במכתבו [של ר' אריה] משנת תש"ז כותב בין השאר 'בעזה"י אשתדל להשיח דעתי מהמחשבות מדוע לא זכיתי להיות בין הקדושים קדושי עליון [שעלו] בלהב השמימה [=בשנות השואה האיומה], כי אינני ראוי לזה להיות נמנה עם קדושים וטהורים אשר אין כל ברי' יכולה לעמוד במחיצתם.
רחמנא ליצלן מהאי דעתא [מצינו האי לישנא על אמוראים על דברים פחות חמורים]