שמעתי היום מהגרש"א שהחזו"א והגרי"ז הקלו בעצמם לעניין תפילה (אולי אמר שגם לעניין ק"ש) כזמן הגר"א, והוסף שאף שהחזו"א דרכו היה להתפלל ותיקין מ"מ היו פעמים שחרג מהרגלו משום כל מיני יבות ולא כאותם שרגילים להתפפל ותיקין שמקילים כל מיני קולות שעולם כדי להתפלל ותיקין [כמד' שרמז לאין גוף נקי וכיוצ"ב]
הגר"ש העיקר כמו זמן מג"א השני.
ותמוה בעיני דלא שמעתי כן בלתי היום,
דבעניין מנהג בריסק ראיתי בתשובות והנהגות ח"א ס' נו הביא בשם הגרי"ד שזקנו הגר"ח החמיר במשך שנים כזמן מג"א אולם אח"כ חזר בו וס"ל דהעיקר כגר"א, אולם שכן נהגר הגרי"ז למעשה לא שמעתי
וכן בעניין דעת החזו"א הגם שבספר או"ח ס' י"ג ס"ק ד' כתב וכן נוהגין הרבה כגר"א ,ואותם המונים "מעלות השחר" קרי להו החזו"א "והמחמירים" עיי"ש, וכן ידוע המעשה עם ר' שלמה ברמן שישן בביתו של החזו"א והעירו החזו"א רק כשהגיע זמן הגר"א, מ"מ לא שמעתי שהקל גם לעצמו בזה.