דין גרמא דעשיראה ביר - נשאר אצלו שן אחד מבניו ובו היה מנחם למרי נפש האבלים שהשן של מת אינו טמא דתנן באהלות פרק ג' (מ"ג) כל שבמת טמא חוץ מן השיניים והשיער והצפורן ובשעת חיבורן הכל טמא וכיון דרבי יוחנן לא הניח בן אם איתא דסבירא ליה דמי שלא הניח בן נקרא לא ירא אלהים לא היה אומר לבריות דין גרמא דעשיראה ביר דאמרינן בעלמא (ברכות דף לד:) חציף עלי מאן דמפרסם חטאיה כדכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
איש גלילי כתב:(מסתבר שהדבר נעשה על דעת גדולי תורה, כי מייסד המקום היה ירא שמים וגם יודע ספר).
הוה אמינא כתב:לכאורה זה חייב גניזה וכבוד,
אין להביא ראיה מיר"ש ויודעי ספר, והא ראיה: ר' משה פראגר בספרו [הדמיוני] הכי מפורסם על השואה מספר על תוף שכזה, שיתופפו בו לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, וימגר את מלכות הרשעה הנאצית במפלתה המוחצת... וזה ודאי נגד ההלכה.
כי טוב כתב:הוה אמינא כתב:לכאורה זה חייב גניזה וכבוד,
אין להביא ראיה מיר"ש ויודעי ספר, והא ראיה: ר' משה פראגר בספרו [הדמיוני] הכי מפורסם על השואה מספר על תוף שכזה, שיתופפו בו לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, וימגר את מלכות הרשעה הנאצית במפלתה המוחצת... וזה ודאי נגד ההלכה.
הכאה כזאת שהיא לשם ולכבוד שמים וגילוי מלכותו בלבד יש לדון שמותרת, שהרי תכלית קריאת התורה היא ג"כ כבוד שמים וגילוי מלכותו בעולם...
הוה אמינא כתב:כי טוב כתב:הוה אמינא כתב:לכאורה זה חייב גניזה וכבוד,
אין להביא ראיה מיר"ש ויודעי ספר, והא ראיה: ר' משה פראגר בספרו [הדמיוני] הכי מפורסם על השואה מספר על תוף שכזה, שיתופפו בו לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, וימגר את מלכות הרשעה הנאצית במפלתה המוחצת... וזה ודאי נגד ההלכה.
הכאה כזאת שהיא לשם ולכבוד שמים וגילוי מלכותו בלבד יש לדון שמותרת, שהרי תכלית קריאת התורה היא ג"כ כבוד שמים וגילוי מלכותו בעולם...
אתה רציני? להלכה ולמעשה? אולי תסביר לקטנים כמוני איזה גילוי מלכות יש בשימוש בתוף שעשה מנאץ ומחרף כלפי מעלה מהגווילים הקדושים המחוללים?!
איש גלילי כתב:אני לא יודע את מי הם שאלו, אבל ב'מרתף השואה' שבירושלים (ליד קבר דוד) מוצג תוף שנעשה מספר תורה, וכן נעלים ותיקים ובגדים העשויים מגוילי ס"ת, וכן ס"ת מוכתם בדם יהודי (מסתבר שהדבר נעשה על דעת גדולי תורה, כי מייסד המקום היה ירא שמים וגם יודע ספר).
אוצר החכמה כתב:מה זה קשור לעניין הטומאה, שאלה אחת היא אם יש חיוב גניזה וזה דנו במה שהביא מה שנכון. ושאלה אחרת היא אם זה דרך כבוד ועל זה יש קצת להביא ראיה לעניין מהא דר' יוחנן. (אפשר לחלק כמה חילוקים בין העניינים אבל בשביל זה יש מקום לשאול רבנים אם מותר או אסור)
מזה שהרשב"ם טרח להסביר שאין בעצם משום טומאה הרי שהיה פשוט שאין בזה משום בזיון המת, וא"כ אין ממעשה ר"י ראיה שאפשר לעבור על כבוד המת לצורך מצווה.
אום אני חומה כתב:היה מעשה לפני כמה שנים בקצין גרמני שציוה לפני מותו שיתנו ליהודים את פנקסו מתקופת שירותו הצבאי, כי הכריכה הייתה מעור של ס"ת.
כשבדקו את היריעה התברר שהיא מפרשת הקללות של כי תבא.
ושאלו אז את הגריש"א זצ"ל אם מותר להשאיר את הפנקס הכרוך כמות שהוא כדי לחזק יהודים ואסר, אלא רק להציג את היריעה בנפרד ואת הפנקס בנפרד.
ולכאורה ה"ה לעניין התוף.
רחמים כתב:רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קטז עמוד אדין גרמא דעשיראה ביר - נשאר אצלו שן אחד מבניו ובו היה מנחם למרי נפש האבלים שהשן של מת אינו טמא דתנן באהלות פרק ג' (מ"ג) כל שבמת טמא חוץ מן השיניים והשיער והצפורן ובשעת חיבורן הכל טמא וכיון דרבי יוחנן לא הניח בן אם איתא דסבירא ליה דמי שלא הניח בן נקרא לא ירא אלהים לא היה אומר לבריות דין גרמא דעשיראה ביר דאמרינן בעלמא (ברכות דף לד:) חציף עלי מאן דמפרסם חטאיה כדכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 375 אורחים