שמונה פסוקים אחרונים שבתורה

[יוסף מאשקאוויטש]

חז"ל בבבא בתרא אומרים שמונה פסוקים אחרונות שבתורה נחלקו תנאים מי כתבן ר"י אומר עד כאן (עד הח' פסוקים אחרונות) משה כתבן ומכאן ואילך כתב יהושע ומבואר שם בגמ' דלמ"ד זה יחיד קורא אותן
ומעולם נתקשה לי האם יעלה על דעת מן דהוא לומר דספר תורה שחסר הני שמונה פסוקים אחרונות יהי' כשר ולא יהא דינו כס"ת חסרה ח"ו לומר כן בודאי שיש בו משום קדושת ס"ת וא"כ האיך מגדירין הדין בדיוק אם דינו כס"ת למה לא יהי' אסור לקרות ביחיד ואם אין דינו למה ספר תורה שחסר אלו פסוקים דינו כחסרה?

[שברי לוחות]

כבר דשו בה רבים והלכו בה נמושות וכו'
עיין ביאורים נפלאים על זה בכלי חמדה פר' וזאת הברכה אות ג

[בברכה המשולשת]

כמדומני שגם במהרי"ל דיסקין על התורה

[לייטנר]

viewtopic.php?p=171856#p171856
http://asif.co.il/?wpfb_dl=643

[יוסף מאשקאוויטש]

בענין לענין באותו ענין נתקשה לי כבר בעבר האיך מבינין מה שחזרה התורה פעמים אין ספור "וידבר ה' אל משה לאמר" דנראה כביכול כאחד העומד מן הצד ומספר סיפור ואומר-וכותב וידבר ה' אל משה והלשון אינו כמשה רבינו בעצמו אומר דבאופן זה הי' יותר מיושב לכתוב וידבר ה' "לי" לאמר וראיתי פעם שקלא וטריא ארוכה בא' מן ספרי הצמח צדק ונסיתי לחפש ולעיין עליו ולא זכיתי למצאו

[עיניו כיונים]

בספר הקדמון פתרון תורה (ליקוט מדרשים ופירושים קדומים מזמן הגאונים, כולל קצת מחכמי הקראים. ישנו גם בפרוייקט השו"ת)
נתפרש שאת הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר" כתבו שבעים זקנים, כעדות לדורות הבאים שאכן הדיבור נאמר מאת ה' למשה, והעידו כך אחרי שראו את הענן יורד (או סימנים אחרים).
כעין החלק השני של הרעיון, כתב רס"ג (בהנבחר באמונות ודעות? ו/או במקום אחר?) שכל נבואה ומצוה שמסר משה רבינו נתאמתה לעם ע"י סימנים מיוחדים כעין הנ"ל וע"י קירון פנים שנוסף בו. כך זכורני ואין בידי כעת לברר הפרטים בדיוק.

[יוסף מאשקאוויטש]

לפי דעתי אמונתנו שכל התורה המצויה עתה בידינו הוא הנתונה למשה רבינו עליו השלום וכפי שאמרו חז"ל ב"ב טו עד כאן הקב"ה אומר "ומשה כותב" שמשה רבינו שומע כביכול כל התורה מהקב"ה בכבודו ועצמו אינו עולה בד בבד עם מה שאתם זוכרים מספר פתרון התורה

[עיניו כיונים]

למעלה ציטטתי מן הזיכרון וכנראה עירבתי מעט, והנה לשון ילקוט פתרון תורה (סו"פ בהעלותך):
"וירדתי ודברתי עמך" וג'. מה נבאו שבעים זקנים. אילא העידו ואמרו. אנחנו ראינו שירד ודבר יי'י עם משה. שנ' "וירדתי ודברתי" וג'.
וכל מקום שנאמרה "וידבר יי'י אל מ' לא'" הוא מאמר* שבעים זקנים. שהעידו שדבר יי'י עם משה ולא מאמר משה. שאם אמ' משה "וידבר יי'י אל מ'". היה לשון גבורה. ולשון גבורה לא יפול על בן אדם. ועוד אם אמ' משה כך לא קבלו. אילא שהעידו שבעים זקנים. דבר יי'י עם משה.

(בגליון כתב היד הוגה בכתב מאוחר: מעמ'[ד]. אפשר שתיקון זה כוונתו לרכך את החידוש שבפירוש זה, לאמור: לא מאמר הזקנים אלא [ב]מעמד הזקנים).

[סגי נהור]

בענין לענין באותו ענין נתקשה לי כבר בעבר האיך מבינין מה שחזרה התורה פעמים אין ספור "וידבר ה' אל משה לאמר" דנראה כביכול כאחד העומד מן הצד ומספר סיפור ואומר-וכותב וידבר ה' אל משה והלשון אינו כמשה רבינו בעצמו אומר דבאופן זה הי' יותר מיושב לכתוב וידבר ה' "לי" לאמר וראיתי פעם שקלא וטריא ארוכה בא' מן ספרי הצמח צדק ונסיתי לחפש ולעיין עליו ולא זכיתי למצאו

עיין הקדמת הרמב"ן לפירושו על התורה.

[אוצר החכמה]

בענין לענין באותו ענין נתקשה לי כבר בעבר האיך מבינין מה שחזרה התורה פעמים אין ספור "וידבר ה' אל משה לאמר" דנראה כביכול כאחד העומד מן הצד ומספר סיפור ואומר-וכותב וידבר ה' אל משה והלשון אינו כמשה רבינו בעצמו אומר דבאופן זה הי' יותר מיושב לכתוב וידבר ה' "לי" לאמר וראיתי פעם שקלא וטריא ארוכה בא' מן ספרי הצמח צדק ונסיתי לחפש ולעיין עליו ולא זכיתי למצאו

מה השאלה לא הבנתי. כל התורה מלבד דברי משה בחומש דברים כתובה באופן של מספר חיצוני שמספר את הדברים.