... עד המילים "ולא סיימוהו קמיה, ובתריה גריר החרדים שהיה בדור שאחריהם, וכן של"ה שהיה בדורות אחריהם", הרי שעפ"ז ברור לי שתבוא התעלומה על פתרונה, שכן יש מקום רב להבין מתוך סגנון הדברים שם, שמהרי"ט העיד שהב"י חזר בו, ואחריו נגררו החרדים והשל"ה בנקודה זו! וא"כ הוא אשר אמרתי, שגם בזה נמשך אחר הנראה מתוך פאה"ש, ועל כן קרה מה שקרה שהעיד כמה פעמים בשם השל"ה מה דאינו.
ואמנם יודע אני שלאידך גיסא העתיק ג"כ לשונם, וכאמור הדבר מטרידני, ועדיין איני יודע פתרון, ושמא הזדמנו לו הספרים, ולא נחית לברר כל הפרטים. ויש לי חשד שהעתיק זה ממקום אחר בשמם ולא ממש מספריהם, כי בתוך ספריהם יש דברים הרבה יותר חזקים הנוגעים לענינו להצריך ק"ש בפ"נ, ולכאורה היה לו להזכירם ולו בקצרה. אמנם כאמור נקודה זו טרם הובררה לי כדין.
יש עוד להאריך בהרבה בירורים סביב ענין זה, אך די לע"ע.
צופר הנעמתי כתב:אמת איתך שהברכ"י מעיד מתוך כ"י.
עדיין אין נראה מדבריו כלל שמעיד מתוך כ"י של הב"י עצמו, אלא מתוך ס' תשובות שהועתק בו תשובת הב"י יחד עם קיום מהר"ם גלאנטי, ואינני מבין מה זה עדיף על הנדפס.[/size]
גם בכס"מ כתוב במפורש לפחות פעמיים שאין קדושת שביעית בפירות נכרי. זה שבמקום אחד הוא הביא את דברי הר"י קורוקוס ומוזכר בתוך דבריו שיש קדו"ש ולא העיר עליו, זה לא ראיה חותכת שהוא חזר בו. זה אפילו לא ראיה רגילה! וגם החזו"א לא הביא מזה אלא אחרי מה שראה בדברי השל"ה והחרדים.יעקובי כתב:אבל אחזור ואומר אולי פעם עשירית, מה לעשות שבכס"מ כתוב באופן שלא משתמע לשני פנים שיש ק"ש בפ"נ, והחזו"א הזכיר זה כמה פעמים כראיה חותכת, ובכל הדיון כאן אין גם אחד שלפחות מנסה להבהיר תעלומה זו שבכס"מ (ומשום מה מתעלמים מזה לחלוטין), היאך יכתוב דברים כאלו הפך מלחמתו העיקשת למעלה משלשים שנה, עוד מימי הקונטרס הראשון נגד הר"ש שיריליאו, ובשאר דבריו וחרמיו נגד המבי"ט, ואילו בכס"מ כתוב שחור ע"ג לבן ככל דבריהם של בעלי מחלוקתו כדבר המוסכם ופשוט ביותר!
שותיה דמר לא ידענא. הכס"מ כותב במפורש גם בפ"ד הכ"ט משיטה ויובל וגם בפ"א הי"ג מתרומות את יסודו המפורסם שבזמן שהקרקע ביד נכרי היא מופקעת מקדושתה. אמנם בתרומות הוא לא כותב זאת במדוייק לעניין שביעית ואולי היה מקום להמציא חילוקים אבל בשמיטה ויובל הוא מביא כן גם לעניין שמיטה.יעקובי כתב:א) היכן ראית בכס"מ במפורש (ולו פעם אחת) שאין קדו"ש בפ"נ? (אולי רמוז קצת בדבריו פ"ד הכ"ט, אך אינו מוכרח כלל למעיין. ובלאו הכי ידוע שכל דבריו שם מהדו"ק, שהרי כתב שם בדעת הרמב"ם ששביעית בזה"ז מדרבנן, הפך דבריו בשלשה מקומות [או יותר] דלרמב"ם הוי מדאורייתא, וכהערת הפר"ח ורבים מאד. וכבר הוכיח שם הרד"צ הילמן בגליון הכס"מ שכל דברי הכס"מ שם מוקדמים מאד, וחזר בו וכו').
חשבונות רבים כתב: ...ומביא את דברי הרי"ק שהקל בשעה"ד...
כדי ללמד את הדין בשעה"ד בפירות ישראל.יעקובי כתב:חשבונות רבים כתב: ...ומביא את דברי הרי"ק שהקל בשעה"ד...
לשם מה הביא שעה"ד של הר"י קורקוס, בזמן שאין כזה דבר כלל לשיטתו?
כדי ללמוד את שעה"ד בפירות הישראל? היכי דמי, אילימא במיני דגן ופירות האדמה (שהם עיקר מזונו של האדם) הא אסירי משום ספיחין, ואי בפירות האילן מי הוי שעה"ד שלא יתענגו במיני תפוחים וענבים וכד'?
לא הבנתי כלל מה אתה מנסה לטעון. הכס"מ לא היה צריך להביא את דברי הרי"ק שאפשר להקל בשעת הדחק כי לדידיה לא שכיח שיהיה מציאות של שעת הדחק? אתה טוען את זה ברצינות או רק לשם הדיון?יעקובי כתב:כדי ללמוד את שעה"ד בפירות הישראל? היכי דמי, אילימא במיני דגן ופירות האדמה (שהם עיקר מזונו של האדם) הא אסירי משום ספיחין, ואי בפירות האילן מי הוי שעה"ד שלא יתענגו במיני תפוחים וענבים וכד'? ובפרט שהגם שפירות הישראל חייבים בביעור, אבל פירות הגוי הלא לא נתחייבו כלל לפי האבק"ר, א"כ איזה שעה"ד הוי בזמן שכל פירות הגוי ממשיכים להיות מותרים כרגיל?
כללו של דבר, בפשטות שעה"ד דהר"י קורקוס הוא מחמת דגן ותבואה וכו' (שהם לקיום האדם) שיצטרכו לבער, ויאסרו כאחד פירות הגוי כפירות הישראל, אבל להכס"מ קשה לומר שעה"ד בפירות האילן שהינם כמו מותרות, ובשעה שכל פירות וירקות הגוי מותרים כרגיל.
חשבונות רבים כתב:לא הבנתי כלל מה אתה מנסה לטעון.
אם אינך בא אלא להסביר כיצד ניתן לחשוב שהכס"מ חזר בו, לחיי.יעקובי כתב:אינני יודע אם ראית או ניסית להבין כללות דברי באשכול זה, שהנני בא ליישב דעתו של יהודי גדול אחד זצ"ל, אשר לא ראה דברי האבק"ר, רק דברי הכס"מ הלז, ובצירוף שאר עדויות על הב"י שחזר בו, ועוד כמה דברים שהשתדלנו לברר בהרחבה לעיל, הרי שהבין כי מסקנת הב"י שיש קדו"ש.
יעקובי כתב:אבל אחזור ואומר אולי פעם עשירית, מה לעשות שבכס"מ כתוב באופן שלא משתמע לשני פנים שיש ק"ש בפ"נ, והחזו"א הזכיר זה כמה פעמים כראיה חותכת, ובכל הדיון כאן אין גם אחד שלפחות מנסה להבהיר תעלומה זו שבכס"מ (ומשום מה מתעלמים מזה לחלוטין), היאך יכתוב דברים כאלו הפך מלחמתו העיקשת למעלה משלשים שנה, עוד מימי הקונטרס הראשון נגד הר"ש שיריליאו, ובשאר דבריו וחרמיו נגד המבי"ט, ואילו בכס"מ כתוב שחור ע"ג לבן ככל דבריהם של בעלי מחלוקתו כדבר המוסכם ופשוט ביותר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים