גם זו לטובה כתב:ד' למה כתבו שהאיסור על הקונה רק משום "מסייע" ולא אסרו משום לפנ"ע.
ה' מ"ש אשר השקיעו עמל שנים וכספים רבים וכו' - האם יש בזה תוספת טעם לענין השגת גבול? לכ' חומרת השגת גבול תלויה בשיעור הנזק שנגרם לניזוק ולא תליא כלל כמה עמל וכו'.
גאולה בקרוב כתב:קיצורו של דבר: כל התחכמות, תירוצים, פלפולים, חקירות- שום דבר לא מועיל כאן, צריך לקנות...
אלי כהן כתב:גאולה בקרוב כתב:קיצורו של דבר: כל התחכמות, תירוצים, פלפולים, חקירות- שום דבר לא מועיל כאן, צריך לקנות...
אגב בסוגיה זו של זכויות יוצרים, תמיד תמהתי לעצמי:
אדם הציב ברשות הרבים נר דולק, והכריז: "מי שרוצה להדליק מהנר שלי - שישלם", האם מי שהדליק מהנר - עבר על איסור גזל?
שורש השאלה נעוץ בעובדה, שהאש - איננה אלא אויר חם שעוטף את הפתילה ושפולט קרינה, והרי האויר הזה שייך לרשות הרבים (עובדה שהאויר הזה משתנה כשעוברים עם הנר ממקום למקום בתוך רשות הרבים בהתאם למיקום החדש של הנר העובר בתוך רשות הרבים), בעוד שרשות הרבים - שייכת לכולם, וא"כ צ"ע האם יוכל בעל הנר לאסור על אחרים להשתמש - באש של הנר - כלומר באויר-רשות-הרבים החם והקורן שעוטף את פתילת הנר המוצב ברשות הרבים.
בעצם, זו גם אותה שאלה של זכויות יוצרים: הרשת שייכת לכולם, וא"כ לכאורה כל קובץ שנמצא ברשת אינו של בעלי הקובץ המקורי.
ורק שלא תבינו אותי לא נכון: אינני מתכוין לרמוז שמותר לפגוע בזכויות יוצרים ח"ו, אני רק שואל מתוך רצון לברר את שורש האיסור, שעדין לא הוברר לי, ולענ"ד הדרך הנכונה לבררו היא קודם כל לענות על שאלת הנר, ומשם להתקדם.
קומי_אורי כתב:העתקת תכנה אינה דומה לנר ברשות הרבים, אלא למי שאמר בדיחה או סיפר סיפור, ואוסר על אחרים לספר או להגיד את דבריו, לפי החוק זה באמת אסור, לפי ההלכה אין לזה שורש. בכל מקרה אני לא נוגע בכלל בחפץ שלו אם אני מעתיק ממועתק, אלא רק אומר את התוכן שלו (את קבצי התיכנות שלו).
אלי כהן כתב:גאולה בקרוב כתב:קיצורו של דבר: כל התחכמות, תירוצים, פלפולים, חקירות- שום דבר לא מועיל כאן, צריך לקנות...
אגב בסוגיה זו של זכויות יוצרים, תמיד תמהתי לעצמי:
אדם הציב ברשות הרבים נר דולק, והכריז: "מי שרוצה להדליק מהנר שלי - שישלם", האם מי שהדליק מהנר - עבר על איסור גזל?
שורש השאלה נעוץ בעובדה, שהאש - איננה אלא אויר חם שעוטף את הפתילה ושפולט קרינה, והרי האויר הזה שייך לרשות הרבים (עובדה שהאויר הזה משתנה כשעוברים עם הנר ממקום למקום בתוך רשות הרבים בהתאם למיקום החדש של הנר העובר בתוך רשות הרבים), בעוד שרשות הרבים - שייכת לכולם, וא"כ צ"ע האם יוכל בעל הנר לאסור על אחרים להשתמש - באש של הנר - כלומר באויר-רשות-הרבים החם והקורן שעוטף את פתילת הנר המוצב ברשות הרבים.
בעצם, זו גם אותה שאלה של זכויות יוצרים: הרשת שייכת לכולם, וא"כ לכאורה כל קובץ שנמצא ברשת אינו של בעלי הקובץ המקורי.
ורק שלא תבינו אותי לא נכון: אינני מתכוין לרמוז שמותר לפגוע בזכויות יוצרים ח"ו, אני רק שואל מתוך רצון לברר את שורש האיסור, שעדין לא הוברר לי, ולענ"ד הדרך הנכונה לבררו היא קודם כל לענות על שאלת הנר, ומשם להתקדם.
שטייגעניסט כתב:אלי שואל טוב, אולם מהדיין הגאון ר' שלמה זעפרני שליט"א שמעתי [בקול הלשון] הסבר לעניין זה. הוא מסביר שמכיון שהאנושות תופסת את זכות היצירה כנכס רוחני הדבר הופך לכך, וכפי שהחזו"א פסק שסגירת מעגל חשמלי הוא מלאכה משום שבעידן האלקטרוניקה נעשים כל המלאכות בסגירת מעגל, כך בעידן הסייבר, שחלק גדול מהקונצרנים במשק עוסקים בפיתוח נכסים רוחניים יש להם דין נכסים.
אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:לענ"ד ההסבר הזה אינו לגמרי חלק. מצינו בהלכה דברים, שאותם - אי אפשר להקנות - וממילא גם לא לגנוב, אע"פ שנתפסים כנכסים בעיני הציבור. לדוגמה: דבר שלא בא לעולם, דבר שאין בו ממש, טובת הנאה, וכדומה (ש"ע ח"מ: רט ד, ריא א, סוס"י רעו ברמ"א; רמב"ם אישות ה ו; ועוד).
שטייגעניסט כתב:אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:לענ"ד ההסבר הזה אינו לגמרי חלק. מצינו בהלכה דברים, שאותם - אי אפשר להקנות - וממילא גם לא לגנוב, אע"פ שנתפסים כנכסים בעיני הציבור. לדוגמה: דבר שלא בא לעולם, דבר שאין בו ממש, טובת הנאה, וכדומה (ש"ע ח"מ: רט ד, ריא א, סוס"י רעו ברמ"א; רמב"ם אישות ה ו; ועוד).
אתה לא צודק, כל הדברים שהזכרת, דבר שלא בא לעולם, דבר שאין בו ממש (אויר חורבה), טובת הנאה, אי אפשר לקנות - כמובן שאסור לגנוב.
שטייגעניסט כתב:קשה להבין מה אתה מתכוין, מותר לגנוב דבר שלא בא לעולם? דבר שאין בו ממש?
שטייגעניסט כתב:נירד לפרטים,
האומר ידור פלוני בדירה זו אין דבריו קיימים מפני שדירה הוא דבר שאין בו ממש ואין אדם מקנה דבר שאין בו ממש. אבל לא עלתה על דעתו של אף אחד שמותר ללכת לגור בדירה של מישהו אחר.
אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:נירד לפרטים,
האומר ידור פלוני בדירה זו אין דבריו קיימים מפני שדירה הוא דבר שאין בו ממש ואין אדם מקנה דבר שאין בו ממש. אבל לא עלתה על דעתו של אף אחד שמותר ללכת לגור בדירה של מישהו אחר.
אבל באותה מידה, גם לא עלה על דעתו של אף אחד לומר, שמי שגר בדירתם של אחרים (ללא רשותם) עובר על איסור גזל, כי אי-אפשר לגזול דבר שאין בו ממש. לכל היותר אפשר להגיד שהוא עובר על השגת גבול, אבל לא שהוא עובר על איסור גזל, כי אי אפשר לגנוב דבר שאותו אי אפשר לקנות.
שטייגעניסט כתב:נחדד את העניין:
אלי טוען שכפי שמותר להנאות מנר שהדליק מן דהוא ברשות הרבים כן הדבר בכל דבר שאין בו ממש, כגון תוכנה שיר וכדומה, מותר להינות ממנו, דהיינו להעתיק את הנתונים שאין בהם ממש למחשב שאין בו ממש.
שטייגעניסט כתב:בדברים שחיי המסחר כיום מחשיבים אותם לנכסים ברי בעלות, וחלקים גדולים במסחר והתעשיה עוסקים בקניה ומכירה של נכסים אלו, ההלכה לא יכולה לטעון שאין בהם ממש.
שטייגעניסט כתב:אתה רוצה לומר שאם אני פולש לדירה שלך וגר בה אני לא עובר באיסור גזל??? רק בהשגת גבול?
אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:בדברים שחיי המסחר כיום מחשיבים אותם לנכסים ברי בעלות, וחלקים גדולים במסחר והתעשיה עוסקים בקניה ומכירה של נכסים אלו, ההלכה לא יכולה לטעון שאין בהם ממש.
לשיטתך, אם חיי המסחר מחשיבים קול ומראה כנכסים בני-בעלות, וחלקים גדולים במסחר והתעשיה עוסקים בקניה ומכירה של קולות ומראות, האם ההלכה לא יכולה לטעון שאין בהם ממש?
שטייגעניסט כתב:בוודאי שהדר גוזל, אלא שאין לו קנין גזילה דהיינו שהוא לא חייב באחריות הבית, ולא בגלל שהוא גוזל דבר שאין בו ממש, אלא בגלל שקרקע אינה נגזלת, שממעטים אותה מכלל ופרט וכלל שאין הגוזלה חייב באחריותה. ובפירוש שנינו שהיושב בסוכה 'גזולה' יצא ידי חובתה אף שהוא מצוה הבאה בעבירה משום שקרקע אינה נגזלת כנלמד מפסוקים כנ"ל, וכן שנינו (ב"ק קטז.) הגוזל שדה מחבירו וכו', וראה גם ראב"ד ורשב"א ב"ק צז.
שטייגעניסט כתב:הבדלתי בין דברים שמצד עצם מציאותם האבסולוטית אין בהם ממש כקול ומראה לבין דברים שרק מצד יחס האנושות אליהם אין בהם ממש.
שטייגעניסט כתב:גם אם הגזלן לא מתכיון לגזול את הסוכה אלא רק את המגורים בה הרי זה בכלל סוכה גזולה.
שטייגעניסט כתב:ומתלמידי הגר"ח מוסרים שדין 'נהנה' הוא מדין גזלן.
שטייגעניסט כתב:כוונתי שחיי המסחר בנויים על הנכסים הרוחניים האלו, ולהם כן יש, לדעת ר"ש זעפרני, השפעה על ההלכה
שטייגעניסט כתב:'מוסרים' - כך כתוב בקובץ שיעורים, אני לא זוכר איפה - אני לא מיוחס.
שטייגעניסט כתב:אני טוען שאמנם דין אחריות בגזלה צריך קנין אבל לגוף איסור לא תגזול אין הבדל בין אם יש קנין לאין בו קנין.
שטייגעניסט כתב:העושק שכר שכיר עובר משום לא תגזול כמבואר בגמ' ולכאור כיצד שייך בו קנין, הרי מלוה לא קניא.
שטייגעניסט כתב:ויש לדון בזה והשארתי את זה לחברים.
אלי כהן כתב:רק זאת אעיר: שמדברי המרדכי לב"מ סוס"י רצג (בשם ספר המקצועות) - מוכח להדיא, כי מי שאצלו הופקד ספר - רשאי להעתיק משם חידושי תורה גם ללא רשות המפקיד בעל הספר, וכי "אין לבזות את מי שגונב דברי תורה ומעתיקן"; שמע מינה תרתי: שמע מינה - דעצם המושג "גניבה" שייך גם בקניין רוחני (והיינו כדעתך - ומבלי לסתור את דעתי - שהרי כבר הבהרתי שטרם הכרעתי האם קניין רוחני מוגדר הלכתית כדבר שאין בו ממש), ותו שמע מינה - שמותר לגנוב קניין רוחני (והיינו דלא כדעת הגרשז"ע).
פלתי כתב:אם שייך גניבה בדבר רוחני, אז איך המרדכי התיר?
פלתי כתב:דאי משום דאין לבזות וכו' א"כ נימא הכי גם בגונב ממש ספר מבית חברו ע"מ להעתיקו, ולא רק בקנין רוחני, דהא בשניהם שייך איסור גזל.
פלתי כתב:שם מן הסתם לא מיירי בחידושים שחברו חיבר, אלא בספר של חבירו, למשל גמרא ב"מ בכתב יד. הדברי תורה שכתובים שם הם קנין רוחני של בעל הספר?
פלתי כתב:איך משמע שמותר לגנוב קנין רוחני? פשוט שרק בהעתקת דברי תורה אמר המרדכי ותו לא.
פלתי כתב:באופן כללי, אני לא מבין כ"כ את הדיון כאן. מה זה משנה אם עובר על איסור גזל או לאו.
פלתי כתב:הרי ברור שמי שפורץ את תוכנת בר אילן וכל תוכנה אחרת, מזיק את בעל התוכנה ומפסידו ממון רב.
פלתי כתב:כבר אמר הלל דעלך סני לחברך לא תעביד, זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא זיל גמור.
פלתי כתב:אלא א"כ כל הדיון דכאן הוא לפלפולא ועלמא ולא לענין הלכה למעשה, וצריך למודעי שלא יטעו בזה העולם.
פלתי כתב:כבר אמר הלל דעלך סני לחברך לא תעביד, זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא זיל גמור.
עדין יכולה השאלה להישאל לגבי מי שעליו לא שנוא שמעתיקים ממנו.
המעיין כתב:פלתי כתב:כבר אמר הלל דעלך סני לחברך לא תעביד, זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא זיל גמור.
עדין יכולה השאלה להישאל לגבי מי שעליו לא שנוא שמעתיקים ממנו.
את הבדיחה הזאת היינו אומרים בחיידער.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים