איך להרגיש את האמונה???

[אברהם ישראל]

נשאלתי שאלה מעניינת מאוד:

חרדית בת 42 נשואה פלוס, מבינה בשכל שהתורה והמצות אמת ללא שום עוררין.
שואלת עצה/עצות מה לעשות בכדי להרגיש את הקב"ה בלב????

התוכלו לומר לי מה להשיב, עצות נוספות בנושא החשוב הזה???

*** לענ"ד התשובה פשוטה
הדרך להידבק בקדוש ברוך ולהרגיש אותו היא על ידי עשיית המצוות בשמחה לשם השם
אז המצוה מאירה בנשמה ומרגישים את האמונה
ולכן כל נתינה לשם שמים בשמחה יכולה להביא את ההרגשה של האמונה
וכן הלאה כל מצוה בשמחה
עונג שבת בשמחה
תפילה בשמחה
עשיית סעודה לחתן וכלה בשמחה
כל דבר שעולה במחשבה, מועיל.

עצה מעשית למשל ללכת לכותל (או לקברות צדיקים) לקרוא תהלים ולכוין על עם ישראל המסכן שנמצא בגלות
על ההרוגים המסכנים שהלכו רק בהיותם יהודים על האמהות המסכנות שבניהם ובעלים הלכו מבלי שוב ועל הנשמה הקדושה קדושה של אותו אדם, שמחפשת הארה קטנטונת בלב.
זה יעזור בעזרת ה' בטוח בלי ספק. לענ"ד.

[יאיר]

וכמו שאמר החכם "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

[ארזי ביתר]

הס"ק מלכוביץ אמר: "אבדה האמונה - נכרתה מפיהם", הסיבה שאבדה האמונה, היא משום שאינם חוזרים עליה בפה. הדרך להאמין בכל מוחו, ליבו ואבריו, היא לחזור אמונה בפה. ואכן, דרך חסידיו היתה, לחזור על י"ג עיקרים פעמים רבות ביום.

[אברהם ישראל]

אמרתם דברים אמיתיים
הענין הוא שאנשים מברכים על כל דבר . אך יתכן שעושים זאת מצות אנשים מלומדה. וזו הסיבה שלא משפיע על הלב
חשבתי היום שאם אדם מברך ולו ברכה אחת באהבת ויראת ה' באותו רגע מרגיש הארה בליבו.
אבל דא עקא שלא כל אחד שולט בליבו...

[אברהם ישראל]

ונזכרתי היום שיש תניא מפורש שכותב שעל ידי המצוות שורה השכינה על האדם ומקבל הארה בנשמה. אפילו יותר מדבקות בבורא
תניא ליקוטי אמרים פרק לה

והנה ביאור משל זה שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא ע"י מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן לפתיל' מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגי' אעפ"כ אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. משא"כ המצות ומעשים טובים שהן רצונו ית' ורצונו ית' הוא מקור החיים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ב"ה וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל משא"כ המצות שהן פנימית רצונו ית' ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו ית' והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו ית' ואור א"ס ב"ה באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. וא"כ זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא ע"י קיום המצות שהן רצונו וחכמתו ית' ממש בלי שום הסתר פנים* והנה כשהאדם עוסק בתורה אזי נשמתו שהיא נפשו האלהית עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח הדבור ומחשבה נכללות באור ה' א"ס ב"ה ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז"ל שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעשיות הנעשים ע"י הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של נפש האלהית ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש שמקליפת נוגה נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש בקדושה כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי והממוצע ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של נפש הבהמית שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו בקדושה מ"מ מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה ע"י התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו בבחי' גלות ושינה כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור וע"י זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחי' מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו

[זיסע יונגאלע]

יש ספר "תנה בני לבך לי" מומלץ. (יש באוצר).
כמו"כ ספר "חכמת ההתמודדות". מומלץ.
אולם אין כללים בהנ"ל.
וכמ"ש בהקדמה לתניא.

[זיסע יונגאלע]

תשובה יותר אמיתית מכל הנ"ל:
כמה היא מוכנה להשקיע בשביל להרגיש את הקב"ה בליבה ?

יש מקרים שצריך פשוט "לדגדג" כמה הנושא הזה דחוף לה/מטריד אותה.
ייתכן שזה מטריד אותה, כמו שאותי מטריד להיות ביל גייטס.
במילים אחרות: לא מטריד !!!

אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה: אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְקֹוָ֑ק וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא:
שפת-אמת:
"מטמון" - היינו אדם שיודע שיש מטמון. ורק צריך לחפשו.
אולם אם אינו יודע שיש מטמון, ורק מנסה מזלו בעלמא אם ילך - ילך, אם לא - לא. אין זה מטמון. ולא ימצא כלום.

ע"כ, צריך לברר, האם האשה הנ"ל סבורה בכלל שיש כאן מטמון, או לא,
ובשביל זה שלח אותה לאשכול הקודם שפתחת: viewtopic.php?f=17&t=21013

אם היא השתכנעה שיש מטמון, אין ספק שהיא לא תנוח ולא תשקוט עד שתמצאהו.

אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה: אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְקֹוָ֑ק וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא:

[מאיר סובל]

בכלליות: הרב פינקוס זצ"ל הסביר שכל המצוות מזינות את הנפש ואת הנשמה, ורק מי שמעמיק יותר לעבוד על הפנימיות שלו בכל מעשה מצווה, זוכה להארה שבכל הנרנח"י.
כלומר שהחסרון בהרגשה ובהתרוממות בכל המצוות זה ה"מלומדה".
כנגד נרנח"י, חילק הרב הנ"ל את מעשי כל המצוות לה' חלקים אלו, מהחיצוני אל הפנימי לפי הסדר: מעשה, דיבור, מחשבה, דעת, רצון.
בכל המצוות המעשה הוא החיצוני ביותר, והברכה שלו כבר יותר פנימית. היא הדיבור. אח"כ יש כוונה. ואח"כ יש הבנה וידיעה בתוככי מה שנעשה, והכי גבוה והיותר פנימי זה לעורר במצווה גם את החשק והשמחה - הרצון המושלם לקיימו.
מי שעושה לא מלומדה - ממילא גם "מרגיש". ולא צריך עצות.

ובפרטות לנשים: יש להן רגש יותר, נלע"ד שאינן צריכות להתעמק כל כך, והרבה יותר בנקל הן מגיעות להרגשה באמונה מאנשים. רק אם לא מכניסה לעצמה דברי מינים ושטויות שמקררים את היר"ש והאמונה בעצמה.

[רחמים]

נשאלתי שאלה מעניינת מאוד:

חרדית בת 42 נשואה פלוס, מבינה בשכל שהתורה והמצות אמת ללא שום עוררין.
שואלת עצה/עצות מה לעשות בכדי להרגיש את הקב"ה בלב????

התוכלו לומר לי מה להשיב, עצות נוספות בנושא החשוב הזה???

*** לענ"ד התשובה פשוטה
הדרך להידבק בקדוש ברוך ולהרגיש אותו היא על ידי עשיית המצוות בשמחה לשם השם
אז המצוה מאירה בנשמה ומרגישים את האמונה
ולכן כל נתינה לשם שמים בשמחה יכולה להביא את ההרגשה של האמונה
וכן הלאה כל מצוה בשמחה
עונג שבת בשמחה
תפילה בשמחה
עשיית סעודה לחתן וכלה בשמחה
כל דבר שעולה במחשבה, מועיל.

עצה מעשית למשל ללכת לכותל (או לקברות צדיקים) לקרוא תהלים ולכוין על עם ישראל המסכן שנמצא בגלות
על ההרוגים המסכנים שהלכו רק בהיותם יהודים על האמהות המסכנות שבניהם ובעלים הלכו מבלי שוב ועל הנשמה הקדושה קדושה של אותו אדם, שמחפשת הארה קטנטונת בלב.
זה יעזור בעזרת ה' בטוח בלי ספק. לענ"ד.

קודם כל סור מרע, צריך להמנע מדברים המסלקים את השכינה, כמו כעס, לשון הרע, גאוה, ענייני צניעות שכתוב ושב מאחריך וכדומה
ועשה טוב פשוט לדבר עם הקב"ה ולבקש ממנו שרוצים להרגיש אותו ולא רק לדעת, כדי לקיים המצווה וידעת היום והשבות את לבבך, וכדי... וכדי... פשוט להתחנן כמו שמבקשים משר בשר ודם איזה דבר הזקוקים לו בתחינות ושיכנועים.

[אברהם ישראל]

קודם כל סור מרע, צריך להמנע מדברים המסלקים את השכינה, כמו כעס, לשון הרע, גאוה, ענייני צניעות שכתוב ושב מאחריך וכדומה
ועשה טוב פשוט לדבר עם הקב"ה ולבקש ממנו שרוצים להרגיש אותו ולא רק לדעת, כדי לקיים המצווה וידעת היום והשבות את לבבך, וכדי... וכדי... פשוט להתחנן כמו שמבקשים משר בשר ודם איזה דבר הזקוקים לו בתחינות ושיכנועים.[/quote]

אמיתי!!!