האמנם דברי רש"י ואתם עשו תמוהים המה???

[אזוטרי]

רש"י בא י"ב י"א – פסח הוא לה'. הקרבן קרוי פסח, על שם הדלוג והפסיחה, שהקב"ה מדלג על בתי ישראל מבין בתי מצרים, קופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. דבר אחר: דרך דילוג וקפיצה (עשוה), זכר לשמו שקרוי פסח [וגם פסק"א בלע"ז לשון פסיעה: (הרא"ם מוחקו)].

כך הוא הנוסח כפי שמצויין אצלי בשולי הגליון.
עוד שם:
כוונת הכתוב כך הוא:

איכלו אותו בחיפזון, כלומר, דרך דילוג וקפיצה, היות ונקרא פסח שהוא לשון דילוג וקפיצה, ועליכם לאוכלו לשם השם. (ומקורו במכילתא ועיין שם גי' הגר"א).

ואם נגרוס ברש"י דבר אחר הכוונה בזה כך. איכלו אותו בחיפזון, ונקרא קרבן פסח, ואיכלו אותו לשם שמים. ובפירוש השני מפרש רש"י שכוונת הכתוב כך הוא. איכלו אותו בחיפזון, דרך דילוג וקפיצה, על שם פסח שהוא לשון דילוג וקפיצה. ולשם ה' עליכם לאכול אותו.

ולפי דברינו אין כל כך הבדל אם אנו גורסים ברש"י דבר אחר כמו הגו"א אם לאו וגם אם לא נגרוס ברש"י דבר אחר, כוונת רש"י כך הוא. איכלו אותו בחיפזון, כלומר, דרך דילוג וקפיצה ומהירות, על שם קרבן 'פסח' שהוא לשון דילוג קפיצה ומהירות, ועליכם לאכול אותו לשם ה'. ועיין מכילתא בגירסת הגר"א ובספר הזכרון ועוד ועוד.

ולפלא על מה שראיתי היום חכ"א שמתפלסף בדברי רש"י ולפי מה שהוא טוען המפרשים לא הרגישו בזה בלעדי המהרש"ל. בשעה שהאריכו בכוונת רש"י ודנו מה הגירסה הנכונה כל מפרשי רש"י. ללא יוצא מן הכלל. אף אחד מהם לא חיפש בכת"י, כדי לשבש את הנוסח שלנו. כפי שעשה כותב המאמר.
---
וכה כותב החכם השלם הנ"ל בזה"ל: המשפט: "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה" נראה תמוה: מה עניין ה'לשם שמים' כאן? הלא העניין הוא לעשותו דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח - עכ"ל.
ואני תמה על תמיהתו, ברור שצריך לאוכלו לשם שמים, וכפי שהפסוק מסיים לה' ועיין מכילתא, ומה שכותב רש"י שצריך לעשותו זכר לשמו שקרוי פסח, כוונתו, שהאוכלו צריך לאכול את הפסח בחיפזון דרך דילוג וקפיצה ומהירות, על שם 'הפסח' שהוא לשון דילוג קפיצה מהירות וחיפזון (כידוע) וראה מה שהבאתי לעיל ממה שצויין אצלי בשולי הגיליון.



המשך יבוא בעזרת השי"ת בלי נדר כמובן.

[לומד_בישיבה]

מבלי להיכנס לגופו של דבר. מה הפשט בפסוק ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה'. והאיך רש"י מפרש את דברי הפסוק.
אבקש לציין מה שהמפרשים לא הדגישו כל כך.
וגם במפרשי ההגדה לא מצאתיו.
והוא.
שגם פסח לשון מהירות הוא (דילוג קפיצה מהירות) וגם המצה נאכלת על שם המהירות כי גורשו ממצרים וכו'. כלומר, עניין המהירות תופס מקום נכבד בליל הסדר.
במקום אחר הארכתי בעניין ואכ"מ.

[מלך זקן וכסיל]

הרב יעקב לויפר כתב בער"ש מאמר בתוספת התורנית של המבשר על רש"י זה.
מי שיכול לסרוק ולהעלות יבורך מפי עליון אמן.

[אזוטרי]

הרב יעקב לויפר כתב בער"ש מאמר בתוספת התורנית של המבשר על רש"י זה.
מי שיכול לסרוק ולהעלות יבורך מפי עליון אמן.

יעקב לויפר
פסח הוא לה'.
חיפוש במעלה המהדורות וכתבי היד, מגלה שדיבור רש"י על הפסוק "ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה" מופיע בשני נוסחאות שונות האם שני הנוסחאות השונות הם הפתרון לדברי רש"י שאינם מובנים דיינו? – הפתרון במחקר המעניין שלפנינו.
דבר אחר – פירוש נוסף?
על הפסוק "ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה" (יב,יא) כותב רש"י כך: "פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח, [גם פשק"א [שמו של הפסח בלועזית[ לשון פסיעה". זה הנוסח בחומשים הנפוצים.
המשפט "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה" נראה תמוה: מה עניין ה'לשם שמים' כאן? הלא העניין הוא לעשותו דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח.
עיון ב"שפתי חכמים" יבהיר לנו שבמהדורות קודמות היה כתוב "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, דבר אחר – דרך דילוג וקפיצה" אלא שמהרש"ל מחק מילים אלו. ואכן, במהדורות ישנות כמו דפוס ונציה (רפ"ה) מופיעות המלים "דבר אחר", במהדורות מאוחרות יותר. כמו "רב פנינים", כבר הסגירו מלים אלו בסוגריים, ובמהדורות מאוחרות עוד יותר, כגון "לוין אפשטיין" או המהדורה הנפוצה של בלום, כבר מחקו מלים אלו לגמר. [יש לציין שבמהדורת "המאור" החזירו את ה"דבר אחר" בסוגריים מרובעות. וכן בחומש "כליל תפארת" של ר' יוסף שלום וינפלד].
מדוע מחק מהרש"ל מלים אלו? מובן למדי. שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף, יווצר כאן קושי: רש"י כותב בתחילת דבריו "הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה", מה נוסף כאן אפוא ב"דבר אחר דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח, הלא זהו לכאורה מה שכתב רש"י לעיל? לכן לכאורה העדיף מהרש"ל למחוק את המילים "דבר אחר" ולגרוס "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה", אמנם הלשון הזה גם כן מוקשה מאוד וטעון ביאור.
אם נטפס אחורה במעלה המהדורות וכתבי היד, נגלה שדיבור רש"י הזה מופיע בשני נוסחאות, האחד מהם, כפי שמפיע למשל בדפוס ספרדי מן העיר אישאר בשנת ר"ן.
"פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג. ועשו כל עבודתו דלר דילוג וקפיצה, זכר לשמו הקרוי פסח. וגם פאשקוואה לשון פציעא הוא".
בכתב יד של רש"י הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט יש נוסח מאוד דומה:
"פסח הוא לה'. – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג. ועשו כל עבודתו דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו הקרוי פסח, וגם פאשקואה לשון פציעא הוא".
בכתב יד של רש"י הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט יש נוסח מאוד דומה:
"פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על הדילוג. ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג ופסיחה, זכר לשמו שקרוי פסח, וגם פשק"א לשון פסיע"ה.
נוסח אחר נמצא במהד' רג'יו דה קלבריאה משנת רל"ה, הדפוס הראשון אי פעם של רש"י על התורה [וכמעט הספר העברי המודפס הראשון בעולם], ובדומה לזה כתב יד מינכן 5:.
פסח הוא לה' – הקבן קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה [שהקב"ה היה מדלג בתי בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצאי נמלט], "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים".
בין שני הנוסחים יש כמה הבדלים, לענייננו החשבוב שהם הוא שכתב היד גורס "דרך דילוג ופסיחה" ואינו מזכיר כלל "לשם שמים", ואילו דפוס רג'יו דה קלבריאה גורס "עשו כל עבודותיו לשם שמים" ואינו מזכיר דילוג ופסיחה/ קפיצה כלל.
מבדיקת כתבי יד ודפוסים קדומים נוספים עולה שנוסח רובם ככולם הוא כנוסח כתב היד שהבאנו, כלומר "דרך דילוג וקפיצה", מאימתי מופיע הנוסח המשלב גם את "לשם שמים" כמו בדפוסי ימינו? וכן: מצאתיו לראשונה ב"מקראות גדולות" דפוס ונציה משנת רע"ח.
כעת ניתן לשער כך: לפני המדפיס של דפוס ונציה היו שני הנוסחאות ברש"י שפותחים במלים "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים", והשני הוא "ואתם עשו כל עבודותיו דרך דלוג וקפיצה". כתב אפוא הדפיס כך: "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, דבר אחר [כלומר: נוסח אחר) – דרך דילוג וקפיצה".
כוונתו של המדפיס ייתה שנבין שיש כאן שני נוסחאות: 1. ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים: 2. ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה. אך המילים "דבר אחר" התפרשו, כמקובל, בשני פירושים שרש"י עצמו בא לפרש, וכאילו לשונו של רש"י עצמו לפנינו, מהרש"ל שעינו הבהירה הבחינה בכך, מחק את ה"דבר אחר" שאינו מדברי רש"י כלל, כאמור. אך הנוסח שלפנינו נשאר עמום כי בעצם מעורבים בו שני מקורות.
מנהגם זה של מעתיקים ומדפיסים לכתוב "דבר אחר" במשמע "נוסח אחר" הוא מנהג ידוע, והוא גרם לשיבושים רבים במקומות שונים, מכיון שלשונות אלו התבארו ללומדים כשני פירושים שהביא המחבר בעצו.
וראה בספרי "משונצינו ועד וילנא" פרק א' על "לישנא אחרינא" במסכת בבא בתרא, שאינו אלא "נוסחה אחרינא".

[אזוטרי]

מדוע מחק מהרש"ל מלים אלו? מובן למדי. שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף, יווצר כאן קושי: רש"י כותב בתחילת דבריו "הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה", מה נוסף כאן אפוא ב"דבר אחר דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח", הלא זהו לכאורה מה שכתב רש"י לעיל?

ולבינתיים אני מעלה לכאן את הגור אריה.
המשך יבוא בל"נ.

[בריסק]

אבקש להוסיף מה שלא ראיתי מביאים.
והוא שהדבר הראשון ברש"י הוא מועתק ממכילתא דר"י והדבר אחר מועתק ממכילתא דרשב"י.
וכפי הנראה רש"י הביא את שניהם שלא כמו הגר"א ז"ל שמתקן את הלשון במכילתא דר"י על פי מכילתא דרשב"י.
--
כך מצאתי בפירושו של הגאון רבי אפרים גרבוז על מכילתא דר"י שזהו הכוונה ברש"י. שפתיים יישק.

[אזוטרי]

באמת שחכ"א כתב לי שהרב לויפר צודק, כלומר, זה אמנם נוסח אחר, אך לא כפי שהרב לויפר הציג את זה, שהמדפיסים בונציה עשו 'דבר אחר' על דעת עצמם, מפני שהיו הגירסאות משובשות, אלא מפני שרש"י כתב שתי מהדורות. - דרך משל, במהדורה אחת כתב רש"י לפרש כפי שמובא בדפוס רומא שנת ר"ל ובמהדורה אחרת כתב רש"י לפרש באופן אחר, וכפי שהביא הרב לויפר מדפוס ריג'יו די קלבריה רל"ה (המכונה דפו"ר). והמדפיסים בדפוס ונציה הכניסו את שתי המהדורות גם יחד, ועל המהדורה האחרת כתבו 'דבר אחר'.

(וזהו אמת!)

ולפי"ז הכול על מקומו יבוא בשלום.

[לומד_בישיבה]

מצויין אצלי שלפני המהרש"ל היה כפי הנראה דפוס זמורה ולכן מחק את הדבר אחר.
ראה קובץ מצורף.

[לומד_בישיבה]

דפוס זמורה ניתן לראות כאן.
http://www.hebrewbooks.org/44377

[לומד_בישיבה]

המאמר של הרב לויפר הגיע לידי והוא אכן מרתק והשאלות שהוא מציב שם בהחלט מחכימות, אך על מסקנתו אבקש במחילת כת"ר לחלוק, לדעתי דפוס ונציה הוא אמת, והיה שם 'דבר אחר', ואדרבא, מי ששיחק בכת"י של רש"י המה דפוס ראשון ודפוס רומא ועוד כהנה, וכשם שהוסיפו בתוך רש"י (וכפי שהבאתי במק"א) ה"ה יש להניח שגם הורידו, והם אלו שהורידו את ה'דבר אחר' ומפני שלא הבינו, אך האמת הוא שיש לגרוס ברש"י דבר אחר וכפי שמופיע בדפוס ונציה. כנלע"ד.