אפילו ערבי שבתות כו'. אליבא דרבי יהודה כדי שיהא קידוש וסעודת שבת חביב עליו:
מה המקור שיש חיוב לאכול סעודת שבת בליל שבת דווקא, ולכאו' יכול הוא לאכול ג' סעודות בשבת ביום, ואם משום קידוש במקום סעודה, מה שייך לומר בזה כדי שתהא סעודת שבת חביב עליו.
אפילו ערבי שבתות כו'. אליבא דרבי יהודה כדי שיהא קידוש וסעודת שבת חביב עליו:
כתב הרא"ש פ' ערבי פסחים טעימו מידי וכו', ועל מה שלא היו אוכלין בליל שבת לא היה מקפיד דיכול לקיים ג' סעודות למחר עכ"ל. ועסי' רצ"א, וכ"מ סימן ער"א ס"ו, וע"ש בב"י בשם הר"ן ורא"ש.
ומכל מקום צריך לשתות יין אחר הקידוש, כמ"ש סי' ער"ג ס"ה.
וכן משמע בפ' כל כתבי דף קי"ט, דאמרינן 'לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת אף על פי שאין צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת וכו''. וכי היכא דההיא דמוצאי שבת אינה חובה כל כך, הוא הדין בערב שבת.
ומ"מ יש להחמיר, דהא אפי' מבעוד יום אסור לאכול כדי שיאכל בלילה לתיאבון, כמ"ש סי' רמ"ט.
אלא דאין חובה כל כך, ואם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה עד למחר. ובלבד שיקדש היום כמ"ש סימן ער"ג ס"ה
אביר יעקב כתב:מונח לי בזכרוני שהמגן אברהם מביא שכן משמע מדברי הזוהר הק'
מתיישב כתב:כמו כן בזכרוני, שבשו"ת בצל החכמה כותב לדון האם צריך לחזור ולברך במידה ושכח לומר רצה בליל שבת שהרי אין חיוב סעודה בליל שבת, ואיני זוכר כעת מקומו.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד ב
תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
תוספות מסכת פסחים דף ק עמוד ב
שאין מביאין את השלחן אא"כ קידש - והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו' לא קשה דערוך הוא במקום אחר אך אין מביאין אותו למקום סעודה עד אחר קידוש ועכשיו שלחנות שלנו שהם גדולים יותר מדאי וקשה להביאם אחר קידוש שלא להפסיק כל כך בין קידוש לסעודה אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש והטעם מפורש בשאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ביקרא דשבתא ויש מפרש זכר למן שלא היה יורד בשבתות וי"ט והיה טל מלמעלה ומלמטה והמן בינתים.
עתניאל בן קנז כתב:מגן אברהם סימן רעד ס"ק בכתב הרא"ש פ' ערבי פסחים טעימו מידי וכו', ועל מה שלא היו אוכלין בליל שבת לא היה מקפיד דיכול לקיים ג' סעודות למחר עכ"ל. ועסי' רצ"א, וכ"מ סימן ער"א ס"ו, וע"ש בב"י בשם הר"ן ורא"ש.
ומכל מקום צריך לשתות יין אחר הקידוש, כמ"ש סי' ער"ג ס"ה.
וכן משמע בפ' כל כתבי דף קי"ט, דאמרינן 'לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת אף על פי שאין צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת וכו''. וכי היכא דההיא דמוצאי שבת אינה חובה כל כך, הוא הדין בערב שבת.
ומ"מ יש להחמיר, דהא אפי' מבעוד יום אסור לאכול כדי שיאכל בלילה לתיאבון, כמ"ש סי' רמ"ט.
אלא דאין חובה כל כך, ואם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה עד למחר. ובלבד שיקדש היום כמ"ש סימן ער"ג ס"ה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 257 אורחים